במהלך השבוע נוכחנו במספר נתוני מאקרו המעידים על חוסן כלכלי, בניהם הקריאה הראשונים לתוצר שהיתה גבוהה מהתחזיות לרבעון השלישי. כמו כן, עלייה בהוצאות לבנייה, הפדרל ריזרב אף הרחיק לכת והעניק לשווקים עוד זריקת מרץ בדמות הפחתת הריבית ב-0.25%.

אולם, מחר (ו') כאשר יתפרסם דו"ח התעסוקה לחודש אוקטובר בשעה 14:30 שעון ישראל, הכלכלנים צופים חודש נוסף של צמיחת משרות נתונה. ממוצע התחזיות עומד על תוספת של 80,000 משרות בלבד בחודש אוקטובר, ועם שיעור אבטלה של 4.7%.

בספטמבר לאחר שפורסם נתון תוספת המשרות לאוגוסט ושהצביע על גריעת של 4,000 מקומות עבודה מהמשק האמריקני, הפחית הפדרל ריזרב את הריבית ב-0.5%. זאת כדי למנוע מהכלכלה האמריקנית לחוות צמיחה מתונה לאורך זמן. מאז בנתוני ספטמבר התקבלה קריאה מתוקנת שהצביעה על תוספת של 89,000 משרות באוגוסט. ביום רביעי, כאשר הוריד ה'פד' את שיעור הריבית ב-0.25%, הודיעו הבכירים בהצהרה הרשמית, כי עוד הפחתות ריבית לא נחוצות, כל עוד התנאים הכלכלנים יתמכו בכך.

דו"ח תוספת משרות חלש נוסף מחר, עלול להביא לירידות חדות במדדי המניות, הרבה יותר מאשר לעודד את המשקיעים לעוד הורדות ריבית. באם תהיה תוספת המשרות נמוכה הרבה מעבר לציפיות, מכירות החיסול של היום לא תהינה האחרונות. הגרוע יותר הוא, שתרחיש כזה יהיה מעין איתות אזהרה, שצד הביקוש אינו היחידי שנפגע גרידא, אלא גם צד ההיצע סובל מבעיות משמעותיות.

גריעות המשרות כנראה לא יחרגו מסקטור הפיננסים, הבנייה, ומספר שלוחות בענף הייצור – חלקם חשופים לתחרות עזה מצד היבואניות, בעיקר בענפי הרכב והטקסטיל. לדוגמא, קריזלר הודיעה על תוכנית לפיטורים של 12,000 עובדים, וקיצוץ בתפוקה, כחלק מתוכניתה ההתאמה לביקושים חלשים מבית.

מצד השני, מצויים ענפים אחרים בסקטור הייצור, שלא מתמודדים עם אותם הבעיות שהוזכרו קודם, אלא דווקא מגבירים את הייצור בשל ביקושים גדלים לייצוא. כל זאת מאחר ונפילת הדולר הופך את היצואנים האמריקנים לאטרקטיביים בפני השווקים בחו"ל. השאלה הגדולה היא: מה יגיע יותר לידי ביטוי בדו"ח מחר, הגידול בייצוא או ביקושים חלשים לתוצר המקומי מבית?