הלחץ על בן דב: אחרי עיקול הבית, רשות המיסים דורשת 290 מיליון ש' מסקיילקס
הפירמידה של אילן בן דב חוטפת מכות מכל הכיוונים: בנק לאומי השיג בחודש יולי צו עיקול על פקדונות שלו ומגרשים בבעלותו בכפר שמריהו וכעת מתברר שחברת סקיילקס, המחזיקה ב-16% ממניות פרטנר, חייבת 290 מיליון שקל לרשויות המס.
סיבה ראשונה לדרישות המס - סקיילקס, כך לטענת הרשויות, לא הייתה זכאית להטבת מס בגובה של 140 מיליון שקל בשנת 2004 בגין מפעל מאושר פטור לפי חוק לעידוד השקעות הון. זאת בגין סכומים שחולקו על ידי החברה כדיבידנד.
סיבה שנייה לדרישות המס - 150 מיליון שקל בגלל קיזוז שסקיילקס ביצעה כנגד הפסדים צבורים בעקבות רכישת השליטה בחברה על ידי סאניאלקטרוניקה.
סקיילקס מוחזקת היום בשיעור של 78.7% על ידי סאני (שם בן דב מחזיק ב-73%) ואילן בן דב מחזיק בעוד 3.6%.
סקיילקס מחזיקה ב-16% ממניות פרטנר ומייבאת מכשירי סלולר של סמסונג
לחברת סקיילקס, הנסחרת לפי שווי של 108 מיליון שקל, יש היום אחזקה עיקרית אחת: 16% במניות חברת הסלולר פרטנר בשווי של 620 מיליון שקל. חגיגת הדיבידנדים בחברת פרטנר הסתיימה אשתקרד בעקבות הרגולציה והתחרות הקשה וכך התערערה הפירמידה של אילן בן דב. פעילות זאת מוערכת בשווי של 531-620 מיליון שקל.
פעילות נוספת של סקיילקס היא ייבוא בלעדי של מכשירי טלפון נייד של חברת סמסונג מקוריאה לישראל. ההסכם בתוקף עד לדצמבר 2014 ואם נושי סקיילקס ינסו לקחת את השליטה בחברה מאילן בן דב הזיכיון עלול להישמט מידיהם.
לסקיילקס יש גירעון של 402 מיליון שקל בהון העצמי. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 25 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 2.9 מיליארד שקל בשנת 2012 כולה. לודוחות החברה צורפה הערת "עסק חי".
מבקשת דחייה של החזר החובות למחזיקי האג"ח שלה
היקף החוב נטו של סקיילקס מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, כמעט כולו למחזיקי אג"ח ב-9 סדרות אג"ח שונות . בסוף הרבעון הראשון של 2014 אם תצליח החברה לפרוע שתיים מסדרות האג"ח שלה ישתחררו 6.2% ממניות חברת פרטנר המשועבדות לטובת מחזיקי האג"ח
נבהיר שסקיילקס דיווחה לראשונה על שומות המס אשתקד ומאז יועצי המס שלה מנהלים מו"מ עם רשויות המס להפחתת הסכום. הסיפור עולה כעת לכותרות במסגרת חוות דעת שהוגשה אתמול לבחינת הסדר החוב המוצע בחברה.
רו"ח אריה עובדיה, מונה מטעם בית המשפט לתפקיד מומחה שילווה את הסדר החוב בסקיילקס. עובדיה פירסם את חוות הדעת המפרטת את ההשלכות השונות של הסדר החוב המוצע למחזיקי האג"ח. בשורה התחתונה מומלץ למחזיקי האג"ח להסכים להסדר החוב שכולל פיצוי לדחיית תשלומים ואינו כולל "תספורת".
רו"ח אריה עובדיה ממליץ למחזיקי האג"ח לקבל את הסדר החוב
להערכת אריה עובדיה כדאי למחזיקי האג"ח של סקיילקס לקבל את הסדר החוב המוצע להם אחרת יקבלו מרבית מחזיקי האג"ח רק 56-79 אג' על כל 100 אג' ערך נקוב. המתווה המוצע נועד להסיר את האיום של דרישה לפירעון מיידי בספטמבר 2014 המאשפר פירעון מוקדם של סדרה 1 בגובה של כ-180 מיליון שקל.
- 5.אילן, צריף כסף? ניתן לך. רק תגיד! (ל"ת)הציבור 03/10/2013 17:17הגב לתגובה זו
- 4.מחזיק פרטי 11/09/2013 12:14הגב לתגובה זוולטענ יועי החברה אין חבות מס כלל אבל הפרישו בדוחות 20 מליון לנושא
- 3.אנונימי 11/09/2013 10:51הגב לתגובה זווזה לא כולל את כל הליכלוך של טאו.
- 2.dork 11/09/2013 09:06הגב לתגובה זוהסיפור הזה מופיע בדוחות הכספיים של סקיילקס לפחות כבר שנתיים. צריך רק לפתוח את הדוח ולקרוא אותו.
- 1.שישלמו מס בלי תכססים וקומבינות (ל"ת)אנונימי 11/09/2013 08:23הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
