בדרך להצבעה: לקוחות יקבלו דיווח חודשי על עמלות וריביות מהבנקים
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בנקאות ואשראי. תיקוני החקיקה נועדו, בין היתר, להגביר את השקיפות בעמלות הבנקים, לקבוע כי כללי נגיד בנק ישראל לחישוב עמלות הבנקים לא יתייחסו לעמלות מינימום, שכן הדבר עלול לפגוע בצרכנים שאינם מודעים לאפשרות של הבנק לגבות עמלה נמוכה מהמינימום. בנוסף אושר לבטל את ההוראה בעניין צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים ועוד.
בישיבה הראשונה שקיימה הוועדה בהצעה, לפני כשבועיים, הציג רפרנט פיננסים באגף התקציבים באוצר, מיכאל בן דהן, נתונים לפיהם ההכנסות בשוק הבנקאות ב-2019 עמדו על כ-60 מיליארד שקל. לדבריו, ההוצאה השנתית הממוצעת של משקי הבית על שירותי בנקאות עמדה בשנת 2021 על 9,300 שקלים, מתוכם 2,100 שקלים על עמלות ועוד 7,200 שקלים עבור ריביות. על רקע זה דרש היו"ר ביטן מבנק ישראל להגביר את הפיקוח על הבנקים בעניין העמלות.
בעקבות זאת הציעה בישיבה הקודמת נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, גרניט אופק, להרחיב את סמכויות המפקח להטיל עיצומים כספיים במקרים של הפרות ספציפיות. אופק הסבירה כי כיום המפקח יכול להטיל עיצום רק על תעריפון שקבע הנגיד בכללים, והכוונה היא לתקן את החוק כך שתהייה סמכות להטיל עיצומים גם על חריגה מהתעריפונים שהבנקים עצמם קבוע או גביית סכום גבוה יותר ממה שהוסכם עם הלקוח. סכום העיצום צפוי לעמוד על 750 אלף שקלים לכל הפרה.
בנוסף אושר להגביר את השקיפות בעמלות, כך שללקוח יימסר מידע מידי חודש. בעקבות הדיון הקודם הוחלט שהלקוחות יקבלו שתי הודעות בחודש, אחת על סכום העמלות והריביות ששילמו על ניהול חשבון בנק, והודעה נוספת על עמלות וריביות המשכנתה. ההוראה לשלוח מידע על עמלות תיכנס לתוקף בעוד כחצי שנה, וההוראה באשר לריביות תיכנס לתוקף בעוד כשנה.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישיבות הקודמות עלתה שאלה באשר להגבלה שקיימת כיום על הבנקים, המונעת מהם לפנות ללקוחות שהנפיקו כרטיס חוץ בנקאי במשך 45 ימים ולהציע להם הצעה מתחרה. נציג בנק לאומי, ברי רוזנברג, טען כי טובת הלקוח היא שיוכל לקבל הצעות מתחרות ולהוריד מחירים, והארכת הגנות הינוקא לחברות כרטיסי האשראי בחמש שנים נוספות תפגע בלקוחות. במהלך ההצבעה על סעיפי הצעת החוק השונים קיבלה הוועדה את הצעתו של ח"כ אליהו ברוכי בעניין זה, כי הגבלות הינוקא יפקעו בעוד שנתיים, כאשר ניתן יהיה להאריך את ההגנות בשנתיים נוספות.
בנוסף נקבע כי כללי נגיד בנק ישראל לחישוב עמלות הבנקים לא יתייחסו לעמלות מינימום, והבנקים יצטרכו להודיע על כך ללקוחות, שכן הדבר עלול לפגוע בצרכנים שאינם מודעים לאפשרות של הבנק לגבות עמלה נמוכה מהמינימום. כמו כן תבוטל ההוראה בעניין צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים.
הצעת החוק עסקה גם בקושי של חברות פינטק לפתוח חשבונות בבנקים, ועל רקע זה נקבע כי הבנקים יצטרכו להודיע לבנק ישראל במקרה שסירבו לפתוח חשבון כזה. בדיון היום ביקש ח"כ זאב אלקין לקבוע בחוק חובה על הבנקים להודיע על כך גם ללקוחות, נציגי בנק ישראל הסבירו כי הדבר יקבע בהוראות הבנק. בעקבות זאת הוחלט להוסיף דיווח של המפקח על הבנקים על הטיפול במקרים הללו, שיימסר לוועדה אחת לשנה במשך חמש שנים.
- 1.יוני 2 09/05/2023 14:58הגב לתגובה זושלמו ריבית לא רק עד 5K.אם זה ניתן לחשב -ניתן גם על -כל- היתרה בעו"ש. ללא צורך בפתיחת ח"ן-נוסף- ,או בהעברה לגורם אחר, -גם את תקופת הח"ן.- תחשבו לפי משך -התהוותה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
יוסי כהן כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
