זוג שהפסידו מאות אלפי שקלים בתקופת הקורונה תבע את יועץ ההשקעות; ביהמ"ש חשב אחרת
זוג פנסיונרים בשנות ה-70 לחייהם, ניהלו באמצעות יועץ מטעם הבנק הבינלאומי תיק השקעות בשווי של מיליוני שקלים במשך שנים רבות. לזוג הכנסה חודשית פנויה של מעל 10,000 שקל והשקעתם היא לטווח ארוך של מעל 4 שנים.
הזוג, שהפסיד מאות אלפי שקלים לאחר שמכר מניות בשלביה הראשונים של תקופת הקורונה – בניגוד לעצת יועץ ההשקעות בבנק הבינלאומי - הגיש תביעה נגד הבנק - והפסיד. הם טענו בין השאר ל"התנהגות אטומה ולא אנושית" מצד היועץ, וקבלת ייעוץ לא מקצועי. אבל השופט הכלכלי אריאל צימרמן בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה, וציין כי אין מקום להאשמות ולתביעה.
היקף האחזקות של בני הזוג בניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב היה כ-3 מיליון שקל טרם הקורונה. כאשר פנו ליועץ בבנק, המליץ להם האחרון לא לבצע שינויים בתיק ולהמשיך להשקיע לטווח הארוך כשהוא מסביר כי לא ניתן לחזות את השוק ומדובר אף בצעד שעלול להיות מסוכן.
הזוג החליט להותיר את אחזקותיו בישראל כפי שהן, מכר חלק מניירות הערך הנסחרים בחו"ל ובחודש מרץ 2020 דווקא הגדיל עצמאית את אחזקותיו בחו"ל. באותו חודש, וטרם הנפילות החדות של פרוץ הקורונה, הלקוח הביע שוב עניין לצמצם את אחזקותיו אך היועץ חזר על עמדתו כי זה רעיון לא מוצלח. לטענת הלקוח הוא הופתע שהמניות שרצה למכור לא נמכרו, שכן היה משוכנע שנתן הוראה בנושא.
- כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
- מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למחרת ניתנה הוראת מכירה מפורשת וניירות הערך בתל אביב נמכרו במחירי השוק ביום המסחר הבא הרלוונטי כאשר שוויין הממוצע היה נמוך ב-1.5% משוויין בנעילת המסחר יום קודם, וב-14% משוויין בתחילת פברואר. בני הזוג תבעו במאי האחרון כ-450 אלף שקל מהבנק – סכום שכלל הפסד של 430 אלף שקל ביחס לשווי התיק בתחילת פברואר וכן עוגמת נפש לטענתם. הטענה המרכזית שלהם הייתה כי בעוד שהלקוח הביע כבר בתחילת פברואר חששות מירידות, היועץ נמנע מלקיים את חובותיו כלפיו וגרם לו להישאר עם ניירות הערך, תוך הפרת שלל חובות כלפי זוג הפנסיונרים שהגיש את התביעה.
השופט ששמע את ההקלטות קבע כי לא הייתה הוראה כזאת. הלקוח אכן הביע את חששו ממצב השוק, אך דבריו רחוקים מלהיות החלטה סופית וחד משמעית למכירת התיק.
השופט ביטל את הטענות לחוסר המקצועיות של היועץ שהביאו לכאורה להפסד ביחס לשווי התיק בתחילת פברואר, וקבע כי הן טענות חמורות בלי ביסוס. "ממקרא התביעה עולה כי הייעוץ היה קלוקל וגורם נזק. אך ההיפך הוא הנכון", נכתב בפסק הדין. יותר מכך, בפברואר היועץ המליץ ללקוח למכור אחזקה במניה זרה מסוימת לאור סיכון חריג. לא רק שהיא לא נמכרה, אלא הלקוח הגדיל אחזקה במניה זו (ואחרות) עד שמכר אותה בסוף מרץ.
השופט צימרמן כתב כי יש להצטער על הפסדים בתיק ההשקעות, אך "לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט". הוא הוסיף כי לא היה מקום להאשים את היועץ ובדרך שבה נעשה הדבר - והכרזה על התנהגות "אטומה ולא אנושית". בני הזוג חויבו לבסוף בהוצאות שכר טרחה של 40 אלף שקל לעורכי הדין של הבנק.
- 5.Dror 06/03/2023 22:28הגב לתגובה זומדובר בזוג מבוגר וניצול שלהם. בנק הגנב צריך לשלם.
- 4.תודה רבה על הכתבה (ל"ת)דן 06/03/2023 17:29הגב לתגובה זו
- 3.מעולם לא התחלקו ברווחים עם היועצים. מעולם!!!! (ל"ת)מאיר 06/03/2023 15:49הגב לתגובה זו
- 2.כל הכבוד לשופט (ל"ת)ששון 06/03/2023 15:01הגב לתגובה זו
- 1.מושיקו 06/03/2023 14:26הגב לתגובה זויועץ היה ושמו אחיתופל...
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
