חברות הביטוחחברות הביטוח

האם מניות הביטוח עדיין אטרקטיביות? ואיך ניתן להעריך אותן?

למה מניות הביטוח הפכו לחביבות על המשקיעים והאם המגמה תימשך? מה משפיע על המכפילים, מדוע תשואה גבוהה לא תמיד מספרת את כל הסיפור, ואיך התקן החדש - IFRS 17 שינה את הדרך שבה אנחנו מבינים רווחיות בענף הביטוח

נושאים בכתבה ביטוח


שוק הביטוח בישראל הפך בשנים האחרונות להרבה יותר מתוחכם - וגם הרבה יותר מבלבל. כשמנורה מבטחים מנורה מב החז -2.2%  מצליחה לעקוף את הראל בתשואה להון, בעוד מגדל וכלל נסחרות מתחת להון העצמי שלהן, קשה שלא לשאול: איך נכון בכלל להשוות בין חברות הביטוח? האם מדובר בפערי ניהול, במבנה פעילות שונה, או אולי בהשפעה של רגולציה ותקנים חשבונאיים (כמו למשל IFRS  17 החדש)? התשובה, כך מתברר, מורכבת הרבה יותר ממה שנראה ממבט ראשון.

כל אחת מחמש חברות הביטוח הגדולות פועלת בזירה שונה בתכלית: הראל חזקה בתחום הבריאות, מנורה מתמקדת בפנסיה, ומגדל מתמחה בביטוחי חיים. כל תחום כזה נושא מאפייני סיכון שונים, דורש הון שונה, ופועל תחת רגולציה אחרת - ולכן לא בטוח שכדאי למדוד את כולן באותו סרגל. לדוגמה, פעילות כמו ניהול קופות גמל או תיקי השקעות כמעט ואינה דורשת הקצאת הון מצד החברה, כיוון שאין בה התחייבות אקטוארית. לעומת זאת, ביטוח חיים או סיעוד הם מוצרים שמחייבים את החברה לשלם ללקוח תשלומים גם בעוד עשרות שנים – ולכן הם דורשים רזרבות של הון, משמעותיות.

התוצאה: חברות שמתמקדות בפעילות שאינה דורשת הון - כמו מנורה והפניקס, מציגות תשואה גבוהה להון, גם בלי שהרווחיות התזרימית שלהן בהכרח עדיפה (למרות שהיא אכן עדיפה בשנה האחרונה). במצב כזה, חשוב להבין שגם אם חברה כמו מגדל נסחרת במכפיל נמוך, זה לא בהכרח מעיד על חולשה עסקית - אלא לעיתים על חשיפה למוצרים "כבדים" יותר, או על שינויים חשבונאיים שמשפיעים על הדוחות. כך למשל, התקן החשבונאי החדש שציינו ונכנס לתוקף בתחילת השנה, שינה את אופן הצגת ההכנסות בענף הביטוח: במקום הכרה מראש ברווח עתידי, החברות נדרשות כעת לפרוס את ההכנסות לאורך חיי הפוליסה.


בחינה נכונה של הענף

המשמעות פשוטה אך קריטית: חברות שפעלו בעבר לפי המודל הישן נאלצו להפחית את ההון העצמי בדוחות, אך במקביל יכירו ברווחיות גבוהה לאורך השנים הבאות. מדובר למעשה ב"החלפת תזמון", ולא בהכרח בפגיעה עסקית אמיתית. עם זאת, מדובר בתקינה שמבוססת על הנחות אקטואריות מורכבות - ולעיתים רחוקות מלדייק, ולכן יש לה גם מתנגדים.

בנוסף, ראינו ששלושה עקרונות הם חשובים והכרחיים בבואנו להעריך חברה מהענף. ראשית, פשוט להסתכל על מכפיל הרווח - כלומר, כמה החברה הרוויחה בפועל בשנה האחרונה או בשלוש השנים האחרונות, ולא להסתמך רק על מכפיל הון שיכול כפי שציינו, להטעייה. שנית, חשוב לבחון את איכות ההנהלה: האם מדובר בגוף עם הנהלה מקצועית, עקבית ושקופה, או בחברה שעוברת טלטלות ניהוליות ומעוררת סימני שאלה בקרב השוק. לבסוף, יש להתעמק בהרכב הפעילות של כל חברה – האם היא מתמקדת בפנסיה, ביטוח חיים, בריאות או אלמנטרי, והאם תחומי הפעילות שלה דורשים הון משמעותי או לא.

המסקנה היא כזאת: בשונה מבנקים, שם המודל העסקי דומה יחסית - כל חברת ביטוח פועלת בזירה ייחודית, עם סיכונים שונים ורגולציה שונה. לכן, השקעה נבונה בחברות הביטוח דורשת הבנה עמוקה של מבנה הפעילות, הנכסים וההתחייבויות, ולא מספיקה ההסתמכות על השוואה בין שווי שוק והון עצמי.


מכפיל הון - מתי הוא כן רלוונטי

על אף הביקורת על השימוש במכפיל ההון בענף הביטוח, יש מקרים שבהם הוא דווקא כן מספק ערך שיכול לעזור. כאשר מדובר בהשוואה בין חברות בעלות מבנה פעילות דומה - למשל שתיים שמתמקדות בפנסיה או שתיים עם דומיננטיות בתחום הבריאות, ניתן להיעזר במכפיל כדי להעריך את הביצועים היחסיים ביניהן.

בנוסף, ככל שמדובר בניתוח של חברה אחת לאורך זמן (ולא בהשוואה רוחבית), מכפיל ההון יכול לשמש ככלי עקבי לבחינת מגמות פנימיות: האם החברה מצליחה לשפר את השימוש בהון לאורך השנים? האם יש שחיקה או צמיחה בתשואה? גם בתחום הבריאות - שבו מרבית ההתחייבויות הן קצרות טווח, המח"מ נמוך והנחות האקטואריות פחות דרמטיות, יש לא מעט מקרים שבהם התשואה להון משקפת בצורה נאמנה את איכות הפעילות. במילים אחרות: מכפיל ההון לא צריך להיגנז - רק להיבחן בזהירות הנכונה.


גם גופי השקעה


מעבר לפעילות הביטוחית הישירה, חשוב לזכור שחברות הביטוח הגדולות בישראל הן גם משקיעות מוסדיות מהמשמעותיות ביותר במשק - עם היקף נכסים מנוהל שמגיע לעשרות ולעיתים אף למעלה ממאה מיליארד שקלים. במילים אחרות, הן לא רק מבטחות סיכונים - הן גם מנהלות תיק השקעות ענק, עבור עצמן ועבור המבוטחים שלהן.

התיקים האלה כוללים מגוון רחב של נכסים: אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, מניות, נדל"ן מניב, קרנות השקעה, חוב פרטי, ולעיתים גם השקעות לא סחירות בתחום  נדל"ן, האנרגיה והתשתיות. לכל אחת מהחברות יש מדיניות השקעה שונה, שמתורגמת לרמת חשיפה שונה לסיכון ולתנודתיות. כך למשל, חברה שמחזיקה שיעור גבוה מנכסיה בנדל"ן או בתשתיות (כלומר בנכסים ריאליים ולא סחירים) תהיה חשופה יותר למחזוריות כלכלית, לשינויים בשווי ההוגן של הנכסים, ולעיתים גם לבעיות נזילות.

לעומתה, חברה שמחזיקה תיק סולידי באג"ח מדינה למשל, עשויה להציג רווחים פחות מרשימים בתקופות גאות - אך להציע יציבות גבוהה יותר לאורך זמן. מכיוון שחלק ניכר מהרווח של חברות הביטוח מגיע מהשקעות – ולא מהפרמיות עצמן – כדאי לכל מי שמתעניין בענף לבחון היטב את מבנה תיק ההשקעות של כל חברה, את שיעור הנכסים הלא-סחירים, ואת רמת הפיזור הסקטוריאלי וגם הגיאוגרפי.



תקן חשבונאי נוסף שמשפיע על הענף


לאור ההשקעות שצוינו לעיל - נכנס לתמונה תקן IFRS 9, שקובע כיצד יש למדוד ולדווח על הנכסים האלה בדוחות הכספיים - והשפעתו על התנודתיות בשורת הרווח עשויה להיות דרמטית. לפי התקן, שווי הנכסים יכול להירשם בשלוש דרכים שונות: יש חברות שמדווחות לפי שווי שוק ישיר - כלומר כל עלייה או ירידה בשווי הנכסים נרשמת מיידית ברווח או בהפסד, מה שיוצר תנודתיות גבוהה.

אחרות מדווחות לפי שווי שמוזן לקרן ההון ונרשם כרווח רק בעת מימוש, ויש גם חברות שבוחרות להחזיק נכסים עד לפדיון ולמדוד אותם לפי עלות - מודל שמייצר רווחים יציבים אך פחות גמישים. לכן, למשקיע הבוחן את דוחות החברות צריך לשים לב לא רק לאילו נכסים מוחזקים – אלא גם לאופן שבו הם נרשמים.

חברה שמתבססת על שווי שוק תיראה תנודתית יותר, אך לא בהכרח מסוכנת יותר. לעומתה, חברה שנצמדת למודלים שמרניים תציג דוחות יציבים - אבל עשויה להחמיץ רווחים פוטנציאליים בשוק עולה. בסופו של דבר, לא רק מה שרשום בדוח חשוב – אלא גם איך הוא רשום.


מניית הפניקס בעלת שווי השוק הגדול ביותר, העומד על כ-19 מיליארד שקלים עם מכפיל הון של 1.62 ומכפיל רווח של 10.6 על 4 הרבעונים האחרונים. הראל במקום השני עם שווי שוק של 12.8 מיליארד, מכפיל הון של 1.42 ומכפיל רווח של 13.7. מנורה מציגה שווי שוק של 11.6 מיליארד, מכפיל הון של 1.61 ומכפיל רווח של 10.7 כלל ומגדל סוגרות את הרשימה, עם שווי שוק של 7.7 ו-7.5 מיליארד בהתאמה, מכפיל הון סביב 0.8, ומכפיל רווח של 10.8 ו-12.4 בהתאמה.




נתוני שווי למניות הביטוח הגדולות. מקור: טרמינל של קו מנחה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נהיינו אמריקה 29/05/2025 16:07
    הגב לתגובה זו
    נהיה פה אמריקה כל דבר מנסים לבטח לנו בקונצים שונים.
  • 2.
    בנקים וביטוח לעולם ירוויחו. (ל"ת)
    זליג 25/05/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביטוח בריאות עושים רק בהראל (ל"ת)
    Boby Singer 25/05/2025 13:23
    הגב לתגובה זו
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? המניות הביטחוניות, טבע והפיננסים

מה קורה בארית, והירידה הצפויה במניות השבבים

מערכת ביזפורטל |

המימוש הטבעי צפוי להימשך מחר בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. מחר זה צפוי להימשך בהובלת המניות הדואליות שחוזרות עם פער שלילי של 0.75%.


מבין הדואליות תבלוט אלביט מערכות  עם ירידה של 3.3%, טבע 0.18%  עם ירידה של כ-2.6%. מניות השבבים - נובה 2.61%  , קמטק -0.39%  , טאואר -0.16%  ירדו עד 2%. הנה הרשימה המלאה (לחצו על התמונה וקבלנו את כל הרשימה המעודכנת):


ביום חמישי מדד הבנקים איבד מעל 3%. בכל - היה שבוע קשה למניות הפיננסים כאשר מניות הביטוח איבדו 6%, הבנקים איבדו כ-4%. שני המגזרים תלויים בריבית ובשוק ההון. הבנקים תלויים באופן ישיר בריבית - כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?


מגזר נוסף באדום הוא מגזר המניות הביטחוניות - ארית נפלה בשבוע החולף. היא עדיין מתומחרת גבוה. ארית "זכתה בפיס" והיא הגדילה דרמטית את המחזור שלה ברווחיות מאוד מאוד גבוהה. אבל רווחיות גבוהה נובעת מסיבה אחת - הרצון של הלקוח - משרד הביטחון להצטייד במהירות במרעומים. נראה לכם שזה מחיר ריאלי? לא. זה מחיר של לחץ. זה מחיר אגב של בזבוז. משרד הביטחון יכול היה ללחוץ ולהתמקח על המחירים. זה אותו משרד שהנשים את ארית בזמן שהיא גססה.