הרפורמה בשוק התקשורת יוצאת לדרך; בזק והוט ימכרו את התשתיות הנייחות שלהן לשאר חברות התקשורת
משרד התקשורת מפרסם היום את מסמך המדיניות הסופי של שר התקשורת, משה כחלון, בנושא הרחבת התחרות בתחום התקשורת הנייחת שוק סיטונאי. הדו"ח שבא בעקבות הרפורמה בסלולר מאמץ את עיקר המלצות ועדת חייק.
הרפורמה נועדה לעודד את התחרות בשוק הנייח. במסגרת הרפורמה חברות בזק והוט יחויבו למכור את התשתיות הנייחות שלהן לשאר חברות התקשורת שתוכלנה לספק גם הן טלפוניה ואינטרנט. שירותים כ-Bitstream Access, החכרת מקטעי גישה (פירוק למקטעים), החכרת סיבים אפלים, החכרת קנים ושירותי תמסורת ("השירותים הסיטונאיים"), ינתנו לבעלי רישיונות התקשורת, כדוגמת 012 סמייל, נטוויז'ן למשל, וזאת על בסיס תנאים בלתי מפלים.
בזק והוט טלקום תפרסמנה לכל באופן שקוף וברור הצעת מדף שתוצע לכל דורש באופן שוויוני קטן או גדול ואשר תכלול את ההסכמים שנחתמו וכן תנאים ומחירים לאספקת שירותים סיטונאיים שלא יכללו בהסכמים אלה.
נציין כי בנוסף אם יתברר כי ההסכמים והצעות המדף כוללים תנאים לא סבירים שעלולים לפגוע בתחרות ובציבור או בעניינו של ספק שירותים, יתערב בכך שר התקשורת ויקבע זאת בעצמו. מועד התערבות השר לאחר שנחתם הסכם וגם אם לא נחתם - בתוך 6 חודשים מפרסום מסמך זה. השר יתערב גם במקרה שהמחירים שיקבעו מעלים חשש לפגיעה בתחרות.
עם התבססות השוק הסיטונאי תבוטל ההפרדה המבנית בין בזק לבזק בינלאומי והוט והוט נט ובכך תבוטל הכפילות שבה צרכן משלם תשלום נפרד לספק תשתיות ולספק אינטרנט. ההפרדה תבוטל בתוך תשעה חודשים מפרסום הצעת המדף אלא אם סבור משרד התקשורת שביטולה עלול לגרום לפגיעה ניכרת בתחרות או בעניינו של הציבור.
בתוך 6 חודשים מפרסום הצעת המדף על ידי חברת בזק יפעל שר התקשורת לשינוי שיטת הפיקוח על תעריפי חברת בזק כך שהפיקוח ייעשה על ידי קביעת תעריף מרבי. יפורסם שימוע בעניין פריקות שידורי הטלויזיה בסלי השירותים של חברת "הוט" (הטריפל).
- 3.כל הכבוד לשר (ל"ת)משו 02/05/2012 18:39הגב לתגובה זו
- 2.לא כתבו מתי זה מתחיל..... (ל"ת)גיל 02/05/2012 16:56הגב לתגובה זו
- 1.אבי 02/05/2012 16:46הגב לתגובה זומהוט הרבה לקוחות.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
