הרפורמה בשוק התקשורת יוצאת לדרך; בזק והוט ימכרו את התשתיות הנייחות שלהן לשאר חברות התקשורת

רפורמת השוק הסיטונאי אשר מאמצת את מסקנות ועדת חייק מתחילה. שר התקשורת משה כחלון: "המהלך יאפשר לצרכן לקבל את כל השירותים מספק אחד, דבר שיביא להוזלת המחירים בצורה משמעותית"
רקפת סלע | (6)

משרד התקשורת מפרסם היום את מסמך המדיניות הסופי של שר התקשורת, משה כחלון, בנושא הרחבת התחרות בתחום התקשורת הנייחת שוק סיטונאי. הדו"ח שבא בעקבות הרפורמה בסלולר מאמץ את עיקר המלצות ועדת חייק.

הרפורמה נועדה לעודד את התחרות בשוק הנייח. במסגרת הרפורמה חברות בזק והוט יחויבו למכור את התשתיות הנייחות שלהן לשאר חברות התקשורת שתוכלנה לספק גם הן טלפוניה ואינטרנט. שירותים כ-Bitstream Access, החכרת מקטעי גישה (פירוק למקטעים), החכרת סיבים אפלים, החכרת קנים ושירותי תמסורת ("השירותים הסיטונאיים"), ינתנו לבעלי רישיונות התקשורת, כדוגמת 012 סמייל, נטוויז'ן למשל, וזאת על בסיס תנאים בלתי מפלים.

בזק והוט טלקום תפרסמנה לכל באופן שקוף וברור הצעת מדף שתוצע לכל דורש באופן שוויוני קטן או גדול ואשר תכלול את ההסכמים שנחתמו וכן תנאים ומחירים לאספקת שירותים סיטונאיים שלא יכללו בהסכמים אלה.

נציין כי בנוסף אם יתברר כי ההסכמים והצעות המדף כוללים תנאים לא סבירים שעלולים לפגוע בתחרות ובציבור או בעניינו של ספק שירותים, יתערב בכך שר התקשורת ויקבע זאת בעצמו. מועד התערבות השר לאחר שנחתם הסכם וגם אם לא נחתם - בתוך 6 חודשים מפרסום מסמך זה. השר יתערב גם במקרה שהמחירים שיקבעו מעלים חשש לפגיעה בתחרות.

עם התבססות השוק הסיטונאי תבוטל ההפרדה המבנית בין בזק לבזק בינלאומי והוט והוט נט ובכך תבוטל הכפילות שבה צרכן משלם תשלום נפרד לספק תשתיות ולספק אינטרנט. ההפרדה תבוטל בתוך תשעה חודשים מפרסום הצעת המדף אלא אם סבור משרד התקשורת שביטולה עלול לגרום לפגיעה ניכרת בתחרות או בעניינו של הציבור.

בתוך 6 חודשים מפרסום הצעת המדף על ידי חברת בזק יפעל שר התקשורת לשינוי שיטת הפיקוח על תעריפי חברת בזק כך שהפיקוח ייעשה על ידי קביעת תעריף מרבי. יפורסם שימוע בעניין פריקות שידורי הטלויזיה בסלי השירותים של חברת "הוט" (הטריפל).

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כל הכבוד לשר (ל"ת)
    משו 02/05/2012 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא כתבו מתי זה מתחיל..... (ל"ת)
    גיל 02/05/2012 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 02/05/2012 16:46
    הגב לתגובה זו
    מהוט הרבה לקוחות.
מאיר שמיר מבטח שמיר
צילום: מבטח שמיר

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO

מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך

רן קידר |

מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 0%  היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.

על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים. 

בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות  עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. 

ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.

לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים. 

וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים