האם מניות הביטוח עדיין אטרקטיביות? ואיך ניתן להעריך אותן?
למה מניות הביטוח הפכו לחביבות על המשקיעים והאם המגמה תימשך? מה משפיע על המכפילים, מדוע תשואה גבוהה לא תמיד מספרת את כל הסיפור, ואיך התקן החדש - IFRS 17 שינה את הדרך שבה אנחנו מבינים רווחיות בענף הביטוח
שוק הביטוח בישראל הפך בשנים האחרונות להרבה יותר מתוחכם - וגם הרבה יותר מבלבל. כשמנורה מבטחים מנורה מב החז 2.48% מצליחה לעקוף את הראל בתשואה להון, בעוד מגדל וכלל נסחרות
מתחת להון העצמי שלהן, קשה שלא לשאול: איך נכון בכלל להשוות בין חברות הביטוח? האם מדובר בפערי ניהול, במבנה פעילות שונה, או אולי בהשפעה של רגולציה ותקנים חשבונאיים (כמו למשל IFRS 17 החדש)? התשובה, כך מתברר, מורכבת הרבה יותר ממה שנראה ממבט ראשון.
כל
אחת מחמש חברות הביטוח הגדולות פועלת בזירה שונה בתכלית: הראל חזקה בתחום הבריאות, מנורה מתמקדת בפנסיה, ומגדל מתמחה בביטוחי חיים. כל תחום כזה נושא מאפייני סיכון שונים, דורש הון שונה, ופועל תחת רגולציה אחרת - ולכן לא בטוח שכדאי למדוד את כולן באותו סרגל. לדוגמה,
פעילות כמו ניהול קופות גמל או תיקי השקעות כמעט ואינה דורשת הקצאת הון מצד החברה, כיוון שאין בה התחייבות אקטוארית. לעומת זאת, ביטוח חיים או סיעוד הם מוצרים שמחייבים את החברה לשלם ללקוח תשלומים גם בעוד עשרות שנים – ולכן הם דורשים רזרבות של הון, משמעותיות.
התוצאה: חברות שמתמקדות בפעילות שאינה דורשת הון - כמו מנורה והפניקס, מציגות תשואה גבוהה להון, גם בלי שהרווחיות התזרימית שלהן בהכרח עדיפה (למרות שהיא אכן עדיפה בשנה האחרונה).
במצב כזה, חשוב להבין שגם אם חברה כמו מגדל נסחרת במכפיל נמוך, זה לא בהכרח מעיד על חולשה עסקית - אלא לעיתים על חשיפה למוצרים "כבדים" יותר, או על שינויים חשבונאיים שמשפיעים על הדוחות. כך למשל, התקן החשבונאי החדש שציינו ונכנס לתוקף בתחילת השנה, שינה את אופן הצגת
ההכנסות בענף הביטוח: במקום הכרה מראש ברווח עתידי, החברות נדרשות כעת לפרוס את ההכנסות לאורך חיי הפוליסה.
בחינה נכונה של הענף
המשמעות פשוטה אך קריטית: חברות
שפעלו בעבר לפי המודל הישן נאלצו להפחית את ההון העצמי בדוחות, אך במקביל יכירו ברווחיות גבוהה לאורך השנים הבאות. מדובר למעשה ב"החלפת תזמון", ולא בהכרח בפגיעה עסקית אמיתית. עם זאת, מדובר בתקינה שמבוססת על הנחות אקטואריות מורכבות - ולעיתים רחוקות מלדייק, ולכן
יש לה גם מתנגדים.
בנוסף, ראינו ששלושה עקרונות הם חשובים והכרחיים בבואנו להעריך חברה מהענף. ראשית, פשוט להסתכל על מכפיל הרווח - כלומר, כמה החברה הרוויחה בפועל בשנה האחרונה או בשלוש השנים האחרונות, ולא להסתמך
רק על מכפיל הון שיכול כפי שציינו, להטעייה. שנית, חשוב לבחון את איכות ההנהלה: האם מדובר בגוף עם הנהלה מקצועית, עקבית ושקופה, או בחברה שעוברת טלטלות ניהוליות ומעוררת סימני שאלה בקרב השוק. לבסוף, יש להתעמק בהרכב הפעילות של כל חברה – האם היא מתמקדת בפנסיה, ביטוח חיים, בריאות או אלמנטרי, והאם תחומי הפעילות שלה דורשים הון משמעותי או לא.
המסקנה היא כזאת: בשונה מבנקים, שם המודל העסקי דומה יחסית - כל חברת ביטוח פועלת בזירה ייחודית, עם סיכונים
שונים ורגולציה שונה. לכן, השקעה נבונה בחברות הביטוח דורשת הבנה עמוקה של מבנה הפעילות, הנכסים וההתחייבויות, ולא מספיקה ההסתמכות על השוואה בין שווי שוק והון עצמי.
מכפיל הון - מתי הוא כן רלוונטי
על
אף הביקורת על השימוש במכפיל ההון בענף הביטוח, יש מקרים שבהם הוא דווקא כן מספק ערך שיכול לעזור. כאשר מדובר בהשוואה בין חברות בעלות מבנה פעילות דומה - למשל שתיים שמתמקדות בפנסיה או שתיים עם דומיננטיות בתחום הבריאות, ניתן להיעזר במכפיל כדי להעריך את הביצועים
היחסיים ביניהן.
בנוסף, ככל שמדובר בניתוח של חברה אחת לאורך זמן (ולא בהשוואה רוחבית), מכפיל ההון יכול לשמש ככלי עקבי לבחינת מגמות פנימיות: האם החברה מצליחה לשפר את השימוש בהון לאורך השנים? האם יש שחיקה או צמיחה בתשואה? גם בתחום הבריאות - שבו מרבית
ההתחייבויות הן קצרות טווח, המח"מ נמוך והנחות האקטואריות פחות דרמטיות, יש לא מעט מקרים שבהם התשואה להון משקפת בצורה נאמנה את איכות הפעילות. במילים אחרות: מכפיל ההון לא צריך להיגנז - רק להיבחן בזהירות הנכונה.
גם גופי השקעה
מעבר לפעילות הביטוחית הישירה, חשוב לזכור שחברות הביטוח הגדולות בישראל הן גם משקיעות מוסדיות מהמשמעותיות ביותר במשק - עם היקף נכסים מנוהל שמגיע לעשרות ולעיתים אף למעלה ממאה מיליארד שקלים. במילים אחרות, הן לא רק מבטחות סיכונים
- הן גם מנהלות תיק השקעות ענק, עבור עצמן ועבור המבוטחים שלהן.
התיקים האלה כוללים מגוון רחב של נכסים: אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, מניות, נדל"ן מניב, קרנות השקעה, חוב פרטי, ולעיתים גם השקעות לא סחירות בתחום נדל"ן, האנרגיה והתשתיות. לכל אחת מהחברות
יש מדיניות השקעה שונה, שמתורגמת לרמת חשיפה שונה לסיכון ולתנודתיות. כך למשל, חברה שמחזיקה שיעור גבוה מנכסיה בנדל"ן או בתשתיות (כלומר בנכסים ריאליים ולא סחירים) תהיה חשופה יותר למחזוריות כלכלית, לשינויים בשווי ההוגן של הנכסים, ולעיתים גם לבעיות נזילות.
לעומתה, חברה שמחזיקה תיק סולידי באג"ח מדינה למשל, עשויה להציג רווחים פחות מרשימים בתקופות גאות - אך להציע יציבות גבוהה יותר לאורך זמן. מכיוון שחלק ניכר מהרווח של חברות הביטוח מגיע מהשקעות – ולא מהפרמיות עצמן – כדאי לכל מי שמתעניין בענף לבחון היטב את מבנה
תיק ההשקעות של כל חברה, את שיעור הנכסים הלא-סחירים, ואת רמת הפיזור הסקטוריאלי וגם הגיאוגרפי.
- מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
- נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקן חשבונאי נוסף שמשפיע על הענף
מניית הפניקס
בעלת שווי השוק הגדול ביותר, העומד על כ-19 מיליארד שקלים עם מכפיל הון של 1.62 ומכפיל רווח של 10.6 על 4 הרבעונים האחרונים. הראל במקום השני עם שווי שוק של 12.8 מיליארד, מכפיל הון של 1.42 ומכפיל רווח של 13.7. מנורה מציגה שווי שוק של 11.6 מיליארד, מכפיל הון של
1.61 ומכפיל רווח של 10.7 כלל ומגדל סוגרות את הרשימה, עם שווי שוק של 7.7 ו-7.5 מיליארד בהתאמה, מכפיל הון סביב 0.8, ומכפיל רווח של 10.8 ו-12.4 בהתאמה.
נתוני שווי למניות הביטוח הגדולות. מקור: טרמינל של קו מנחה
- 3.נהיינו אמריקה 29/05/2025 16:07הגב לתגובה זונהיה פה אמריקה כל דבר מנסים לבטח לנו בקונצים שונים.
- 2.בנקים וביטוח לעולם ירוויחו. (ל"ת)זליג 25/05/2025 14:16הגב לתגובה זו
- 1.ביטוח בריאות עושים רק בהראל (ל"ת)Boby Singer 25/05/2025 13:23הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
