סלקום מסכמת רבעון חלש: צניחה של 61% ברווח הנקי ל-67 מיליון ש'
חברת התקשורת סלקום מקבוצת דיסקונט השקעות מסכמת רבעון חלש שכלל ירידה חדה במכלול הפרמטרים העסקיים של החברה בצל התחרות הגוברת בשוק הסלולר. כך, בשורה העליונה, חברת התקשורת רשמה ברבעון הראשון הכנסות של 1.258 מיליארד שקל, ירידה חדה של 22% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. במקביל, בשורה התחתונה, החברה רשמה רווח נקי של 67 מיליון שקל, צניחה של 61% לעומת הרבעון הראשון ב-2012.
בצל התוצאות הכספיות המאכזבות, דירקטוריון סלקום החליט שלא להכריז על דיבידנד רבעוני, וקבע "כי לאור המשך התחרות הגבוהה והשינויים המשמעותיים בתעריפים, והמשך ההשפעה השלילית שלהם, הן הנוכחית והן הצפויה, על תוצאות החברה, יש להמתין להתבהרות המצב התחרותי, לחזק את מאזן החברה ולא לחלק דיבידנד במזומן בשלב זה". דירקטוריון סלקום ציין כי יחזור וישקול את החלטתו ברבעונים הבאים.
נציין כי למרות הירידה החדה בפרמטרים, התוצאות הכספיות עקפו במעט את תחזיות מנהל המחקר של בית ההשקעות IBI אורי ליכט, שציפה כי סלקום תרשום הכנסות של 1.235 מיליארד שקל ורווח נקי של 65 מיליון שקל.
סלקום מסבירה את הירידה החדה בהכנסות כפועל יוצא מירידה בהכנסות מהשירותים והציוד בצל התחרות הגוברת בשוק עם כניסתן של הוט מובייל וגולן טלקום לקלחת. כך, ההכנסות משירותי סלולר רשמו ירידה של 17% ברבעון הראשון של 2013 והסתכמו ב-985 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל-1.186 מיליארד שקל ב-2012. במקביל, ההכנסות משירותי סלולר רשמו ירידה של כ-32% שהסתכמו ב-273 שקל לעומת 399 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד.
בד בבד, עלות והמכירות והשירותים של סלקום הסתכמו ב-784 מיליון שקל בלבד, ירידה של 12.8% לעומת הרבעון המקביל. סלקום מסבירה כי עיקר הירידה מיוחסת לצניחה בעלות המכר של מכשירי הסלולר, בעיקר כתוצאה מירידה בכמות המכשירים ומקיגום מהלכי התייעלות שהובילו לירידה בהוצאות שכר ותמלוגים.
תזרים המזומנים הפנוי של סלקום ברבעון הראשון גדל בכ-17% ל-168 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל-144 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2012. סלקום מסבירה את הגידול בתזרים המזומנים בעיקר כפועל יוצא מירידה בתשלומים בגין רכישת רכוש קבוע ומירידה בתשלומים לספקים עבור רכש מכשירי סלולר.
נטישה של 33 אלף לקוחות ברבעון הראשון
סלקום מעדכנת כי מצבת מנויי הסלולר נכון לסוף הרבעון הראשון עמדה על כ-3.166 מיליון מנויים, כאשר במהלכו קטנה מצבת המנויים בכ-33 אלף מנויי סלולר נטו. שיעור הנטישה ברבעון החולף הסתכם ב-9.4%, לעומת 6.3% ברבעון המקביל אשתקד.
- 1.fff 13/05/2013 13:14הגב לתגובה זושלא מוכנים לעבור חברה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
