נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לא נרתעת. לאחר עליית המדרגה בעימות בין בית המשפט העליון לכנסת והממשלה בדיון על חוק הנבצרות. בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ החליט כי הוא מוציא צו על תנאי כנגד החוק ומקיים דיון בהרכב מורחב של 11 שופטים בשאלה מדוע לא תידחה תחולת החוק לכנסת הבאה.

הדיון ייערך ב-28 בספטמבר בהרכב מורחב בראשו תשב הנשיאה חיות יחד עם השופטים פוגלמן, עמית, סולברג, ברק ארז, ברון, מינץ, אלרון, וילנר, גרוסקופף, ושטיין

כזכור בדיון שנערך בעתירה כנגד חוק הנבצרות חזר הנושא של עובדת היות החוק פרסנולי לראש הממשלה נתניהו בשאלות השופטים לעורכי הדיון בדיון וכן בעמדת העותרים. 

כזכור  תיקון 12 לחוק יסוד הממשלה הקרוי גם חוק הנבצרות  קבע כי  יהיה ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק עקב מצב רפואי. ההליך במסגרתו תבוצע הנבצרות יהיה על ידי הצבעה של 75% משרי הממשלה, אבל זה לא הכל, לאחר מכן תיערך הצבעה בכנסת לה יצטרכו רוב של  80 חברי כנסת. החוק לא חוקק סתם אלא על רקע החשש כי היועצת המשפטית לממשלה תנצל את העובדה כי נתניהו חתום על הסכם ניגוד עניינים במסגרתו אסורה עליו התערבות בכל מה שקשור למערכת המשפט ועל רקע הרפורמה המשפטית, וזאת למרות שאין סמכות ישירה בחוק לכך.

בשבוע שעבר הערכנו כי למרות עמדתה התקיפה של היועצת המשפטית לממשלה נשיאת העליון חיות לא תלך עד הסוף ותפסול חוק יסוד רק עם שני שופטים לצידה השופטים פוגלמן ועמית. וכי עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה על מתן צו ביניים בו הממשלה תבוא ותסביר מדוע לא יבוטל התיקון לחוק, היא דרך ביניים אפשרית בה ינקטו ככל הנראה שופטי העליון.

• של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
• סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היום כאמור פרסמו שופטי העליון החלטה שקובעת זאת.

מתוך הדיון בעליון צילום הרשות השופטת

כעת יש זמן ליועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפק שביקשה מהעליון לאפשר לה להגיש תגובה משלימה לאחר הדיון , לאור עמדתה של מיארה  כי יש לפסול את החוק, והיא תוכל להגיש את תשובתה עד ל-14 בספטמבר.

כזכור היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ביקשה משופטי בג״צ לאפשר לכנסת להגיש תגובה משלימה לאחר הדיון על חוק הנבצרות, כך שהכנסת  תוכל להגיב לעמדה ״התקדימית״ של היועצת המשפטית לממשלה מיארה בבקשתה מבג"צ במסגרת חוות דעתה לפסול את חוק הנבצרות במסגרת התיקון לחוק יסוד הממשלה.

• מי ישלם? החתימה שעלתה לאח הקטן ביוקר
• הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

בבקשה נכתב כי ״מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת להכריז על בטלות של חוק יסוד יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע״ ולכן הכנסת  נדרשת לזמן מתאים להגיב לדברים.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, דרשה מבג"צ לפסול את החוק.

בעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה נאמר כי נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט.

מתוך רצון להרגיע מעט לפני הדיון מסרה השבוע היועצת המשפטית לממשלה באמצעות מקורביה כי הוצאתו של נתניהו לנבצרות לא נמצאת על הפרק, וכי היא מתנגדת לכך.

כזכור היועצת קבעה בחוות דעתה כי "חקיקת תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, הנקראת גם חוק הנבצרות - מלמדת כי מדובר במקרה קיצוני במיוחד של שימוש ברעה בכוחה של הכנסת. בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה. המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביעה על כך ש"נחצה קו הגבול" ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".

רה"מ נתניהו הגיב וטען כי יש לדחות את העתירה על הסף, לדעתו לבג"צ אין סמכות לדון בחוק יסוד. "עצם הכניסה לדיון משפטי אם חוק יסוד מסוים ראוי או בלתי ראוי, הריהו חילול סמכותה המכוננת של הכנסת, עקרון ריבונות העם ועקרון שלטון החוק".

היועצת קבעה כי מדובר "בתיקון חוקתי פגום מיסודו ובתוצאתו, שהינו תוצר של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, בהליך חקיקה מואץ, כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט, שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות; בניגוד לחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים, שאף נקבע כי חל על ראש הממשלה "השתק מעין שיפוטי" מלטעון אחרת ביחס למעמדה; ותוך עיצוב הסדר נבצרות שנועד ליתן מענה לנסיבות עניינו של ראש הממשלה ולאפשר את מעורבותו בקידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, באופן שאינו תואם את תכליות מוסד הנבצרות".

היועצת המשפטית לממשלה הציעה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לתת  צו על-תנאי, שיורה לכנסת ולראש הממשלה לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת; ובסופו של יום יש להורות על הפיכת הצו על-תנאי לצו מוחלט.

היועצת ציינה כי הסמכות המכוננת – אשר מכוחה מחוקקת הכנסת את חוקי היסוד והתיקונים להם נועדה לקבוע עקרונות משטריים וחוקתיים, על-זמניים, הקובעים את "כללי המשחק" הבסיסיים של הרשויות, וכן לעגן ברמה החוקתית את זכויות האדם והאזרח. חוקי היסוד הקיימים מסדירים את כללי המשטר, חלוקת התפקידים והסמכויות בין רשויות השלטון, ומערכות היחסים בין הרשויות ובינן ובין האזרח, והכל בהתבסס על עקרונות היסוד עליהם מושתתת המדינה.

כיוון שהסמכות המכוננת היא סמכות שלטונית שאותה מפעילה רשות שלטונית, דהיינו הכנסת, פותחה לאורך השנים בפסיקת בית המשפט הנכבד דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת. נקבע כי תפקידו של בית המשפט הנכבד בהקשר זה הוא להגן על "החוקה המתגבשת " מפני חדירה של נורמות שלפי טיבן אינן נורמות חוקתיות אל תוך המארג החוקתי הישראלי, באופן שעלול לגרום לשחיקה וזילות במעמדם של חוקי היסוד.

היועצת ציינה בחוות דעתה כי הנשיאה חיות, כבר קבעה לפני מספר חודשים – בפסק הדין שעסק בתיקון הקודם לחוק-יסוד: הממשלה, בעניין דרעי כי "קשה שלא לראות בתיקון מס' 11 לחוק היסוד שיא, או נכון יותר נקודת שפל, של אותה תופעה מדאיגה לפיה חברי הכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים. בכך הם גורמים לשחיקה ולזילות מסוכנת במעמדם של חוקי היסוד שנועדו להיות פרקים מפוארים במפעל החוקה הישראלית".

היועצת קבעה בחוות דעתה כי "בחינה של מכלול הנסיבות הנוגעות לחקיקת תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה מלמדת כי עניין לנו במקרה קיצוני במיוחד של התופעה עליה עמדה הנשיאה חיות. בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה. המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביעה על כך ש"נחצה קו הגבול" ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת.