הגירעון חוזר: 0.3% באפריל, למרות עודף של 3.3 מיליארד שקל. זו הסיבה
בניגוד לחשיבה המקובלת, גירעון זה מצב שבו הגבייה בפועל נמוכה מהתחזית שנבנתה באקסלים במשרד האוצר. זה לא נתון של הכנסות לעומת הוצאות בפועל אלא לעומת ההכנסות שחזו אנשי האוצר. ניחוש מושכל, אולי, אבל עדיין ניחוש. אם באוצר ניחשו נמוך מדי והיו יותר הכנסות זה נקרא עודף. אם הם היו אופטימיים מדי לעומת המציאות זה נקרא גירעון.
ועדיין, בחודש אפריל היה עודף תקציבי של 3.3 מיליארד שקל, כלומר גביית המסים לכאורה טובה יותר ממה שצפו, אז איך יכול להיות שחוזרים לגירעון? בחודש אפריל הגירעון הוא 0.3% או 4.9 מיליארד שקל פחות מהתחזיות, ובינתיים הסתיים רק השליש הראשון של השנה. הסיבה היא שגירעון (כמו אינפלציה) נמדד על תקופה של 12 חודשים אחרונים. אפשר לראות איך מתחילת השנה יש ירידה דרמטית בהכנסות. בכל חודש יוצאים מספרים 'חזקים' משנה שעברה, ונכנסים מספרים חלשים יותר:
כך, בחודש אפריל יש הכנסות של 3.3 מיליארד שקל, אבל באפריל אשתקד המדינה הכניסה 8 מיליארד שקל. בחודש מרץ מדובר על גירעון של 2.7 מיליארד שקל לעומת עודף של חצי מיליארד אשתקד. גם בפברואר ההכנסה הייתה נמוכה יותר ובינואר ההכנסה הייתה 14.1 מיליארד לעומת 18.6 מיליארד.
אפשר גם לראות את זה כך: העודף המצטבר מתחילת השנה הוא 17.4 מיליארד שקל, כאשר העודף המצטבר בתקופה המקבילה בשנה שעברה היה 32.1 מיליארד שקל. הכסף החסר זה פחות מסים מההייטק, הכנסות נמוכות יותר מנדל"ן ועוד - ובקיצור: ההאטה הכלכלית במשק.
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש ירידה ברורה בהכנסות ממסים, ובינתיים במשרד האוצר עדיין מעריכים-מקווים שהגירעון יהיה נמוך מאוד. זה לא ממש מסתדר עם המספרים עד כה, הם מאמינים שבחודשים הבאים המצב ישתפר. אבל האם זה מבוסס או בנוי יותר על משאלת לב?
בינתיים, ההכנסות של המדינה הסתכמו ב-161.2 מיליארד שקל, לעומת 166.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כלומר ירידה של 3.2%. במקביל, הוצאות המדינה בעלייה - באפריל המדינה הוציאה 37.2 מיליארד שקל ומתחילת השנה מדובר על הוצאה של 143.8 מיליארד שקל (לעומת 134.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, עליה של 6.9%). יותר הוצאות כשיש פחות הכנסות. זה לא נראה כמו כיוון טוב.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ירידה דרמטית בהכנסות ממסים - ירושלים, יש לנו בעיה!
בחודש אפריל 2023 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-35.6 מיליארד שקל - ירידה דרמטית לעומת חודשים קודמים. בניתוח ההכנסות ממסים עקיפים יש לקחת בחשבון כי בעקבות עדכון נוסחת מיסוי ירוק והעלאת מס הקניה על רכב חשמלי החל מה- 1.1.2023 היתה הקדמה ביבוא בכמות גבוהה של כלי רכב נוסעים בחודש דצמבר 2022, על חשבון החודשים הראשונים של 2023. באפריל 2023 ההקדמה בהכנסות ממסים עקיפים מוערכת בכ-0.3 מיליארד שקל ובמצטבר מתחילת השנה בכ- 1.8 מיליארד שקל.
בשיעורי מס אחידים, ירדו הכנסות המדינה ממסים באפריל 2023, במונחים ריאליים ב-5% לעומת אפריל 2022. הירידה בחודשים האחרונים הולכת ומחריפה כשבחודש אפריל היא הרבה יותר משמעותית מחודשים קודמים. זה סוג של שיתוק והאטה משמעותית של המשק, וזה מסוכן - הכנסות המס הם כמעט כל הכנסות המדינה. הן מעידות על חולשה בכלכלה, ירידה ברווחי החברות, פחות עסקאות נדל"ן, פחות רווחים בשוק ההון.
לכתבות נוספות בנושא:
- 1.איש פשוט 08/05/2023 14:39הגב לתגובה זובעזרת השם עם ישראל יסתדר. אפשר בינתיים להעלות תקציבים לנושאי דת, יהדות, ישיבות ואברכים והכל יתאזן עד דצמבר.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
