הלחץ על בן דב: אחרי עיקול הבית, רשות המיסים דורשת 290 מיליון ש' מסקיילקס
הפירמידה של אילן בן דב חוטפת מכות מכל הכיוונים: בנק לאומי השיג בחודש יולי צו עיקול על פקדונות שלו ומגרשים בבעלותו בכפר שמריהו וכעת מתברר שחברת סקיילקס, המחזיקה ב-16% ממניות פרטנר, חייבת 290 מיליון שקל לרשויות המס.
סיבה ראשונה לדרישות המס - סקיילקס, כך לטענת הרשויות, לא הייתה זכאית להטבת מס בגובה של 140 מיליון שקל בשנת 2004 בגין מפעל מאושר פטור לפי חוק לעידוד השקעות הון. זאת בגין סכומים שחולקו על ידי החברה כדיבידנד.
סיבה שנייה לדרישות המס - 150 מיליון שקל בגלל קיזוז שסקיילקס ביצעה כנגד הפסדים צבורים בעקבות רכישת השליטה בחברה על ידי סאניאלקטרוניקה.
סקיילקס מוחזקת היום בשיעור של 78.7% על ידי סאני (שם בן דב מחזיק ב-73%) ואילן בן דב מחזיק בעוד 3.6%.
סקיילקס מחזיקה ב-16% ממניות פרטנר ומייבאת מכשירי סלולר של סמסונג
לחברת סקיילקס, הנסחרת לפי שווי של 108 מיליון שקל, יש היום אחזקה עיקרית אחת: 16% במניות חברת הסלולר פרטנר בשווי של 620 מיליון שקל. חגיגת הדיבידנדים בחברת פרטנר הסתיימה אשתקרד בעקבות הרגולציה והתחרות הקשה וכך התערערה הפירמידה של אילן בן דב. פעילות זאת מוערכת בשווי של 531-620 מיליון שקל.
פעילות נוספת של סקיילקס היא ייבוא בלעדי של מכשירי טלפון נייד של חברת סמסונג מקוריאה לישראל. ההסכם בתוקף עד לדצמבר 2014 ואם נושי סקיילקס ינסו לקחת את השליטה בחברה מאילן בן דב הזיכיון עלול להישמט מידיהם.
לסקיילקס יש גירעון של 402 מיליון שקל בהון העצמי. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 25 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 2.9 מיליארד שקל בשנת 2012 כולה. לודוחות החברה צורפה הערת "עסק חי".
מבקשת דחייה של החזר החובות למחזיקי האג"ח שלה
היקף החוב נטו של סקיילקס מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, כמעט כולו למחזיקי אג"ח ב-9 סדרות אג"ח שונות . בסוף הרבעון הראשון של 2014 אם תצליח החברה לפרוע שתיים מסדרות האג"ח שלה ישתחררו 6.2% ממניות חברת פרטנר המשועבדות לטובת מחזיקי האג"ח
נבהיר שסקיילקס דיווחה לראשונה על שומות המס אשתקד ומאז יועצי המס שלה מנהלים מו"מ עם רשויות המס להפחתת הסכום. הסיפור עולה כעת לכותרות במסגרת חוות דעת שהוגשה אתמול לבחינת הסדר החוב המוצע בחברה.
רו"ח אריה עובדיה, מונה מטעם בית המשפט לתפקיד מומחה שילווה את הסדר החוב בסקיילקס. עובדיה פירסם את חוות הדעת המפרטת את ההשלכות השונות של הסדר החוב המוצע למחזיקי האג"ח. בשורה התחתונה מומלץ למחזיקי האג"ח להסכים להסדר החוב שכולל פיצוי לדחיית תשלומים ואינו כולל "תספורת".
רו"ח אריה עובדיה ממליץ למחזיקי האג"ח לקבל את הסדר החוב
להערכת אריה עובדיה כדאי למחזיקי האג"ח של סקיילקס לקבל את הסדר החוב המוצע להם אחרת יקבלו מרבית מחזיקי האג"ח רק 56-79 אג' על כל 100 אג' ערך נקוב. המתווה המוצע נועד להסיר את האיום של דרישה לפירעון מיידי בספטמבר 2014 המאשפר פירעון מוקדם של סדרה 1 בגובה של כ-180 מיליון שקל.
- 5.אילן, צריף כסף? ניתן לך. רק תגיד! (ל"ת)הציבור 03/10/2013 17:17הגב לתגובה זו
- 4.מחזיק פרטי 11/09/2013 12:14הגב לתגובה זוולטענ יועי החברה אין חבות מס כלל אבל הפרישו בדוחות 20 מליון לנושא
- 3.אנונימי 11/09/2013 10:51הגב לתגובה זווזה לא כולל את כל הליכלוך של טאו.
- 2.dork 11/09/2013 09:06הגב לתגובה זוהסיפור הזה מופיע בדוחות הכספיים של סקיילקס לפחות כבר שנתיים. צריך רק לפתוח את הדוח ולקרוא אותו.
- 1.שישלמו מס בלי תכססים וקומבינות (ל"ת)אנונימי 11/09/2013 08:23הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנייס תיפול 10% בפתיחה, לאומי ומזרחי טפחות מדווחות
פער ארביטרז' שלילי יכביד על הפתיחה הבוקר אחרי ירידות בוול סטריט ונפילה נקודתית של נייס; ברקע, טראמפ אישר כי בכוונתו למכור מטוסי F35 לסעודיה, במה שעשוי לקרב נורמליזציה, אך גם משנה את תמונות הכוחות במזרח התיכון
מבול הדוחות ממשיך גם הבוקר, עם שני בנקים נוספים, לאומי ומזרחי טפחות
המסחר צפוי להיפתח היום במגמה שלילית ברקע הירידות בוול סטריט, שמחזירים את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי של כ-0.8%. לפני התמונה הכוללת, אי אפשר שלא לדבר על נייס נייס 0% שחוזרת עם פער שלילי של כ-10%, אחרי שנפלה אתמול בוול סטריט ברקע פרסום תחזיות מאכזבות, ורשמה שפל נוסף. רק כדי להמחיש את הירידה, המניה ירדה משיא של כ-320$ בשנת 2021, והיום קרובה מתמיד ל-120$ למניה, רמות שהמניה ביקרה בהן רק בתקופת הקורונה, אחרי איבוד של יותר מ-60% מערכה מהשיא. נייס סיפקה תחזית שממחישה למה המניה נראית "זולה" על הנייר: החברה עצמה מעריכה שחיקה ברווחיות בשנים הקרובות, הרווח התפעולי אמור לרדת מ-31% ב-2025 לכ-25%–26% ב-2026, ורק ב-2028 להתייצב סביב 27%, הרבה מתחת לציפיות השוק המוקדמות ל-30%. גם שיעור תזרים המזומנים החופשי יישאר נמוך יותר מהצפי המוקדם. במקביל נייס מעלה הילוך בהשקעות ב-AI וצופה שהכנסות התחום יכפילו את עצמן למיליארד דולר, אך המשקיעים רואים את המחיר שהוא שחיקה בשורה התפעולית. זה בדיוק מה שהדגשנו בחודשים האחרונים, שהירידות החדות במניה לא מקריות ושמכפיל נמוך לא בהכרח הופך אותה להזדמנות אוטומטית; השוק לרוב מתמחר במדויק את הסיכון שבשנים של רווחיות נמוכה יותר ואת אי-הוודאות לגבי היכולת של נייס להפוך את מהפכת ה-AI ממנוע איום למנוע צמיחה אמיתי. נייס נופלת ב-9% - צופה ירידה ברווחיות
וזה לא משהו ששייך לנייס בלבד, חברות נוספות עשויות להיפגע ממהפכת ה-AI, הן בשורת הרווחים והן בשורת ההכנסות, ועל המשקיעים להבין מי מובילה את המגמה, ומי תנסה להדביק את הפער.
בצד הארביטרז', מלבד נייס, טבע טבע 0% וטאואר טאואר 0% חוזרות עם פער שלילי של כ-3% כל אחת, ואלביט אלביט מערכות 0% עם 1.7%.
- הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה ב-0.9%; אלביט זינקה 7%
- חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד הגיאופוליטי, אתמול התקבלה החלטת מועצת הביטחון לאמץ את היוזמה האמריקנית לפירוז עזה ולהקמת מנגנון בינלאומי לייצוב הרצועה, אשר מוסיפה רובד חדש של אי ודאות לשוק המקומי. מצד אחד, עצם קידום מתווה בינלאומי מפחית במעט את פרמיית הסיכון האזורית, במיוחד כל עוד רוסיה וסין נמנעו ולא הטילו וטו. מצד שני, ההתנגדות של חמאס לפירוז מלא, יחד עם המחלוקות הפנימיות בישראל סביב עקרונות התוכנית, מזכירים לשוק שמדובר בתהליך ארוך, מורכב ורחוק ממימוש. עבור המשקיעים זה אומר שהסדר עשוי להיתפס חיובי, אבל ללא שינוי מהותי בשטח, התנודתיות סביב הנושא הביטחוני צפויה ללוות את השוק גם בתקופה הקרובה.
