הלחץ על בן דב: אחרי עיקול הבית, רשות המיסים דורשת 290 מיליון ש' מסקיילקס
הפירמידה של אילן בן דב חוטפת מכות מכל הכיוונים: בנק לאומי השיג בחודש יולי צו עיקול על פקדונות שלו ומגרשים בבעלותו בכפר שמריהו וכעת מתברר שחברת סקיילקס, המחזיקה ב-16% ממניות פרטנר, חייבת 290 מיליון שקל לרשויות המס.
סיבה ראשונה לדרישות המס - סקיילקס, כך לטענת הרשויות, לא הייתה זכאית להטבת מס בגובה של 140 מיליון שקל בשנת 2004 בגין מפעל מאושר פטור לפי חוק לעידוד השקעות הון. זאת בגין סכומים שחולקו על ידי החברה כדיבידנד.
סיבה שנייה לדרישות המס - 150 מיליון שקל בגלל קיזוז שסקיילקס ביצעה כנגד הפסדים צבורים בעקבות רכישת השליטה בחברה על ידי סאניאלקטרוניקה.
סקיילקס מוחזקת היום בשיעור של 78.7% על ידי סאני (שם בן דב מחזיק ב-73%) ואילן בן דב מחזיק בעוד 3.6%.
סקיילקס מחזיקה ב-16% ממניות פרטנר ומייבאת מכשירי סלולר של סמסונג
לחברת סקיילקס, הנסחרת לפי שווי של 108 מיליון שקל, יש היום אחזקה עיקרית אחת: 16% במניות חברת הסלולר פרטנר בשווי של 620 מיליון שקל. חגיגת הדיבידנדים בחברת פרטנר הסתיימה אשתקרד בעקבות הרגולציה והתחרות הקשה וכך התערערה הפירמידה של אילן בן דב. פעילות זאת מוערכת בשווי של 531-620 מיליון שקל.
פעילות נוספת של סקיילקס היא ייבוא בלעדי של מכשירי טלפון נייד של חברת סמסונג מקוריאה לישראל. ההסכם בתוקף עד לדצמבר 2014 ואם נושי סקיילקס ינסו לקחת את השליטה בחברה מאילן בן דב הזיכיון עלול להישמט מידיהם.
לסקיילקס יש גירעון של 402 מיליון שקל בהון העצמי. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 25 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 2.9 מיליארד שקל בשנת 2012 כולה. לודוחות החברה צורפה הערת "עסק חי".
מבקשת דחייה של החזר החובות למחזיקי האג"ח שלה
היקף החוב נטו של סקיילקס מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, כמעט כולו למחזיקי אג"ח ב-9 סדרות אג"ח שונות . בסוף הרבעון הראשון של 2014 אם תצליח החברה לפרוע שתיים מסדרות האג"ח שלה ישתחררו 6.2% ממניות חברת פרטנר המשועבדות לטובת מחזיקי האג"ח
נבהיר שסקיילקס דיווחה לראשונה על שומות המס אשתקד ומאז יועצי המס שלה מנהלים מו"מ עם רשויות המס להפחתת הסכום. הסיפור עולה כעת לכותרות במסגרת חוות דעת שהוגשה אתמול לבחינת הסדר החוב המוצע בחברה.
רו"ח אריה עובדיה, מונה מטעם בית המשפט לתפקיד מומחה שילווה את הסדר החוב בסקיילקס. עובדיה פירסם את חוות הדעת המפרטת את ההשלכות השונות של הסדר החוב המוצע למחזיקי האג"ח. בשורה התחתונה מומלץ למחזיקי האג"ח להסכים להסדר החוב שכולל פיצוי לדחיית תשלומים ואינו כולל "תספורת".
רו"ח אריה עובדיה ממליץ למחזיקי האג"ח לקבל את הסדר החוב
להערכת אריה עובדיה כדאי למחזיקי האג"ח של סקיילקס לקבל את הסדר החוב המוצע להם אחרת יקבלו מרבית מחזיקי האג"ח רק 56-79 אג' על כל 100 אג' ערך נקוב. המתווה המוצע נועד להסיר את האיום של דרישה לפירעון מיידי בספטמבר 2014 המאשפר פירעון מוקדם של סדרה 1 בגובה של כ-180 מיליון שקל.
- 5.אילן, צריף כסף? ניתן לך. רק תגיד! (ל"ת)הציבור 03/10/2013 17:17הגב לתגובה זו
- 4.מחזיק פרטי 11/09/2013 12:14הגב לתגובה זוולטענ יועי החברה אין חבות מס כלל אבל הפרישו בדוחות 20 מליון לנושא
- 3.אנונימי 11/09/2013 10:51הגב לתגובה זווזה לא כולל את כל הליכלוך של טאו.
- 2.dork 11/09/2013 09:06הגב לתגובה זוהסיפור הזה מופיע בדוחות הכספיים של סקיילקס לפחות כבר שנתיים. צריך רק לפתוח את הדוח ולקרוא אותו.
- 1.שישלמו מס בלי תכססים וקומבינות (ל"ת)אנונימי 11/09/2013 08:23הגב לתגובה זו

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.