פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

זוג שהפסידו מאות אלפי שקלים בתקופת הקורונה תבע את יועץ ההשקעות; ביהמ"ש חשב אחרת

בית המשפט ניקה את הבנק הבינלאומי מתביעה על רקע חוסר מקצועיות בטענה של חוסר אשמה; הלקח - הפסד כספי, גדול כל שיהיה, הוא לא בהכרח אשמתו של האחר
דור עצמון | (5)

זוג פנסיונרים בשנות ה-70 לחייהם, ניהלו באמצעות יועץ מטעם הבנק הבינלאומי תיק השקעות בשווי של מיליוני שקלים במשך שנים רבות. לזוג הכנסה חודשית פנויה של מעל 10,000 שקל והשקעתם היא לטווח ארוך של מעל 4 שנים.

הזוג, שהפסיד מאות אלפי שקלים לאחר שמכר מניות בשלביה הראשונים של תקופת הקורונה – בניגוד לעצת יועץ ההשקעות בבנק הבינלאומי - הגיש תביעה נגד הבנק - והפסיד. הם טענו בין השאר ל"התנהגות אטומה ולא אנושית" מצד היועץ, וקבלת ייעוץ לא מקצועי. אבל השופט הכלכלי אריאל צימרמן בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה, וציין כי אין מקום להאשמות ולתביעה.

היקף האחזקות של בני הזוג בניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב היה כ-3 מיליון שקל טרם הקורונה. כאשר פנו ליועץ בבנק, המליץ להם האחרון לא לבצע שינויים בתיק ולהמשיך להשקיע לטווח הארוך כשהוא מסביר כי לא ניתן לחזות את השוק ומדובר אף בצעד שעלול להיות מסוכן.

הזוג החליט להותיר את אחזקותיו בישראל כפי שהן, מכר חלק מניירות הערך הנסחרים בחו"ל ובחודש מרץ 2020 דווקא הגדיל עצמאית את אחזקותיו בחו"ל. באותו חודש, וטרם הנפילות החדות של פרוץ הקורונה, הלקוח הביע שוב עניין לצמצם את אחזקותיו אך היועץ חזר על עמדתו כי זה רעיון לא מוצלח. לטענת הלקוח הוא הופתע שהמניות שרצה למכור לא נמכרו, שכן היה משוכנע שנתן הוראה בנושא.

למחרת ניתנה הוראת מכירה מפורשת וניירות הערך בתל אביב נמכרו במחירי השוק ביום המסחר הבא הרלוונטי כאשר שוויין הממוצע היה נמוך ב-1.5% משוויין בנעילת המסחר יום קודם, וב-14% משוויין בתחילת פברואר. בני הזוג תבעו במאי האחרון כ-450 אלף שקל מהבנק – סכום שכלל הפסד של 430 אלף שקל ביחס לשווי התיק בתחילת פברואר וכן עוגמת נפש לטענתם. הטענה המרכזית שלהם הייתה כי בעוד שהלקוח הביע כבר בתחילת פברואר חששות מירידות, היועץ נמנע מלקיים את חובותיו כלפיו וגרם לו להישאר עם ניירות הערך, תוך הפרת שלל חובות כלפי זוג הפנסיונרים שהגיש את התביעה.

השופט ששמע את ההקלטות קבע כי לא הייתה הוראה כזאת. הלקוח אכן הביע את חששו ממצב השוק, אך דבריו רחוקים מלהיות החלטה סופית וחד משמעית למכירת התיק.

השופט ביטל את הטענות לחוסר המקצועיות של היועץ שהביאו לכאורה להפסד ביחס לשווי התיק בתחילת פברואר, וקבע כי הן טענות חמורות בלי ביסוס. "ממקרא התביעה עולה כי הייעוץ היה קלוקל וגורם נזק. אך ההיפך הוא הנכון", נכתב בפסק הדין. יותר מכך, בפברואר היועץ המליץ ללקוח למכור אחזקה במניה זרה מסוימת לאור סיכון חריג. לא רק שהיא לא נמכרה, אלא הלקוח הגדיל אחזקה במניה זו (ואחרות) עד שמכר אותה בסוף מרץ.

השופט צימרמן כתב כי יש להצטער על הפסדים בתיק ההשקעות, אך "לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט". הוא הוסיף כי לא היה מקום להאשים את היועץ ובדרך שבה נעשה הדבר - והכרזה על התנהגות "אטומה ולא אנושית". בני הזוג חויבו לבסוף בהוצאות שכר טרחה של 40 אלף שקל לעורכי הדין של הבנק.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Dror 06/03/2023 22:28
    הגב לתגובה זו
    מדובר בזוג מבוגר וניצול שלהם. בנק הגנב צריך לשלם.
  • 4.
    תודה רבה על הכתבה (ל"ת)
    דן 06/03/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מעולם לא התחלקו ברווחים עם היועצים. מעולם!!!! (ל"ת)
    מאיר 06/03/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל הכבוד לשופט (ל"ת)
    ששון 06/03/2023 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מושיקו 06/03/2023 14:26
    הגב לתגובה זו
    יועץ היה ושמו אחיתופל...
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כן של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.