לקראת דו"ח התעסוקה מחר: האם המחזות של ספטמבר יחזרו?
במהלך השבוע נוכחנו במספר נתוני מאקרו המעידים על חוסן כלכלי, בניהם הקריאה הראשונים לתוצר שהיתה גבוהה מהתחזיות לרבעון השלישי. כמו כן, עלייה בהוצאות לבנייה, הפדרל ריזרב אף הרחיק לכת והעניק לשווקים עוד זריקת מרץ בדמות הפחתת הריבית ב-0.25%.
אולם, מחר (ו') כאשר יתפרסם דו"ח התעסוקה לחודש אוקטובר בשעה 14:30 שעון ישראל, הכלכלנים צופים חודש נוסף של צמיחת משרות נתונה. ממוצע התחזיות עומד על תוספת של 80,000 משרות בלבד בחודש אוקטובר, ועם שיעור אבטלה של 4.7%.
בספטמבר לאחר שפורסם נתון תוספת המשרות לאוגוסט ושהצביע על גריעת של 4,000 מקומות עבודה מהמשק האמריקני, הפחית הפדרל ריזרב את הריבית ב-0.5%. זאת כדי למנוע מהכלכלה האמריקנית לחוות צמיחה מתונה לאורך זמן. מאז בנתוני ספטמבר התקבלה קריאה מתוקנת שהצביעה על תוספת של 89,000 משרות באוגוסט. ביום רביעי, כאשר הוריד ה'פד' את שיעור הריבית ב-0.25%, הודיעו הבכירים בהצהרה הרשמית, כי עוד הפחתות ריבית לא נחוצות, כל עוד התנאים הכלכלנים יתמכו בכך.
דו"ח תוספת משרות חלש נוסף מחר, עלול להביא לירידות חדות במדדי המניות, הרבה יותר מאשר לעודד את המשקיעים לעוד הורדות ריבית. באם תהיה תוספת המשרות נמוכה הרבה מעבר לציפיות, מכירות החיסול של היום לא תהינה האחרונות. הגרוע יותר הוא, שתרחיש כזה יהיה מעין איתות אזהרה, שצד הביקוש אינו היחידי שנפגע גרידא, אלא גם צד ההיצע סובל מבעיות משמעותיות.
גריעות המשרות כנראה לא יחרגו מסקטור הפיננסים, הבנייה, ומספר שלוחות בענף הייצור – חלקם חשופים לתחרות עזה מצד היבואניות, בעיקר בענפי הרכב והטקסטיל. לדוגמא, קריזלר הודיעה על תוכנית לפיטורים של 12,000 עובדים, וקיצוץ בתפוקה, כחלק מתוכניתה ההתאמה לביקושים חלשים מבית.
מצד השני, מצויים ענפים אחרים בסקטור הייצור, שלא מתמודדים עם אותם הבעיות שהוזכרו קודם, אלא דווקא מגבירים את הייצור בשל ביקושים גדלים לייצוא. כל זאת מאחר ונפילת הדולר הופך את היצואנים האמריקנים לאטרקטיביים בפני השווקים בחו"ל. השאלה הגדולה היא: מה יגיע יותר לידי ביטוי בדו"ח מחר, הגידול בייצוא או ביקושים חלשים לתוצר המקומי מבית?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.
