איתן יוחננוף
צילום: גבע טלמור

איתן יוחננוף מעריך: "מחירי המזון לא ימשיכו לעלות - למרות הרגולציה הכבדה"

יו"ר ועדת הכלכלה ביטן איים כי אם חוק ההסדרים לא יכלול מענה ליוקר המחייה – "לא נצביע עם התקציב". ברשתות המזון אמרו שכדי להוריד את יוקר המחיה צריך לפתוח את השוק ליבוא וכן להקל על הרגולציה שמקשה על הפעילות העסקית. חברי הכנסת - לא ממש הקשיבו להם
נתנאל אריאל | (3)

חברי הכנסת המשיכו לתקוף דווקא את רשתות המזון ולמעשה הם ממשיכים 'לחפש את המטבע מתחת לפנס' - למרות כל המחקרים שמראים ששוק המזון דווקא תחרותי מאוד, למרות הדוחות הכספיים של החברות שמראים פעם אחר פעם שהרווחים נמוכים אצל חברות המזון כמו שופרסל, רמי לוי, יוחננוף ואחרים. אז היום שוב התקיים דיון בכנסת על יוקר המחיה ועל האחריות של רשתות המזון. חברי הכנסת מחפשים את הפתרונות הקלים, אבל הבעיה היא שהציבור הישראלי צריך שחברי הכנסת יעבדו הרבה יותר קשה, כדי למצוא ולפתור את הבעיות האמיתיות - חסימת השוק  לייבוא, העוצמה של היבואנים הגדולים, ארגוני החקלאים ששומרים על המחירים גבוהים ועוד.

המנכ"ל והבעלים של רשת יוחננוף, איתן יוחננוף, אמר "התחרות עושה את העבודה וצריך להאיץ אותה. ענף המזון הוא הכי תקין במשק מבחינת תחרות ואם המדינה תוריד מחר 5% במע"מ התחרות תעשה את שלה והצרכן ירגיש". היו"ר ביטן אמר בתגובה כי כשמפחיתים מע"מ באחוז זה לא משפיע על המחיר, יוחננוף השיב כי הורדה של 1% אחוז זה לא משמעותי. יוחננוף גם הוסיף שלהערכתו "המחירים לא ימשיכו לעלות". היועץ המשפטי של שופרסל, עו"ד ערן מאירי, אמר כי אם הממשלה תקבל החלטה לבטל את המע"מ על המוצרים המפוקחים אז הדבר ישפיע על הצרכנים הכי חלשים.

ח"כ אימאן חטיב יאסין ציינה כי בשבוע הבא הולך לעלות מחיר העוף וצריך לטפל גם בכך. יוחננוף ומאירי התייחסו לכך ואמרו כי בענף הפטם יש קרטל חוקי שצריך לבחון אותו. יוחננוף הוסיף כי כמות המוצרים האיכותיים על המדף בישראל פחותה לעומת העולם, וקרא להקל ברגולציה ולפתוח את הייבוא.

ח"כ עופר כסיף אמר כי השיח לוקח כמובן מאליו שתחרות היא הפתרון להוזלת מחירים ולבעיות אחרות, אבל התחרותיות והורדת מכסים ופתיחה לייבוא פוגעים בעובדים וכתוצאה מזה בצרכן כי כל עובד הוא גם צרכן, ולכן צריך לחשוב על שיטה אחרת. נציג האוצר, גל ברנס, אמר בתגובה כי הוכח שהורדת מכסים מורידה מחירים.

לקריאה נוספת:

>>> הסיבה ליוקר המחיה - החקלאים ולא רשתות השיווק, כך קובעת הוועדה הממשלתית לבחינת פערי התיווך

>>> נתוני הלמ"ס מראים: הרווח של החקלאים 20%, אז על מה הם מתלוננים?

>>> הסרת הפיקוח על החמאה טובה לציבור ורעה לאינטרסנטים - שכמובן כועסים 

קיראו עוד ב"בארץ"

>>> יקר לכם במכולת? תאשימו את חברי הכנסת שהצביעו הלילה שוב נגדכם

>>> בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם? ואיך זה קשור לתוכנית החדשה של משרד האוצר

ראש תחום מזון וקמעונאות ברשות התחרות, צחי ברקוביץ, התייחס לרגולציה שמונעת מהספקים הגדולים לתת הנחה על קבוצת מוצרים או הנחה בגלל פתיחת סניף חדש, ומגבילה את ההנחה רק ליחידת מוצר, ואמר כי בצורה זו ההנחות מתגלגלות לצרכן. מאירי ויוחננוף טענו מנגד שהדבר מונע מהם להשיג הנחות גדולות יותר מהספקים הגדולים ולהוריד מחירים. מאירי ציין כי שופרסל ניסתה להכניס מותג פרטי שיתחרה בקוקה קולה ובתחליפי חלב אם, אך הציבור לא קנה אותם ובסוף היא הפסיקה למכור את המותג הפרטי.

 

באשר לסימון מחירים אמר עו"ד מאירי, כי ישראל זה המקום היחיד שבו עדין מדביקים מחיר על כל מוצר. כלכלנית הרשות להגנת הצרכן, דליה שיליאן, אמרה כי יש רפורמה בנושא שהונחה על שולחן שר הכלכלה, והיו"ר ביטן קרא להכניס את זה לחוק ההסדרים. יוחננוף הסביר במקום שיאפשרו לו למכור סוכר על משטח בחנות הוא צריך להוציא חבילה אחר חבילה ולהדביק מחיר על כל קילו סוכר.

 

ח"כ אלון שוסטר אמר כי צריך תחרות אך צריך גם להגן על החקלאים הקטנים, שלעיתים מרגישים נסחטים, ובמאבק בין הרשתות הגדולות לחקלאים הקטנים והמחלבות הקטנות צריך לאזן את הכוחות - רגע, בעצם מה ששוסטר אומר זה להמשיך לשמור על המחירים גבוהים, כי החקלאים מרגישים שהם נפגעים. אבל האם חברי הכנסת יתקפו את שוסטר? לא. מבחינתם ברור איפה הבעיה והם לא ממש טרחו להקשיב לאנשי העסקים. 

  

ח"כ ביטן יו"ר הוועדה איים: "לא נצביע בעד התקציב גם אם יהיו בחירות, כי נבחרנו לטפל ביוקר המחייה והמצב לא יכול להימשך ככה. אני אומר את זה גם לשר האוצר ולראש הממשלה". הוא אף ביקש התייחסות לאפשרות להפחתת מע"מ על מוצרי מזון בסיסים, על טיפול בסימון המחירים ואפשרות לקמעונאים לנהל משא ומתן אמיתי מול הספקים הגדולים, הוא אף ביקש מנציגי האוצר, רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן ועוד לחשוב על צעדים נוספים, בהם צעדים שיסייעו לספקים הקטנים בלי לפגוע בהנחות לצרכן.

 

בנוסף ביקש היו"ר ביטן התייחסות להוראת השעה בחוק המזון, שפקעה, לפיה היה צריך להקצות שטח מדף לספקים הקטנים. נציג רשות התחרות ברקוביץ אמר כי הוראת השעה נאכפה ולאחר שהרשות ראתה שכל הקמעונאים עומדים בה היא פגה ולא חודשה. היו"ר ביטן ציין כי הוועדה תדון בכך בהרחבה בשבוע הבא.

 

נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי הכוונה למנוע הנחות רוחביות לא תעלה את המחיר, ותאפשר למנוע מספק גדול לקשור הנחות בצורה שתרום לרשתות השיווק להעדיף אותו על פני ספק קטן יותר. היו"ר ביטן התייחס לעלייה הצפויה במחיר העוף וקרא לאוצר לטפל בזה בחוק ההסדרים. ח"כ שלום דנינו הוסיף כי האוצר צריך למצוא את הפתרונות לכך.

 

בעקבות זאת הבהיר היו"ר ביטן כי "אם לא יהיה מענה לא נצביע בעד התקציב גם אם יהיו בחירות, כי נבחרנו לטפל ביוקר המחייה והמצב לא יכול להימשך ככה. אני אומר את זה גם לשר האוצר ולראש הממשלה". הוא הוסיף כי הוועדה תקים צוות שיבחן את הנושא ויגיש המלצות.

 

יו"ר המועצה לביטחון תזונתי, פרופ' רוני סטריאר, קרא למדינה להקים רשת חברתית שתתחרה בסופרים ותציע סל מזון חברתי בריאותי. פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב, שחקר את יוקר המחייה וחוק המזון, אמר כי בחודש האחרון עלו מחיר אסם ב-12-14 אחוז ומחירי מוצרי יוניליוור ב-7-8 אחוז וזו רק ההתחלה. לדבריו, "אם בשנה שעברה הייתה יכולת לעצור את זה, עכשיו נפרץ סכר ואחת הסיבות לכך היא שתשומת הלב הציבורית והתקשורתית הלכה למקום אחר וכולם יודעים לאן. זה מה שאפשר במידה רבה ליצרנים ולרשתות להעלות מחירים". בתגובה לכך אמר יוחננוף כי הוא מהמר שהמחירים לא ימשיכו לעלות.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לילי 21/02/2023 10:02
    הגב לתגובה זו
    כל עוד מונופולים וקרטלים שולטים בשוק , כל הדיבורים זה הצגה לתיקשורת
  • 2.
    עוד מעט יטפלו בכולכם! אתם תחזירו את מחיר ללפני שנה!!! (ל"ת)
    עושה צדק 13/02/2023 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה רק אני - או שגם אתם מרגישים שביטן עושה לנו חימי ? (ל"ת)
    אז מה ? 13/02/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי