גיורא סרצ'נסקי: "המוסדיים מתקוטטים על כל בדל של פרויקט תשתיות"

"למוסדיים יש עודפי נזילות ענקיים - כל שנה החיסכון לטווח ארוך גדל ב-20 מיליארד שקל ובמקביל צריך למחזר 100 מיליארד שקל"
אבי שאולי | (1)

הריבית הנמוכה במשק מעודדת את המשך גל הנפקות האג"ח, אך המוסדיים אינם מסתערים כמו פעם על כל הנפקה. במסגרת פאנל "תשתיות - מנוע הצמיחה הבא של שוק החוב" בכנס של מידרוג היום סיפרו המוסדיים ונציגי חברות האנרגיה והתשתיות על גיוסי החוב לתחום.

גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות של "עמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות", הסביר כי: "למוסדיים יש עודפי נזילות ענקיים - כל שנה החיסכון לטווח ארוך גדל ב-20 מיליארד שקל ובמקביל צריך למחזר 100 מיליארד שקל. המוסדיים מתקוטטים על כל בדל של פרויקט תשתיות - זאת השקעה שמתאימה למוסדיים, אך יש צורך בהגדלת הוודאות. אזכיר שקידוח 'תמר' מומן בהתחלה רק על ידי הבנקים בגלל רמת הסיכון וחוסר הוודאות".

יוסי גבורה מקבוצת דלק, הסביר מדוע מרבית האשראי לפעילות חיפוש ופיתוח 'תמר, ו'לויתן' הגיעו מגופים פיננסים זרים: "תגלית תמר הייתה בינואר 2009 והגופים בישראל עדיין לא צברו די ניסיון כדי לתת מספיק אשראי לתעשייה".

מאז 2009 המוסדיים וכלל הציבור הגדילו משמעותית את חשיפתם לתחום האנרגיה. מתחילת השנה תחום האנרגיה היה חלק מחגיגת הנפקת האג"ח -

מנתוני מעלות S&P עולה כי במחצית הראשונה של 2013 גויסו בשוק האג"ח כ-19 מיליארד, גידול חד של כ-24% בהשוואה למחצית השניה של 2012.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אינני רואה למשל שהם 26/06/2013 22:34
    הגב לתגובה זו
    הקידוחים הנבחנים שם. מדוע?
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

החברה גם התייחסה להתפתחויות בארה"ב, שם נבחן שינוי סיווג הקנאביס וכעת כאמור מדווח כי יש סיכויים טובים שאכן זה ייכנס לפועל. היא העריכה אז כי היא ממוצבת היטב ליהנות מהמהלך, במיוחד לאחר החתימה על הסכם לרכישת חברת ISHI. העסקה מקנה לאינטרקיור גישה לגנטיקות פרימיום, טכנולוגיות גידול מתקדמות ומותגים אמריקאיים מובילים, ובהם The Flowery, וצפויה להוסיף עשרות מיליוני שקלים למחזור ההכנסות.

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).