לקראת דו"ח התעסוקה מחר: האם המחזות של ספטמבר יחזרו?

כזכור בספטמבר פורסם דו"ח התעסוקה של אוגוסט עם הקריאה הראשונית לגריעה של 4,000 משרות (טרם העידכון לתוספת של 89,000 באוקטובר). בעקבותו נפלו המדדים בחדות. גם אם המחזות לא יחזרו על עצמם קשה לצפות לנתון חזק
שהם לוי |

במהלך השבוע נוכחנו במספר נתוני מאקרו המעידים על חוסן כלכלי, בניהם הקריאה הראשונים לתוצר שהיתה גבוהה מהתחזיות לרבעון השלישי. כמו כן, עלייה בהוצאות לבנייה, הפדרל ריזרב אף הרחיק לכת והעניק לשווקים עוד זריקת מרץ בדמות הפחתת הריבית ב-0.25%.

אולם, מחר (ו') כאשר יתפרסם דו"ח התעסוקה לחודש אוקטובר בשעה 14:30 שעון ישראל, הכלכלנים צופים חודש נוסף של צמיחת משרות נתונה. ממוצע התחזיות עומד על תוספת של 80,000 משרות בלבד בחודש אוקטובר, ועם שיעור אבטלה של 4.7%.

בספטמבר לאחר שפורסם נתון תוספת המשרות לאוגוסט ושהצביע על גריעת של 4,000 מקומות עבודה מהמשק האמריקני, הפחית הפדרל ריזרב את הריבית ב-0.5%. זאת כדי למנוע מהכלכלה האמריקנית לחוות צמיחה מתונה לאורך זמן. מאז בנתוני ספטמבר התקבלה קריאה מתוקנת שהצביעה על תוספת של 89,000 משרות באוגוסט. ביום רביעי, כאשר הוריד ה'פד' את שיעור הריבית ב-0.25%, הודיעו הבכירים בהצהרה הרשמית, כי עוד הפחתות ריבית לא נחוצות, כל עוד התנאים הכלכלנים יתמכו בכך.

דו"ח תוספת משרות חלש נוסף מחר, עלול להביא לירידות חדות במדדי המניות, הרבה יותר מאשר לעודד את המשקיעים לעוד הורדות ריבית. באם תהיה תוספת המשרות נמוכה הרבה מעבר לציפיות, מכירות החיסול של היום לא תהינה האחרונות. הגרוע יותר הוא, שתרחיש כזה יהיה מעין איתות אזהרה, שצד הביקוש אינו היחידי שנפגע גרידא, אלא גם צד ההיצע סובל מבעיות משמעותיות.

גריעות המשרות כנראה לא יחרגו מסקטור הפיננסים, הבנייה, ומספר שלוחות בענף הייצור – חלקם חשופים לתחרות עזה מצד היבואניות, בעיקר בענפי הרכב והטקסטיל. לדוגמא, קריזלר הודיעה על תוכנית לפיטורים של 12,000 עובדים, וקיצוץ בתפוקה, כחלק מתוכניתה ההתאמה לביקושים חלשים מבית.

מצד השני, מצויים ענפים אחרים בסקטור הייצור, שלא מתמודדים עם אותם הבעיות שהוזכרו קודם, אלא דווקא מגבירים את הייצור בשל ביקושים גדלים לייצוא. כל זאת מאחר ונפילת הדולר הופך את היצואנים האמריקנים לאטרקטיביים בפני השווקים בחו"ל. השאלה הגדולה היא: מה יגיע יותר לידי ביטוי בדו"ח מחר, הגידול בייצוא או ביקושים חלשים לתוצר המקומי מבית?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%