איציק יצחקי
צילום: שלומי יוסף
חוצפה

הכסף שלנו זורם לכיס של דודו זבידה - לגופים המוסדיים אסור לאשר את התגמול המופרז

זבידה חתם על הסדר חוב בחנן מור שהיה טוב למוסדיים ורע לבעלי מניות המיעוט וכעת הוא מבקש מהבנקים והמוסדיים להיות יו"ר חנן מור בתגמול חלומי - לא אתי ולא מגיע לו; וגם - שווי הקרקע בשדה דב עלה, האם היה מקום לחכות עם הסדר החוב? 
איציק יצחקי | (12)

חברת חנן מור קרסה בגלל הבעלים - חנן מור האיש שלקח סיכון גדול עליו ועל החברה שלו. הוא הימר ברכישת הקרקע בשדה דב, והנושים - לאומי, דיסקונט, הפניקס ומיטב, אמרו לו בנובמבר אשתקד - "עד כאן, תביא את המפתחות". אפשר להתווכח לגבי העיתוי. אבל אי אפשר להתווכח עם שתי עובדות - דודו זבידה קפץ על העגלה והפך למנהל העסקי בפועל של חנן מור וזבידה השאיר לבעלי המניות הקיימים פרוטות בשעה שהבנקים והמוסדיים מקבלים את הקרקע פלוס מניות בחברה אחרי ההסדר. ככה מקבלים ש-1 ועוד 1 שווים 3. הם זכאים לתמורה בגין הערבות שחברת חנן מור נתנה להם על ההלוואות שלהם, אבל כשמסתכלים מלמעלה על כל ההסדר מבינים שהכל עניין של תזמון.

אם לא היה הסדר חוב בנובמבר, כנראה שלא היה הסדר חוב. הקרקע בשדה דב גרמה לחשש הגדול ולהליכה להסדר חוב, אבל הקרקע מבוקשת ויש עליה מתמודדים. על פי ההצעות שקיימות כיום, ברור שהחברה יכלה לשרוד. אבל הכל הוא טיימינג, ואת הנעשה אין להשיב. מצד שני - אי אפשר לטעון שזה הסדר טוב לבעלי המניות שהם אלו ששילמו את המחיר הגדול מכולם ואי אפשר לבוא כעת ולבקש עשרות מיליונים על ההצלחה לכאורה.

זבידה מבקש תגמול חצוף על תפקיד יו"ר החברה החדשה. אלא שמעבר לכך שהשבחת הערך לא בזכותו. ההיפך - הוא השמיד ערך לבעלי המניות, הוא לא יכול לבקש זאת מהמוסדיים והם לצד הבנקים לא יכולים לאשר לו כי הם אלו שנהנו מההסדר שלו והם נגועים בסוג של ניגודי עניינים. 

 

הכל עניין של טיימינג

חנן מור האיש צריך לשלם על הטעות שלו, אבל בעלי המניות מקרב הציבור יצאו מקופחים. לקחו להם את החברה, הפכו אותה, שינו אותה ודיללו אותם. הם מחקו את רוב ההשקעה, למרות שכשבוחנים את זה רואים שחנן מור אומנם היתה מתחת לקו האדום, אבל עם עזרה מהנושים היא יכלה לעבור את התקופה הקשה. הקרקע בשדה דב שהיא הנכס הגדול של החברה, תימכר ככל הנראה באזור 1.2 מיליארד שקל, אולי יותר. זה מחיר שלא מבטא פשיטת רגל לחנן מור, אלא ערך נכסי חיובי (הון כלכלי חיובי). הלחץ המשפטי והפיננסי על החברה והמהירות שבה הפכה לטרף בידי עורכי דין ומנהלים ובעיקר הלחץ התזרימי, גרמו לכך שבעלי המניות איבדו את כספם. אלו הם כללי המשחק, הם לא תמיד הוגנים והגונים.

את כל הערך שהפסידו בעלי המניות, קיבלו בעצם הנושים - בעיקר הנושים של הקרקע בשדה דב שיהפכו לבעלי מניות משמעותיים בקבוצה לצד הנכס עצמו. הם עוד יכולים להרוויח מהעסקה המימונית שבנובמבר נטען שהסבה להם הפסדים של  מעל חצי מיליארד שקל. כשלוקחים את שווי ההחזקה שלהם ואת מחיר הקרקע הכלכלי, מקבלים שההפסד נמוך מאוד, אם יחכו - אולי אפילו ירוויחו. הם רואים את ישראל קנדה מוכרת דירות בקצב גבוה במגרש הסמוך, רואים את עליית מחירי הדירות בחודשים האחרונים ומבינים שזו עסקה טובה.

אבל רגע רגע, דודו זבידה לא פראייר. כתבנו כבר שזבידה נכנס לניהול חנן מור להגשים את חלומו - להיות היו"ר-מנכ"ל בחברה בלי שליטה וליהנות משכר חלומי. מנהל העסקים הראשי של קבוצת חנן מור חנן מור, דודו זבידה, העביר מאות עמודים אפילו אלפי עמודים לבית המשפט במקביל להסדר החוב בחנן מור, אבל אפילו משפט אחד על השכר שלו הוא לא סיפר ולא חשף. היינו מצפים שהוא ידווח על השכר, זה לא קרה. אחרי הכל, למה להטריד את השופט בזוטות. 

בכלכליסט נחשפו הדרישות של זבידה. זבידה מנסה מנסה להיות יו"ר החברה בתמורה לשליש מההשבחה שהיא מעל 100 מיליון שקל. הליך הסדר החוב ריסק את השווי של החברה היא נסחרת בכ-17 מיליון שקל, אבל עם הדילול לנושים השווי אקוויולנטי לכ-85-90 מיליון שקל וזאת בשעה שההון הכלכלי שלה צפוי להיות 150-200 מיליון שקל וזה בשעה שלקחו לה את הנכס הכי גדול שערכו בחודשים האחרונים עולה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הדרישה החצופה של זבידה וניגוד העניינים המובנה של הגופים המוסדיים

זבידה רוצה שליש משווי של מעל 100 מיליון כשההון הכלכלי אפילו כפול. הוא רוצה מתנה של 30 מיליון. הוא אולי חושב שזה מגיע לו כי הוא סידר לבנקים ולמוסדיים רווח נאה. אחרת, אי אפשר להבין את החוצפה. 

ננסה לזקק את המסקנה: זבידה רוצה מהמוסדיים והבנקים שחלקם "חייבים לו טובה" כי הוא השביח להם את ההשקעה (מניות בחנן מור ושליטה בקרקע בשדה דב שעולים על ערך הקרקע בלבד שהיתה הבטוחה להלוואה שלהם) מתנה של עשרות מיליוני שקלים. 

למוסדיים אסור לאשר מתנה כזו, מעבר לכך שהיא גובלת בניגוד עניינים מובנה, היא חריגה בכל קנה מידה והיא גם מציבה אותם כבעלי שליטה, או כגופים שמתקשרים בינהם. 

המתנה הגדולה הזו שהיא לא רק כסף על חשבון ביצועים עתידיים, אלא כמעט כסף בכיס כי כאמור החברה שווה מעל 100 מיליון שקל, מוכיחה את האבסורד הגדול במקרה של הסדר החוב של חנן מור - המשקיעים מקרב הציבור מקופחים. אם יש כסף לתת לזבידה וזה כסף גדול, היה מוסרי ונכון יותר לתת אותו למשקיעים מקרב המיעוט (וזה אחרי שכל הנושים קיבלו את שלהם).

זבידה הוא מנכ"ל טוב, אבל חלק גדול מההצלחות של מנכ"לים וגם של זבידה נובעות מתזמון וממזל. ההסדר בחנן מור הוא לא הסדר חוב טוב, הוא לא הסדר חוב שממצה את הפוטנציאל של הקבוצה. זה הסדר חוב טוב לנושים העיקריים ולנושים בכלל, זה הסדר גרוע לבעלי המניות שיכלו לקבל יותר.

 

דודו זבידה (תומר לוי)

זבידה (תומר לוי)

זבידה אוהב כסף - לגיטימי, אבל לא על חשבון הציבור

זבידה רוצה להרוויח כמה שיותר וזה לגיטימי כמובן. אבל הוא עושה זאת על חשבון בעלי מניות המיעוט שקיבלו פירורים. גם אם נסתכל קדימה ולא אחורה, יש כאן בעיה קשה. 

הדרישה שלו לשליש מההשבחה מגיעה מכספי ציבור. למה שהגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף שלנו והבנקים שהם בעצם בשליטה ציבורית יסכימו לקחת כסף ציבורי ולתת לזבידה? 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יוצאת מבנה 06/07/2024 01:37
    הגב לתגובה זו
    כפי ששלחו אותו במבנה , ככה צריך לשלוח אותו בחנן מור...
  • 10.
    אגח יג 17/06/2024 07:54
    הגב לתגובה זו
    עשו לאגחים תספורת של שמונים אחוז, והוא עוד רוצה כסף?!
  • 9.
    ארנון 17/06/2024 01:04
    הגב לתגובה זו
    זבידה מנכל איכותי, לא סתם הוא שם. הביאו אותו לפטור בעיה, עכשיו מבקשים שישאר יש לזה מחיר. רוצים ישלמו לא רוצים שלא ישלמו.
  • 8.
    עלה לו החצפורי למח 16/06/2024 17:40
    הגב לתגובה זו
    שילך לעבטד בהרצל למכור בדים 30% אעלק
  • 7.
    הוצאת שדה דב מהחברה לפי שווי שערוריתי של 900 היא מעשה שלא יעשה (ל"ת)
    הגולש 16/06/2024 14:25
    הגב לתגובה זו
  • יואב 17/06/2024 07:52
    הגב לתגובה זו
    ציפיתי שיחכו עם שדה דב, ישביחו אותו וימכרו אותו בשני מיליארד, ואז העודפים היו מגיעים לחברה לפי ההסדר, עוזרים משהו לבעלי המניות, ההתנהלות שם זו שערוריה
  • 6.
    הגולש 16/06/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    הוא שרדף אחרי חנוכה מור, הכשיל לו עסקאות , הבנקים האחרים היו מוכנים להמשיך עם חנן מורגם לגוש הגדול חנן מור יזם את הפתרון הטוב ביותר, קבוצת רכישה אמיתיות ( מגבילות שכר המארגנים) כך שניתן למכור את המגרש במחיר דומה למחיר הרכישה , ה'בה מעל כל מחיר שקבלן ישלם,הרדיפה של לאומי שווה מאמר מקיףהזנחת האגחים מאחור עי הנאמנים גם היא שווה מאמר מקיף
  • 5.
    לא משקיע 16/06/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    לאחר ההסדר יהיה מדובר בחברה שלא תוכל לגעת בכספים מהקניונים שמשועבדים במינוף גבוה למחזיקי האגח ולכן במהות שווים כמעט 0 והחזקה בעוד פרויקטים שהרווחיות הצפויה מהם לאחר תשלום החוב לנושים צפויה להיות אפסית. לכן, יש יותר סיכוי להסדר חוב נוסף מאשר שווי של 100 מיליון
  • 4.
    לא הוגן ולא שקוף (ל"ת)
    עמירם 16/06/2024 10:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    dw 16/06/2024 10:09
    הגב לתגובה זו
    שותף למורת הרוח של ביזפורטל מהתגמול הנדיב מאד מאד לזבידה. אפשר להציע כי זבידה יהנה מבונוס נאה, אולם רק מהון עצמי ומעלה, קרי מרף של 200 מלשח ולא 100. כך הציבור, בעלי מניות המיעוט, ונושי יג/יד, יפגע פחות.
  • 2.
    סווינגר 16/06/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
    משמע ה-דודו הגיע לעשות סיבוב, ולא להציל שום דבר. גם אם יציל, יינצל הרבה פחות, כי לקח לעצמו נתח גדול מדי מגלגל ההצלה. אסור לאשר דבר שכזה, ובמידת הצורך להחליפו באחר, לא חסרים אנשים מעולים שבאים עם ערכים אחרים.
  • 1.
    משקיע 16/06/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
    נושי הקרקע קיבלו מתנה לא סבירה, גם את הקרקע שהיא יותר מהחוב וגם מניות, אין הגיון במהלך כזה, הסכמים כאלו מרחיקים משקיעים פרטיים משוק ההון הישראלי
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניית הבורסה עולה 3.5%, ג'ין טכנולוגיות מזנקת 7%; המדדים עולים עד 1.3%

ירוק במדדי הדגל, אדום בפיננסים, והביטוח ממשיך במומנטום השלילי מחמישי; אנחנו בעיצומו של יום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - איך המוסדיים הרוויחו מההנפקה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי ומזנקת, למה עיכוב בתשלום מפיל את חלל תקשורת?

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל זו ירידה של 2.4% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-9% בעשרת ימי המסחר האחרונים.


חלל תקשורת חלל תקשורת -7.08%   צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 2.13%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?