הלחץ על בן דב: אחרי עיקול הבית, רשות המיסים דורשת 290 מיליון ש' מסקיילקס
הפירמידה של אילן בן דב חוטפת מכות מכל הכיוונים: בנק לאומי השיג בחודש יולי צו עיקול על פקדונות שלו ומגרשים בבעלותו בכפר שמריהו וכעת מתברר שחברת סקיילקס, המחזיקה ב-16% ממניות פרטנר, חייבת 290 מיליון שקל לרשויות המס.
סיבה ראשונה לדרישות המס - סקיילקס, כך לטענת הרשויות, לא הייתה זכאית להטבת מס בגובה של 140 מיליון שקל בשנת 2004 בגין מפעל מאושר פטור לפי חוק לעידוד השקעות הון. זאת בגין סכומים שחולקו על ידי החברה כדיבידנד.
סיבה שנייה לדרישות המס - 150 מיליון שקל בגלל קיזוז שסקיילקס ביצעה כנגד הפסדים צבורים בעקבות רכישת השליטה בחברה על ידי סאניאלקטרוניקה.
סקיילקס מוחזקת היום בשיעור של 78.7% על ידי סאני (שם בן דב מחזיק ב-73%) ואילן בן דב מחזיק בעוד 3.6%.
סקיילקס מחזיקה ב-16% ממניות פרטנר ומייבאת מכשירי סלולר של סמסונג
לחברת סקיילקס, הנסחרת לפי שווי של 108 מיליון שקל, יש היום אחזקה עיקרית אחת: 16% במניות חברת הסלולר פרטנר בשווי של 620 מיליון שקל. חגיגת הדיבידנדים בחברת פרטנר הסתיימה אשתקרד בעקבות הרגולציה והתחרות הקשה וכך התערערה הפירמידה של אילן בן דב. פעילות זאת מוערכת בשווי של 531-620 מיליון שקל.
פעילות נוספת של סקיילקס היא ייבוא בלעדי של מכשירי טלפון נייד של חברת סמסונג מקוריאה לישראל. ההסכם בתוקף עד לדצמבר 2014 ואם נושי סקיילקס ינסו לקחת את השליטה בחברה מאילן בן דב הזיכיון עלול להישמט מידיהם.
לסקיילקס יש גירעון של 402 מיליון שקל בהון העצמי. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 25 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 2.9 מיליארד שקל בשנת 2012 כולה. לודוחות החברה צורפה הערת "עסק חי".
מבקשת דחייה של החזר החובות למחזיקי האג"ח שלה
היקף החוב נטו של סקיילקס מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, כמעט כולו למחזיקי אג"ח ב-9 סדרות אג"ח שונות . בסוף הרבעון הראשון של 2014 אם תצליח החברה לפרוע שתיים מסדרות האג"ח שלה ישתחררו 6.2% ממניות חברת פרטנר המשועבדות לטובת מחזיקי האג"ח
נבהיר שסקיילקס דיווחה לראשונה על שומות המס אשתקד ומאז יועצי המס שלה מנהלים מו"מ עם רשויות המס להפחתת הסכום. הסיפור עולה כעת לכותרות במסגרת חוות דעת שהוגשה אתמול לבחינת הסדר החוב המוצע בחברה.
רו"ח אריה עובדיה, מונה מטעם בית המשפט לתפקיד מומחה שילווה את הסדר החוב בסקיילקס. עובדיה פירסם את חוות הדעת המפרטת את ההשלכות השונות של הסדר החוב המוצע למחזיקי האג"ח. בשורה התחתונה מומלץ למחזיקי האג"ח להסכים להסדר החוב שכולל פיצוי לדחיית תשלומים ואינו כולל "תספורת".
רו"ח אריה עובדיה ממליץ למחזיקי האג"ח לקבל את הסדר החוב
להערכת אריה עובדיה כדאי למחזיקי האג"ח של סקיילקס לקבל את הסדר החוב המוצע להם אחרת יקבלו מרבית מחזיקי האג"ח רק 56-79 אג' על כל 100 אג' ערך נקוב. המתווה המוצע נועד להסיר את האיום של דרישה לפירעון מיידי בספטמבר 2014 המאשפר פירעון מוקדם של סדרה 1 בגובה של כ-180 מיליון שקל.
- 5.אילן, צריף כסף? ניתן לך. רק תגיד! (ל"ת)הציבור 03/10/2013 17:17הגב לתגובה זו
- 4.מחזיק פרטי 11/09/2013 12:14הגב לתגובה זוולטענ יועי החברה אין חבות מס כלל אבל הפרישו בדוחות 20 מליון לנושא
- 3.אנונימי 11/09/2013 10:51הגב לתגובה זווזה לא כולל את כל הליכלוך של טאו.
- 2.dork 11/09/2013 09:06הגב לתגובה זוהסיפור הזה מופיע בדוחות הכספיים של סקיילקס לפחות כבר שנתיים. צריך רק לפתוח את הדוח ולקרוא אותו.
- 1.שישלמו מס בלי תכססים וקומבינות (ל"ת)אנונימי 11/09/2013 08:23הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מאבדות 2.1% - המדדים בעליות של עד 0.5%
ירוק במדדי הדגל, אדום בפיננסים, אדום בוהק בביטוח שממשיך במומנטום השלילי מחמישי; אנחנו בעיצומו של יום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - איך המוסדיים הרוויחו מההנפקה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי ומזנקת, למה עיכוב בתשלום מפיל את חלל תקשורת?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל
כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל זו ירידה של 2.4% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-9% בעשרת ימי המסחר האחרונים.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלל תקשורת חלל
תקשורת צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל
עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת
השירות של חובות העבר של החברה.
