צפו לירידות בשוק האג"ח: "דחייה בהסתברות למיתון תוביל לעלייה בתשואות"

כך מעריך הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, רפי גוזלן, שמציין כי יש אפשרות לעלייה באינפלציה בארה"ב בהמשך השנה. בנוסף, הצפי בגוש האירו הוא לעלייה נוספת בריבית - גם ברבעון הבא, מעבר לתחזית של ה-0.5% בחודש מרץ, כפי שצופים בבנק המרכזי האירופי (ה-ECB)
נתנאל אריאל |

"ההתאוששות המסתמנת באירופה ובסין והעוצמה שמפגין שוק העבודה בארה"ב על רקע השיפור בתנאים הפיננסים צפויים להוביל את השווקים לתמחר מחדש את ההסתברות לגלישה למיתון, ולכל הפחות דחייה למועד מאוחר יותר, ובמקביל לתמחר סביבת אינפלציה גבוהה יותר. מכיוון ששוק איגרות החוב בארה"ב ממשיך לתמחר הידרדרות משמעותית בפעילות שתוביל להפחתת ריבית בשליש האחרון של השנה, אנו מייחסים הסתברות גבוהה לתמחור כלפי מעלה של תוואי הריבית ולעליית תשואות בתקופה הקרובה. התפתחות זו תתמוך בעליית תשואות תוך עלייה בציפיות לאינפלציה ולהעלאת הריבית" כך מעריך הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, רפי גוזלן. 

לדבריו, לא מדובר רק בארה"ב אלא גם בירידה בסיכוי למיתון גם באירופה "המסר האופטימי יותר מנתוני המאקרו בארה"ב (תוספת של 517 אלף משרות, הרבה מעל הצפי ל-190 אלף, שיעור האבטלה ירד לשפל של 3.4%. נ"א) אפיין גם את הנתונים מאירופה ומסין. נתוני הצמיחה לרבעון האחרון של השנה בגוש היורו היו טובים מהצפוי (צמיחה רבעונית של 0.1% לעומת צפי לירידה של 0.1%) על אף האטה בקצב הצמיחה השנתי מ-2.3% ל-1.9%, כאשר בנוסף נרשם שיפור במדד מנהלי הרכש המצרפי שחזר לרמות של מעל ל-50 נקודות בהובלת ענפי השירותים. חזרה להתרחבות איפיינה גם את מדדי מנהלי הרכש בסין בעקבות פתיחת המשק הסיני, עם דגש על ענפי השירותים. בהתחשב בסביבת האינפלציה הבסיסית הגבוהה, שנותרה בינואר ברמה של 5.2%, ההסתברות להמשך העלאות ריבית גם ברבעון השני גבוהה למדיי" באירופה.

"נתוני מאקרו טובים מהצפוי, המשקפים שיפור מסוים בצמיחה העולמית, ערערו במידת מה את הציפיות למיתון הגלומות בשוק איגרות החוב בארה"ב. חדשות טובות בגזרת הצמיחה, ובמיוחד התיקון המהיר במדד ISM שירותים בארה"ב חזרה לטריטוריה של התרחבות לצד נתוני תעסוקה חזקים, יצרו בלבול בשווקים, בפרט בשוק האג"ח שהתמחור בו שיקף הסתברות הולכת וגוברת לסיום מחזור העלאות הריבית ומפנה מהיר להורדת ריבית בהמשך השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הזדמנות?

סדרת האג"ח הזו צפויה לעלות ב-50% - האם זו הזדמנות ולמה היא לא מתאימה לכולם?

למה אני מעריך שיש כאן הזדמנות, מה צריך לקרות כדי שזה יתממש ואיך זה שאג"ח מספק תשואה גבוה יותר מה-S&P 500?

איתי חורי |

מרץ 2020 ייזכר כתקופה שבה העולם העצר מלכת. מגפת הקורונה טלטלה  את הכל, גם את השווקים הפיננסים. מימושים בהיקפי ענק הפילו את השווקים בעשרות אחוזים. מפולת של ממש. אבל בחודש הזה קרה עוד משהו יוצא דופן – מדינת ישראל הצטרפה למועדון מצומצם של מדינות שהנפיקו סדרת חוב ל-100 שנה. אגרת חוב שעתידה להיפרע בשנת 2120 - חיסכון לנכדים-נינים למי שחושב לחכות עד הסוף (סדרת אג"ח ממשלתית דולרית ל-100 שנים עד 2120) 


כאשר ישראל הנפיקה את האג"ח, הריביות בעולם היו בשפל היסטורי, ממשלות וגופים מוסדיים חיפשו אחר אפיקי השקעה, וישראל, שהייתה אז עם דירוג אשראי חזק וכלכלה צומחת – הייתה יעד לא רע. המדינה הנפיקה מיליארד דולר בחו"ל ולכן הסדרה הזו נקובה בדולרים. הסדרה הונפקה עם קופון שנתי של 4.5% (משולמת פעמיים בשנה, 2.25% כל חצי שנה). 

בתקופה שאגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים העניקו תשואה אפסית ואף שלילית, היה ביקוש גדול לסדרה הזו, כך שבשלהי 2020 האגרת כבר הגיעה למחיר של כ-150 סנט (כ-50% תשואה).


מאז כולנו זוכרים מה קרה לריביות בעולם.  עליית ריבית יכולה להיות הרסנית לאגרות חוב ארוכות, ואכן כך קרה - עד סוף 2022 שער האג"ח כבר קרס ל-75 סנט, הספיק לתקן עם עצירת העלאות הריבית וחזר לרדת עקב התסבוכת המשפטית ואירועי המלחמה (גופים זרים מכרו אחזקות) עד לאזור 65 סנט. כיום היא נסחרת סביב 70 סנט, בעלת מח"מ של 15 שנה (המח"מ מתקצר מאוד בשל הריביות השוטפות והירידה במחיר האג"ח) והיא מעניקה תשואה שנתית של 6.5% (כאמור משלמת 4.5 סנט בשנה, 2.25 כל אפריל ואוקטובר).


השקעה יוצאת דופן


אז מה יש לנו כאן? כלי השקעה יוצא דופן עם שני צדדים ברורים:


1. הצד המפתה - תשואה שנתית של 6.5% שנים רבות קדימה, פוטנציאל לרווח הון משמעותי ונזילות יומית בשוק הבינלאומי.

2. הצד המסוכן - מח"מ ארוך חושף את האג"ח לשינויים קיצוניים בריבית ולמצבה הכלכלי והגיאופוליטי בישראל.

אני חושב שיש כאן כלי כחלופה להשקעות מסורתיות: רבים רצים היום להשקיע במדד ה-S&P 500. הם מתעלמים מרמות התמחור הגבוהות שלו בטענה שהם לא יודעים לתזמן שוק, שהשוק תמיד עולה והם בעצם רואים לנגד עינם תשואה ממוצעת של 7-8% וזה נהדר (לא חולק על כך), אך האם אין מקום לשקול מנגד חלופה הרבה פחות מסוכנת לכאורה (100% מניות מול אגרת ממשלתית) שתניב לנו תשואה דיי קרובה לזה ? גם כן שנים רבות קדימה.