סקירת שווקים שנת 2012 - לא מה שציפינו

בסיום החודש השני של שנת 2012, מחלקת המחקר של בנק דיסקונט סוקר את שאירע עד עכשיו לאור התחזיות ונתוני המאקרו, ומציג מה אנו צפויים לראות בהמשך השנה.

להלן תעודות הסל המומלצות מרשימות מורנינגסטאר ליישום נוח של לאסטרטגייה המומלצת של ה-Asset Allocation. ניתן להיעזר ברשימות הענפים והמניות המומלצות להרחבת החשיפה לארה"ב:

מדד הייחוס MSCI WORLD הניב תשואה של 7.7% מתחילת השנה ועד 14/02/2012.

סקירת שוקי המניות הגלובליים 2012

2012 נפתחה בראלי חזק בשווקי המניות הגלובליים, זאת, לאחר שנה מורכבת ורצופת אתגרים. הצהרתו הפד לשמירה על סביבת ריבית נמוכה בארה"ב עד 2014 וצעדים החיוביים שננקטו באירופה ע"י ה- ECB סייעו להרגעת חששות המשקיעים ולחיזוק המומנטום החיובי בשווקים. בנוסף, נתוני מאקרו טובים בארה"ב ודוחות כספיים חיוביים של חברות רבות סיפקו רוח גבית לעליות. אלו הובילו את מדד ה-NASDAQ ו-DOW JONES לרמות שיא של שלוש השנים האחרונות. אך על אף העליות האחרונות, רמת מכפילי הרווח של מדדי המניות נמוכים מהממוצע בשנים האחרונות.

מדדי המניות בארה"ב

מדד ה-S&P 500 סיים את חודש ינואר עם עלייה נאה של 4.5% כאשר הוא משלים מהלך התאוששות של 20% מאז השפל האחרון שנקבע בתחילת מארס 2011. העוצמה היחסית של מדדי המניות שאפיינה את שנת 2011 המשיכה גם בינואר כאשר מדד ה-VIX יורד מתחת לרמת 20 הנקודות כאות לירידה ממשית במפלס הפחד. חלק מהעליות במדדים המובילים תודלקו ע"י ענפים מחזוריים עם בטא גבוהה מהשוק כגון פיננסים, חומרי גלם, תעשייה וטכנולוגיה עם עליות של כ-10% מתחילת השנה. כמו כן מניות האנרגיה עלו בעוצמה הנתמכת במחירי אנרגיה גבוהים. ענפים דפנסיביים כמו בריאות, תשתיות ומוצרי צריכה דפנסיביים הניבו תשואות חיוביות אך נמוכות ממדדי הייחוס, זאת לאור הירידה בשנאת הסיכון של המשקיעים.

לעת עתה, קרבת המדדים לרמות שיא של השנים האחרונות אינה מרתיעה את המשקיעים, וניתן לומר בזהירות כי תיאבונם לסיכון גדל. עם זאת, נראה כי נותרו משקיעים רבים על הגדר שפספסו את הרכבת.

הצהרת הפד כי הריבית צפויה להישאר ברמה נמוכה עד לשנת 2014 נראה שעודדה את המשקיעים להעדיף נכסי סיכון כמו מניות וסחורות על פני אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים בתשואה של 2% לשנה. מכפיל הרווח החזוי למדד S&P 500 ב-2012 עומד על 12.8 מול ממוצע היסטורי של 16. תשואת הדיבידנד 2%, וזאת כאשר תזרים המזומנים של חברות המדד מצוי ברמות הגבוהות מזה עשור.

מדדי המניות באירופה והפסיפיק

במהלך ינואר מדדי אירופה רשמו תיקון חד לירידות של 2011. נראה כי הדומיננטיות של גרמניה בניהול פתרון משבר החובות משתלמת ומובילה את מדד ה-DAX לעלייה חדה של 10% בינואר בלבד. הצלחת מהלכיו האחרונים של ה-ECB להורדת תשואות האג"ח של ממשלת איטליה וספרד ומכרזי ההלוואות לבנקים סייעו לנזילות בשווקים ולהפגת המתחים בנוגע ליכולת ההתמודדות של אירופה עם משבר החוב.

מהלכים אלו בודדו למעשה את בעיית החוב היווני משאר בעיותיה של אירופה, ואיפשרו למשקיעים מעט נחת ואופטימיות שהובילו לעליות שערים נאות במרבית המדדים. למרות זאת, נראה שצפויות עוד מהמורות בדרך.

יפן מתמודדת עם נזקי הצונאמי והין החזק ומתאוששת בזחילה. המדד האוסטרלי בדומה ליפני סובל ממטבע מקומי חזק. עם זאת מדדי ה-ASX 200 ו-Nikkei עלו בשיעור נאה והמשקיעים נהנו מהתחזקות שער החליפין.

מדדי המניות בשווקים המתעוררים

מדדי מניות השווקים המתעוררים פתחו את השנה בסערה לאור נתוני מאקרו חיוביים מארה"ב ומסין ותחושת ההתייצבות במשבר החוב האירופי. גורמים אלו, יחד עם מכפילי רווח נוחים ותשואת החסר משנת 2011 סיפקו קרקע פורייה והזדמנות כניסה עבור רבים. נראה כי פוטנציאל העליות של אותם השווקים טרם מוצה.

עושה רושם כי שנאת הסיכון של המשקיעים ב-2011 התפוגגה במעט לאור העליות האחרונות, אך מבחינת רמת המחירים, ניתן לראות שמכפיל הרווח החזוי של מדד ה-MSCI Emerging Markets ב-2012 עומד על 11 מול ממוצע היסטורי של 14 בעשור האחרון והרחק מרמות שיא של מעל 20 בתקופות הגאות.

מדד ה-MSCI Emerging Markets רדם החודש ינואר בלבד תשואה גבוהה של 11.2% לצד תשואות חזקות של 10.6% במדד ה-HANG SENG ו-8.9% במדד ה-S&P Latin America 40.

להלן גרף המציג את מכפילי הרווח של מדדים נבחרים בשנים 2005-2012. ניתן לראות כי מכפילי הרווח הנוכחיים נמוכים מהממוצע בפרק זמן זה ומפחיתים מהחשש ל-"תמחור יתר" של מדדי המניות:

על אף האתגרים הרבים של 2011 הסקטור העסקי הצליח להוכיח את איתנותו היחסית למשבר החובות ולחולשה בהוצאות הצרכנים. באמצעות צעדי ההתייעלות האגרסיביים של החברות בארה"ב בשנים האחרונות, ובניגוד להשפעת משבר המשכנתאות בשנים 2008-2009 בו צנחו רווחי החברות בחדות עם הירידה בציפיות הצמיחה.

כעת כל שנותר לבחון הוא האם רווחי החברות ימשיכו לצמוח על אף גורמי אי הוודאות השונים כגון עליית מחיר האנרגיה, סיכונים גיאופוליטיים ומחאות חברתיות, וההתכנות לעלייה מחדש בתשואות אג"ח מדינות ה-PIIGS. להערכתנו, טריגר למימושים עשוי להגיע אם מחירי חביות נפט מסוג BRENT ו-WTI ימשיכו לעלות בעוצמה.

להלן גרף המציג את הירידה המתמשכת בעשור האחרון של מכפיל הרווח במדד ה-S&P 500 שהתרחשה במקביל לירידת התשואות באג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב:

לאורך העשור מכפיל הרווח של מדד המניות ירד, אך לא גרם לעלייה משמעותית של מדד המניות. זאת על אף השיפור של רווחיות החברות. מאידך, ירידת התשואות באג"ח לטווח ארוך הניבו רווחי עתק שהכו את המניות.

בעקבות מהלכי "ניקוי האורוות" וההתייעלות בכלכלה האמריקנית נראים ניצני התאוששות מחודשים המעודדים ע"י הממשל שנכנס לשנת בחירות. לאור הקורלציה החיובית בעשור האחרון (0.6) בין התנהגות מכפילי הרווח ותשואות האג"ח ובהינתן התאוששות בצמיחה, נראה כי אלטרנטיבת האג"ח מיצתה את עדיפותה על פני מדד המניות ועשויה להציג בשנים הקרובות ביצועי חסר לעומתן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.