הלחץ על בן דב: אחרי עיקול הבית, רשות המיסים דורשת 290 מיליון ש' מסקיילקס
הפירמידה של אילן בן דב חוטפת מכות מכל הכיוונים: בנק לאומי השיג בחודש יולי צו עיקול על פקדונות שלו ומגרשים בבעלותו בכפר שמריהו וכעת מתברר שחברת סקיילקס, המחזיקה ב-16% ממניות פרטנר, חייבת 290 מיליון שקל לרשויות המס.
סיבה ראשונה לדרישות המס - סקיילקס, כך לטענת הרשויות, לא הייתה זכאית להטבת מס בגובה של 140 מיליון שקל בשנת 2004 בגין מפעל מאושר פטור לפי חוק לעידוד השקעות הון. זאת בגין סכומים שחולקו על ידי החברה כדיבידנד.
סיבה שנייה לדרישות המס - 150 מיליון שקל בגלל קיזוז שסקיילקס ביצעה כנגד הפסדים צבורים בעקבות רכישת השליטה בחברה על ידי סאניאלקטרוניקה.
סקיילקס מוחזקת היום בשיעור של 78.7% על ידי סאני (שם בן דב מחזיק ב-73%) ואילן בן דב מחזיק בעוד 3.6%.
סקיילקס מחזיקה ב-16% ממניות פרטנר ומייבאת מכשירי סלולר של סמסונג
לחברת סקיילקס, הנסחרת לפי שווי של 108 מיליון שקל, יש היום אחזקה עיקרית אחת: 16% במניות חברת הסלולר פרטנר בשווי של 620 מיליון שקל. חגיגת הדיבידנדים בחברת פרטנר הסתיימה אשתקרד בעקבות הרגולציה והתחרות הקשה וכך התערערה הפירמידה של אילן בן דב. פעילות זאת מוערכת בשווי של 531-620 מיליון שקל.
פעילות נוספת של סקיילקס היא ייבוא בלעדי של מכשירי טלפון נייד של חברת סמסונג מקוריאה לישראל. ההסכם בתוקף עד לדצמבר 2014 ואם נושי סקיילקס ינסו לקחת את השליטה בחברה מאילן בן דב הזיכיון עלול להישמט מידיהם.
לסקיילקס יש גירעון של 402 מיליון שקל בהון העצמי. את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 25 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 2.9 מיליארד שקל בשנת 2012 כולה. לודוחות החברה צורפה הערת "עסק חי".
מבקשת דחייה של החזר החובות למחזיקי האג"ח שלה
היקף החוב נטו של סקיילקס מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל, כמעט כולו למחזיקי אג"ח ב-9 סדרות אג"ח שונות . בסוף הרבעון הראשון של 2014 אם תצליח החברה לפרוע שתיים מסדרות האג"ח שלה ישתחררו 6.2% ממניות חברת פרטנר המשועבדות לטובת מחזיקי האג"ח
נבהיר שסקיילקס דיווחה לראשונה על שומות המס אשתקד ומאז יועצי המס שלה מנהלים מו"מ עם רשויות המס להפחתת הסכום. הסיפור עולה כעת לכותרות במסגרת חוות דעת שהוגשה אתמול לבחינת הסדר החוב המוצע בחברה.
רו"ח אריה עובדיה, מונה מטעם בית המשפט לתפקיד מומחה שילווה את הסדר החוב בסקיילקס. עובדיה פירסם את חוות הדעת המפרטת את ההשלכות השונות של הסדר החוב המוצע למחזיקי האג"ח. בשורה התחתונה מומלץ למחזיקי האג"ח להסכים להסדר החוב שכולל פיצוי לדחיית תשלומים ואינו כולל "תספורת".
רו"ח אריה עובדיה ממליץ למחזיקי האג"ח לקבל את הסדר החוב
להערכת אריה עובדיה כדאי למחזיקי האג"ח של סקיילקס לקבל את הסדר החוב המוצע להם אחרת יקבלו מרבית מחזיקי האג"ח רק 56-79 אג' על כל 100 אג' ערך נקוב. המתווה המוצע נועד להסיר את האיום של דרישה לפירעון מיידי בספטמבר 2014 המאשפר פירעון מוקדם של סדרה 1 בגובה של כ-180 מיליון שקל.
- 5.אילן, צריף כסף? ניתן לך. רק תגיד! (ל"ת)הציבור 03/10/2013 17:17הגב לתגובה זו
- 4.מחזיק פרטי 11/09/2013 12:14הגב לתגובה זוולטענ יועי החברה אין חבות מס כלל אבל הפרישו בדוחות 20 מליון לנושא
- 3.אנונימי 11/09/2013 10:51הגב לתגובה זווזה לא כולל את כל הליכלוך של טאו.
- 2.dork 11/09/2013 09:06הגב לתגובה זוהסיפור הזה מופיע בדוחות הכספיים של סקיילקס לפחות כבר שנתיים. צריך רק לפתוח את הדוח ולקרוא אותו.
- 1.שישלמו מס בלי תכססים וקומבינות (ל"ת)אנונימי 11/09/2013 08:23הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה - חוזרים לעליות?
הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם.
אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים.
אתמול פרסמה הלמ"ס את מאזן התשלומים. לרוב זה לא פרסום שזוכה לתשומת לב. גם הפעם הוא עבר מתחת לרדאר, אבל שמנו לב שלמשהו חריג. לא בטוח בכלל שזו מגמה, אבל מאזן התשלומים התהפך - נוצר לנו גירעון בחשבון השוטף שמבטא את תזוזות ההן בין ישראל לחו"ל. ממצב של עודף דולרי נוצר לנו גירעון וזה אומר שהיו יותר תנועות מישראל החוצה מאשר מישראל פנימה - האם המשקיעים הזרים עוזבים את ישראל? לא. ההיפך, הם הגדילו מאוד את ההשקעות כאן בעיקר מאז המלחמה מול איראן, אבל הישראלים משקיעים הרבה יותר שם, וכך בנטו יש מצב של עודף השקעות בחו"ל - נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- עין שלישית זינקה 10% אר פי אופטיקל כ-7%; מניות השבבים נפלו - נעילה שלילית במדדים
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
