בדרך להצבעה: לקוחות יקבלו דיווח חודשי על עמלות וריביות מהבנקים
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בנקאות ואשראי. תיקוני החקיקה נועדו, בין היתר, להגביר את השקיפות בעמלות הבנקים, לקבוע כי כללי נגיד בנק ישראל לחישוב עמלות הבנקים לא יתייחסו לעמלות מינימום, שכן הדבר עלול לפגוע בצרכנים שאינם מודעים לאפשרות של הבנק לגבות עמלה נמוכה מהמינימום. בנוסף אושר לבטל את ההוראה בעניין צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים ועוד.
בישיבה הראשונה שקיימה הוועדה בהצעה, לפני כשבועיים, הציג רפרנט פיננסים באגף התקציבים באוצר, מיכאל בן דהן, נתונים לפיהם ההכנסות בשוק הבנקאות ב-2019 עמדו על כ-60 מיליארד שקל. לדבריו, ההוצאה השנתית הממוצעת של משקי הבית על שירותי בנקאות עמדה בשנת 2021 על 9,300 שקלים, מתוכם 2,100 שקלים על עמלות ועוד 7,200 שקלים עבור ריביות. על רקע זה דרש היו"ר ביטן מבנק ישראל להגביר את הפיקוח על הבנקים בעניין העמלות.
בעקבות זאת הציעה בישיבה הקודמת נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, גרניט אופק, להרחיב את סמכויות המפקח להטיל עיצומים כספיים במקרים של הפרות ספציפיות. אופק הסבירה כי כיום המפקח יכול להטיל עיצום רק על תעריפון שקבע הנגיד בכללים, והכוונה היא לתקן את החוק כך שתהייה סמכות להטיל עיצומים גם על חריגה מהתעריפונים שהבנקים עצמם קבוע או גביית סכום גבוה יותר ממה שהוסכם עם הלקוח. סכום העיצום צפוי לעמוד על 750 אלף שקלים לכל הפרה.
בנוסף אושר להגביר את השקיפות בעמלות, כך שללקוח יימסר מידע מידי חודש. בעקבות הדיון הקודם הוחלט שהלקוחות יקבלו שתי הודעות בחודש, אחת על סכום העמלות והריביות ששילמו על ניהול חשבון בנק, והודעה נוספת על עמלות וריביות המשכנתה. ההוראה לשלוח מידע על עמלות תיכנס לתוקף בעוד כחצי שנה, וההוראה באשר לריביות תיכנס לתוקף בעוד כשנה.
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישיבות הקודמות עלתה שאלה באשר להגבלה שקיימת כיום על הבנקים, המונעת מהם לפנות ללקוחות שהנפיקו כרטיס חוץ בנקאי במשך 45 ימים ולהציע להם הצעה מתחרה. נציג בנק לאומי, ברי רוזנברג, טען כי טובת הלקוח היא שיוכל לקבל הצעות מתחרות ולהוריד מחירים, והארכת הגנות הינוקא לחברות כרטיסי האשראי בחמש שנים נוספות תפגע בלקוחות. במהלך ההצבעה על סעיפי הצעת החוק השונים קיבלה הוועדה את הצעתו של ח"כ אליהו ברוכי בעניין זה, כי הגבלות הינוקא יפקעו בעוד שנתיים, כאשר ניתן יהיה להאריך את ההגנות בשנתיים נוספות.
בנוסף נקבע כי כללי נגיד בנק ישראל לחישוב עמלות הבנקים לא יתייחסו לעמלות מינימום, והבנקים יצטרכו להודיע על כך ללקוחות, שכן הדבר עלול לפגוע בצרכנים שאינם מודעים לאפשרות של הבנק לגבות עמלה נמוכה מהמינימום. כמו כן תבוטל ההוראה בעניין צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים.
הצעת החוק עסקה גם בקושי של חברות פינטק לפתוח חשבונות בבנקים, ועל רקע זה נקבע כי הבנקים יצטרכו להודיע לבנק ישראל במקרה שסירבו לפתוח חשבון כזה. בדיון היום ביקש ח"כ זאב אלקין לקבוע בחוק חובה על הבנקים להודיע על כך גם ללקוחות, נציגי בנק ישראל הסבירו כי הדבר יקבע בהוראות הבנק. בעקבות זאת הוחלט להוסיף דיווח של המפקח על הבנקים על הטיפול במקרים הללו, שיימסר לוועדה אחת לשנה במשך חמש שנים.
- 1.יוני 2 09/05/2023 14:58הגב לתגובה זושלמו ריבית לא רק עד 5K.אם זה ניתן לחשב -ניתן גם על -כל- היתרה בעו"ש. ללא צורך בפתיחת ח"ן-נוסף- ,או בהעברה לגורם אחר, -גם את תקופת הח"ן.- תחשבו לפי משך -התהוותה.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.