יו"ר הרשות לני"ע, ענת גואטה, מסיימת את תפקידה ובינתיים אין מחליף
ענת גואטה, מסיימת היום את כהונתה כיו"ר רשות ניירות ערך לאחר חמש שנים. כבר בתחילת השנה הודיעה גואטה על פרישתה מהתפקיד, זאת לאחר שאותתה על כוונתה כבר מספר חודשים לפני כן כי תסיים את התפקיד כמתוכנן בסוף הכהונה, כלומר ב-15 בינואר.
עם הגעת מועד פרישתה של גואטה, האריך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את כהונתה בשלושה חודשים נוספים וכעת, משלא ניתן חוקית להאריך עוד את כהונתה, פרשה כאמור גואטה מהתפקיד. נשאלת השאלה הכין היה שר האוצר בכל פרק הזמן הזה? סמוטריץ' מתמהמה, מסיבה מוצדקת או שלא - לא יתכן שהרשות לניירות ערך תהיה ללא יו"ר מתפקד. תפקידה של הרשות הוא לשמור ולהגן על המשקיעים בבורסה. מי ישמור על המשקיעים כאשר אין יו"ר לרשות ני"ע?
שלוי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, מחפש בימים אלו מחליף או מחליפה לגואטה. העובדות מוכיחות כי החיפושים נמשכים הרבה במן, כאילו מישהו הלך לאיבוד ביער או במדבר. או שבעצם יש הסבר פשוט יותר לסיטואציה החדשה, הייתכן ששר האוצר והמנכ"ל שלו לא מבינים בחשיבותו של נושא משרה זאת עבור המשק? שלושה חודשים של חיפושים מדליקים נורה שבמשרד האוצר צריכים להתעשת ולמצוא במהירות אדם שיאייש את המשרה החשובה הזו. ודבר נוסף שצריך לזכור, מרגע שגואטה עזבה, היורש/ת שלה לא יזכה לחפיפה מסודרת. מישהו באוצר נרדם בשמירה.
לקריאה נוספת:
>>> צמרת האוצר עוזבת ובצלאל סמוטריץ' מתקשה למנות מחליפים - לאן יעזבו הבכירים והאם תהיה להם תקופת צינון?
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהרשות לני"ע נמסר כי במהלך כהונתה של גואטה, הרשות פעלה בהתאם לתכנית אסטרטגית רב שנתית שביסודה עמדה התפיסה שלפיה פיתוח שוק ההון הציבורי הוא רכיב חיוני בישראל וחלק מן האינטרס הלאומי. "שוק הון פעיל הוא רכיב הכרחי לפעילות כלכלית ומנוע לצמיחה, לפיתוח תעסוקה, להגברת התחרות ולהורדת יוקר המחייה. התוכנית נועדה לקדם את טובת ציבור המשקיעים באמצעות שמירה על שוק הון הוגן ופיתוח שוק משוכלל, מגוון, חדשני ותחרותי. כל זאת, כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בשוק ההון עבור כלכלת ישראל ועבור אזרחיה", אמרו.
ענת גואטה: "אני מסיימת בתקופה מדאיגה למשק הישראלי, אשר ניצב בפני סיכונים ניכרים. השווקים העולמיים חווים סימני מיתון וחוסר-וודאות גבוהה, והמשק הישראלי, אשר עמד איתן בעשור האחרון כאי של וודאות בים הכלכלה הגלובלית, אינו מספק למשקיעים מקומיים וזרים את תחושת הביטחון אשר אפיינה אותו עד עתה. ההתעלמות מסיכונים אפשריים ליציבות הממשל התאגידי של מדינת ישראל – מערערים את האמון בשוק הישראלי בקרב משקיעים ומייצרים תפישת סיכון שמקטינה את כדאיות ההשקעה בישראל בעת הזו. על מקבלי ההחלטות בממשלה לנקוט פעולות אמיצות שתכליתן החזרת האמון והיציבות למשק הישראלי".
גואטה התייחסה גם להורדת תחזית דירוג האשראי על ידי מודי'ס ואמרה כי "הורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל מ'חיובי' ל'יציב' על ידי סוכנות הדירוג מודי'ס אשר התבשרנו עליה ביום שישי האחרון מהווה תמרור אזהרה אליו יש להתייחס בכובד ראש. הודעת מודי'ס מהווה לא רק סימן אזהרה אלא גם הזדמנות לחשב מחדש את דרכנו, ולהתייחס בכובד ראש לדאגות המשקיעים אשר הזינו בעשור האחרון את צמיחת שוק ההון וצמיחת סקטורים טכנולוגיים מובילים – לכדי הובלה עולמית".
- 7.דן 17/04/2023 09:49הגב לתגובה זומה משותף לגואטה וליעקב אשר מנהל רשות המיסים. שתיהם מופיעים בעיתונות הכלכלית ללא הרף! עושים קריירת דוגמנות על חשבון משלם המיסים הישראלי. לא מבינים שבעסקים צריך לתמוך ולא כל הזמן לאיים. לא כל הזמן להעביר ביקורת. תראו לי מדינה אחת שבה פקידים מופיעים כל הזמן בעיתונות ובכנסים. מי בכלל שואל אותם לדעתם? למה הם עדו משהו בחיים שלהם? כולה פקידונים שלא הרוויחו בעצמם שקל אחד בחיים שלהם. מדברים גבוה גבוה, אפילו סיטי פרס נובל לכלכלה לא מתראיינים הרבה כמוהם. בושה. חבורה שמאוהבת בעצמה וחושבת שהיא יודעת הכל יוצר טוב מכולם. בינתיים בורסה ברמה הכי נמוכה שיש.
- 6.בעזרת השם הכל יהיה בסדר והמדינה תתפרק (ל"ת)הידען 17/04/2023 09:16הגב לתגובה זו
- 5.שוק ההון 17/04/2023 08:21הגב לתגובה זואלוהים ישמור על המשקיעים
- 4.ranr 16/04/2023 18:25הגב לתגובה זוברגע האחרון הוא יארגן מומחים בעיני עצמם, אומרי הן פוליטיים שידרדרו את כלכלת ישראל לתהום. קשה לי לתאר אם ואיך האמונה בשם תעזור בעניין הזה.
- הזבלה הזה רוצה 17/04/2023 08:22הגב לתגובה זולמה מה חשבת
- 3.צח 16/04/2023 18:17הגב לתגובה זוברוך השם
- 2.מה שעניין אותה זה רק כותרות בעיתונ (ל"ת)אנונימי 16/04/2023 17:59הגב לתגובה זו
- 1.ליאו 16/04/2023 17:09הגב לתגובה זושוב יושבת ראש רשות ניירות ערך שרק קידמה רגולציה ולא הצליחה לגרום לבורסה בתל אביב להיות אטרקטיבית לחברות איכותיות. חברות איכותיות לא ירשמו למסחר בישראל כל עוד רשות ניירות ערך רואה את תפקידה בהטלת רגולציית אינסופיות. גואטה יכולה לרשום לעצה הישג של משיכת חברות פחמאשפה בכמויות לבורסה בתל אביב והרחקת חברות איכותיות
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
