הרפורמה בשוק התקשורת יוצאת לדרך; בזק והוט ימכרו את התשתיות הנייחות שלהן לשאר חברות התקשורת
משרד התקשורת מפרסם היום את מסמך המדיניות הסופי של שר התקשורת, משה כחלון, בנושא הרחבת התחרות בתחום התקשורת הנייחת שוק סיטונאי. הדו"ח שבא בעקבות הרפורמה בסלולר מאמץ את עיקר המלצות ועדת חייק.
הרפורמה נועדה לעודד את התחרות בשוק הנייח. במסגרת הרפורמה חברות בזק והוט יחויבו למכור את התשתיות הנייחות שלהן לשאר חברות התקשורת שתוכלנה לספק גם הן טלפוניה ואינטרנט. שירותים כ-Bitstream Access, החכרת מקטעי גישה (פירוק למקטעים), החכרת סיבים אפלים, החכרת קנים ושירותי תמסורת ("השירותים הסיטונאיים"), ינתנו לבעלי רישיונות התקשורת, כדוגמת 012 סמייל, נטוויז'ן למשל, וזאת על בסיס תנאים בלתי מפלים.
בזק והוט טלקום תפרסמנה לכל באופן שקוף וברור הצעת מדף שתוצע לכל דורש באופן שוויוני קטן או גדול ואשר תכלול את ההסכמים שנחתמו וכן תנאים ומחירים לאספקת שירותים סיטונאיים שלא יכללו בהסכמים אלה.
נציין כי בנוסף אם יתברר כי ההסכמים והצעות המדף כוללים תנאים לא סבירים שעלולים לפגוע בתחרות ובציבור או בעניינו של ספק שירותים, יתערב בכך שר התקשורת ויקבע זאת בעצמו. מועד התערבות השר לאחר שנחתם הסכם וגם אם לא נחתם - בתוך 6 חודשים מפרסום מסמך זה. השר יתערב גם במקרה שהמחירים שיקבעו מעלים חשש לפגיעה בתחרות.
עם התבססות השוק הסיטונאי תבוטל ההפרדה המבנית בין בזק לבזק בינלאומי והוט והוט נט ובכך תבוטל הכפילות שבה צרכן משלם תשלום נפרד לספק תשתיות ולספק אינטרנט. ההפרדה תבוטל בתוך תשעה חודשים מפרסום הצעת המדף אלא אם סבור משרד התקשורת שביטולה עלול לגרום לפגיעה ניכרת בתחרות או בעניינו של הציבור.
בתוך 6 חודשים מפרסום הצעת המדף על ידי חברת בזק יפעל שר התקשורת לשינוי שיטת הפיקוח על תעריפי חברת בזק כך שהפיקוח ייעשה על ידי קביעת תעריף מרבי. יפורסם שימוע בעניין פריקות שידורי הטלויזיה בסלי השירותים של חברת "הוט" (הטריפל).
- 3.כל הכבוד לשר (ל"ת)משו 02/05/2012 18:39הגב לתגובה זו
- 2.לא כתבו מתי זה מתחיל..... (ל"ת)גיל 02/05/2012 16:56הגב לתגובה זו
- 1.אבי 02/05/2012 16:46הגב לתגובה זומהוט הרבה לקוחות.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
