לקראת דו"ח התעסוקה מחר: האם המחזות של ספטמבר יחזרו?

כזכור בספטמבר פורסם דו"ח התעסוקה של אוגוסט עם הקריאה הראשונית לגריעה של 4,000 משרות (טרם העידכון לתוספת של 89,000 באוקטובר). בעקבותו נפלו המדדים בחדות. גם אם המחזות לא יחזרו על עצמם קשה לצפות לנתון חזק
שהם לוי |

במהלך השבוע נוכחנו במספר נתוני מאקרו המעידים על חוסן כלכלי, בניהם הקריאה הראשונים לתוצר שהיתה גבוהה מהתחזיות לרבעון השלישי. כמו כן, עלייה בהוצאות לבנייה, הפדרל ריזרב אף הרחיק לכת והעניק לשווקים עוד זריקת מרץ בדמות הפחתת הריבית ב-0.25%.

אולם, מחר (ו') כאשר יתפרסם דו"ח התעסוקה לחודש אוקטובר בשעה 14:30 שעון ישראל, הכלכלנים צופים חודש נוסף של צמיחת משרות נתונה. ממוצע התחזיות עומד על תוספת של 80,000 משרות בלבד בחודש אוקטובר, ועם שיעור אבטלה של 4.7%.

בספטמבר לאחר שפורסם נתון תוספת המשרות לאוגוסט ושהצביע על גריעת של 4,000 מקומות עבודה מהמשק האמריקני, הפחית הפדרל ריזרב את הריבית ב-0.5%. זאת כדי למנוע מהכלכלה האמריקנית לחוות צמיחה מתונה לאורך זמן. מאז בנתוני ספטמבר התקבלה קריאה מתוקנת שהצביעה על תוספת של 89,000 משרות באוגוסט. ביום רביעי, כאשר הוריד ה'פד' את שיעור הריבית ב-0.25%, הודיעו הבכירים בהצהרה הרשמית, כי עוד הפחתות ריבית לא נחוצות, כל עוד התנאים הכלכלנים יתמכו בכך.

דו"ח תוספת משרות חלש נוסף מחר, עלול להביא לירידות חדות במדדי המניות, הרבה יותר מאשר לעודד את המשקיעים לעוד הורדות ריבית. באם תהיה תוספת המשרות נמוכה הרבה מעבר לציפיות, מכירות החיסול של היום לא תהינה האחרונות. הגרוע יותר הוא, שתרחיש כזה יהיה מעין איתות אזהרה, שצד הביקוש אינו היחידי שנפגע גרידא, אלא גם צד ההיצע סובל מבעיות משמעותיות.

גריעות המשרות כנראה לא יחרגו מסקטור הפיננסים, הבנייה, ומספר שלוחות בענף הייצור – חלקם חשופים לתחרות עזה מצד היבואניות, בעיקר בענפי הרכב והטקסטיל. לדוגמא, קריזלר הודיעה על תוכנית לפיטורים של 12,000 עובדים, וקיצוץ בתפוקה, כחלק מתוכניתה ההתאמה לביקושים חלשים מבית.

מצד השני, מצויים ענפים אחרים בסקטור הייצור, שלא מתמודדים עם אותם הבעיות שהוזכרו קודם, אלא דווקא מגבירים את הייצור בשל ביקושים גדלים לייצוא. כל זאת מאחר ונפילת הדולר הופך את היצואנים האמריקנים לאטרקטיביים בפני השווקים בחו"ל. השאלה הגדולה היא: מה יגיע יותר לידי ביטוי בדו"ח מחר, הגידול בייצוא או ביקושים חלשים לתוצר המקומי מבית?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.