סקירת שווקים שנת 2012 - לא מה שציפינו
להלן תעודות הסל המומלצות מרשימות מורנינגסטאר ליישום נוח של לאסטרטגייה המומלצת של ה-Asset Allocation. ניתן להיעזר ברשימות הענפים והמניות המומלצות להרחבת החשיפה לארה"ב:
מדד הייחוס MSCI WORLD הניב תשואה של 7.7% מתחילת השנה ועד 14/02/2012.
סקירת שוקי המניות הגלובליים 2012
2012 נפתחה בראלי חזק בשווקי המניות הגלובליים, זאת, לאחר שנה מורכבת ורצופת אתגרים. הצהרתו הפד לשמירה על סביבת ריבית נמוכה בארה"ב עד 2014 וצעדים החיוביים שננקטו באירופה ע"י ה- ECB סייעו להרגעת חששות המשקיעים ולחיזוק המומנטום החיובי בשווקים. בנוסף, נתוני מאקרו טובים בארה"ב ודוחות כספיים חיוביים של חברות רבות סיפקו רוח גבית לעליות. אלו הובילו את מדד ה-NASDAQ ו-DOW JONES לרמות שיא של שלוש השנים האחרונות. אך על אף העליות האחרונות, רמת מכפילי הרווח של מדדי המניות נמוכים מהממוצע בשנים האחרונות.
מדדי המניות בארה"ב
מדד ה-S&P 500 סיים את חודש ינואר עם עלייה נאה של 4.5% כאשר הוא משלים מהלך התאוששות של 20% מאז השפל האחרון שנקבע בתחילת מארס 2011. העוצמה היחסית של מדדי המניות שאפיינה את שנת 2011 המשיכה גם בינואר כאשר מדד ה-VIX יורד מתחת לרמת 20 הנקודות כאות לירידה ממשית במפלס הפחד. חלק מהעליות במדדים המובילים תודלקו ע"י ענפים מחזוריים עם בטא גבוהה מהשוק כגון פיננסים, חומרי גלם, תעשייה וטכנולוגיה עם עליות של כ-10% מתחילת השנה. כמו כן מניות האנרגיה עלו בעוצמה הנתמכת במחירי אנרגיה גבוהים. ענפים דפנסיביים כמו בריאות, תשתיות ומוצרי צריכה דפנסיביים הניבו תשואות חיוביות אך נמוכות ממדדי הייחוס, זאת לאור הירידה בשנאת הסיכון של המשקיעים.
לעת עתה, קרבת המדדים לרמות שיא של השנים האחרונות אינה מרתיעה את המשקיעים, וניתן לומר בזהירות כי תיאבונם לסיכון גדל. עם זאת, נראה כי נותרו משקיעים רבים על הגדר שפספסו את הרכבת.
הצהרת הפד כי הריבית צפויה להישאר ברמה נמוכה עד לשנת 2014 נראה שעודדה את המשקיעים להעדיף נכסי סיכון כמו מניות וסחורות על פני אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים בתשואה של 2% לשנה. מכפיל הרווח החזוי למדד S&P 500 ב-2012 עומד על 12.8 מול ממוצע היסטורי של 16. תשואת הדיבידנד 2%, וזאת כאשר תזרים המזומנים של חברות המדד מצוי ברמות הגבוהות מזה עשור.
מדדי המניות באירופה והפסיפיק
במהלך ינואר מדדי אירופה רשמו תיקון חד לירידות של 2011. נראה כי הדומיננטיות של גרמניה בניהול פתרון משבר החובות משתלמת ומובילה את מדד ה-DAX לעלייה חדה של 10% בינואר בלבד. הצלחת מהלכיו האחרונים של ה-ECB להורדת תשואות האג"ח של ממשלת איטליה וספרד ומכרזי ההלוואות לבנקים סייעו לנזילות בשווקים ולהפגת המתחים בנוגע ליכולת ההתמודדות של אירופה עם משבר החוב.
מהלכים אלו בודדו למעשה את בעיית החוב היווני משאר בעיותיה של אירופה, ואיפשרו למשקיעים מעט נחת ואופטימיות שהובילו לעליות שערים נאות במרבית המדדים. למרות זאת, נראה שצפויות עוד מהמורות בדרך.
יפן מתמודדת עם נזקי הצונאמי והין החזק ומתאוששת בזחילה. המדד האוסטרלי בדומה ליפני סובל ממטבע מקומי חזק. עם זאת מדדי ה-ASX 200 ו-Nikkei עלו בשיעור נאה והמשקיעים נהנו מהתחזקות שער החליפין.
מדדי המניות בשווקים המתעוררים
מדדי מניות השווקים המתעוררים פתחו את השנה בסערה לאור נתוני מאקרו חיוביים מארה"ב ומסין ותחושת ההתייצבות במשבר החוב האירופי. גורמים אלו, יחד עם מכפילי רווח נוחים ותשואת החסר משנת 2011 סיפקו קרקע פורייה והזדמנות כניסה עבור רבים. נראה כי פוטנציאל העליות של אותם השווקים טרם מוצה.
עושה רושם כי שנאת הסיכון של המשקיעים ב-2011 התפוגגה במעט לאור העליות האחרונות, אך מבחינת רמת המחירים, ניתן לראות שמכפיל הרווח החזוי של מדד ה-MSCI Emerging Markets ב-2012 עומד על 11 מול ממוצע היסטורי של 14 בעשור האחרון והרחק מרמות שיא של מעל 20 בתקופות הגאות.
מדד ה-MSCI Emerging Markets רדם החודש ינואר בלבד תשואה גבוהה של 11.2% לצד תשואות חזקות של 10.6% במדד ה-HANG SENG ו-8.9% במדד ה-S&P Latin America 40.
להלן גרף המציג את מכפילי הרווח של מדדים נבחרים בשנים 2005-2012. ניתן לראות כי מכפילי הרווח הנוכחיים נמוכים מהממוצע בפרק זמן זה ומפחיתים מהחשש ל-"תמחור יתר" של מדדי המניות:
על אף האתגרים הרבים של 2011 הסקטור העסקי הצליח להוכיח את איתנותו היחסית למשבר החובות ולחולשה בהוצאות הצרכנים. באמצעות צעדי ההתייעלות האגרסיביים של החברות בארה"ב בשנים האחרונות, ובניגוד להשפעת משבר המשכנתאות בשנים 2008-2009 בו צנחו רווחי החברות בחדות עם הירידה בציפיות הצמיחה.
כעת כל שנותר לבחון הוא האם רווחי החברות ימשיכו לצמוח על אף גורמי אי הוודאות השונים כגון עליית מחיר האנרגיה, סיכונים גיאופוליטיים ומחאות חברתיות, וההתכנות לעלייה מחדש בתשואות אג"ח מדינות ה-PIIGS. להערכתנו, טריגר למימושים עשוי להגיע אם מחירי חביות נפט מסוג BRENT ו-WTI ימשיכו לעלות בעוצמה.
להלן גרף המציג את הירידה המתמשכת בעשור האחרון של מכפיל הרווח במדד ה-S&P 500 שהתרחשה במקביל לירידת התשואות באג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב:
לאורך העשור מכפיל הרווח של מדד המניות ירד, אך לא גרם לעלייה משמעותית של מדד המניות. זאת על אף השיפור של רווחיות החברות. מאידך, ירידת התשואות באג"ח לטווח ארוך הניבו רווחי עתק שהכו את המניות.
בעקבות מהלכי "ניקוי האורוות" וההתייעלות בכלכלה האמריקנית נראים ניצני התאוששות מחודשים המעודדים ע"י הממשל שנכנס לשנת בחירות. לאור הקורלציה החיובית בעשור האחרון (0.6) בין התנהגות מכפילי הרווח ותשואות האג"ח ובהינתן התאוששות בצמיחה, נראה כי אלטרנטיבת האג"ח מיצתה את עדיפותה על פני מדד המניות ועשויה להציג בשנים הקרובות ביצועי חסר לעומתן.
אפליקציות מסחר (גרוק)המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.
כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.
