איתן יוחננוף מעריך: "מחירי המזון לא ימשיכו לעלות - למרות הרגולציה הכבדה"
חברי הכנסת המשיכו לתקוף דווקא את רשתות המזון ולמעשה הם ממשיכים 'לחפש את המטבע מתחת לפנס' - למרות כל המחקרים שמראים ששוק המזון דווקא תחרותי מאוד, למרות הדוחות הכספיים של החברות שמראים פעם אחר פעם שהרווחים נמוכים אצל חברות המזון כמו שופרסל, רמי לוי, יוחננוף ואחרים. אז היום שוב התקיים דיון בכנסת על יוקר המחיה ועל האחריות של רשתות המזון. חברי הכנסת מחפשים את הפתרונות הקלים, אבל הבעיה היא שהציבור הישראלי צריך שחברי הכנסת יעבדו הרבה יותר קשה, כדי למצוא ולפתור את הבעיות האמיתיות - חסימת השוק לייבוא, העוצמה של היבואנים הגדולים, ארגוני החקלאים ששומרים על המחירים גבוהים ועוד.
המנכ"ל והבעלים של רשת יוחננוף, איתן יוחננוף, אמר "התחרות עושה את העבודה וצריך להאיץ אותה. ענף המזון הוא הכי תקין במשק מבחינת תחרות ואם המדינה תוריד מחר 5% במע"מ התחרות תעשה את שלה והצרכן ירגיש". היו"ר ביטן אמר בתגובה כי כשמפחיתים מע"מ באחוז זה לא משפיע על המחיר, יוחננוף השיב כי הורדה של 1% אחוז זה לא משמעותי. יוחננוף גם הוסיף שלהערכתו "המחירים לא ימשיכו לעלות". היועץ המשפטי של שופרסל, עו"ד ערן מאירי, אמר כי אם הממשלה תקבל החלטה לבטל את המע"מ על המוצרים המפוקחים אז הדבר ישפיע על הצרכנים הכי חלשים.
ח"כ אימאן חטיב יאסין ציינה כי בשבוע הבא הולך לעלות מחיר העוף וצריך לטפל גם בכך. יוחננוף ומאירי התייחסו לכך ואמרו כי בענף הפטם יש קרטל חוקי שצריך לבחון אותו. יוחננוף הוסיף כי כמות המוצרים האיכותיים על המדף בישראל פחותה לעומת העולם, וקרא להקל ברגולציה ולפתוח את הייבוא.
ח"כ עופר כסיף אמר כי השיח לוקח כמובן מאליו שתחרות היא הפתרון להוזלת מחירים ולבעיות אחרות, אבל התחרותיות והורדת מכסים ופתיחה לייבוא פוגעים בעובדים וכתוצאה מזה בצרכן כי כל עובד הוא גם צרכן, ולכן צריך לחשוב על שיטה אחרת. נציג האוצר, גל ברנס, אמר בתגובה כי הוכח שהורדת מכסים מורידה מחירים.
- רשות התחרות הגישה כתבי אישום נגד אייל רביד ואיתן יוחננוף
- איתן יוחננוף: "אנחנו מתעסקים במכירה במחיר זול, הורדנו מחירים לטובת הצרכנים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה נוספת:
>>> הסיבה ליוקר המחיה - החקלאים ולא רשתות השיווק, כך קובעת הוועדה הממשלתית לבחינת פערי התיווך
>>> נתוני הלמ"ס מראים: הרווח של החקלאים 20%, אז על מה הם מתלוננים?
>>> הסרת הפיקוח על החמאה טובה לציבור ורעה לאינטרסנטים - שכמובן כועסים
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
>>> יקר לכם במכולת? תאשימו את חברי הכנסת שהצביעו הלילה שוב נגדכם
ראש תחום מזון וקמעונאות ברשות התחרות, צחי ברקוביץ, התייחס לרגולציה שמונעת מהספקים הגדולים לתת הנחה על קבוצת מוצרים או הנחה בגלל פתיחת סניף חדש, ומגבילה את ההנחה רק ליחידת מוצר, ואמר כי בצורה זו ההנחות מתגלגלות לצרכן. מאירי ויוחננוף טענו מנגד שהדבר מונע מהם להשיג הנחות גדולות יותר מהספקים הגדולים ולהוריד מחירים. מאירי ציין כי שופרסל ניסתה להכניס מותג פרטי שיתחרה בקוקה קולה ובתחליפי חלב אם, אך הציבור לא קנה אותם ובסוף היא הפסיקה למכור את המותג הפרטי.
באשר לסימון מחירים אמר עו"ד מאירי, כי ישראל זה המקום היחיד שבו עדין מדביקים מחיר על כל מוצר. כלכלנית הרשות להגנת הצרכן, דליה שיליאן, אמרה כי יש רפורמה בנושא שהונחה על שולחן שר הכלכלה, והיו"ר ביטן קרא להכניס את זה לחוק ההסדרים. יוחננוף הסביר במקום שיאפשרו לו למכור סוכר על משטח בחנות הוא צריך להוציא חבילה אחר חבילה ולהדביק מחיר על כל קילו סוכר.
ח"כ אלון שוסטר אמר כי צריך תחרות אך צריך גם להגן על החקלאים הקטנים, שלעיתים מרגישים נסחטים, ובמאבק בין הרשתות הגדולות לחקלאים הקטנים והמחלבות הקטנות צריך לאזן את הכוחות - רגע, בעצם מה ששוסטר אומר זה להמשיך לשמור על המחירים גבוהים, כי החקלאים מרגישים שהם נפגעים. אבל האם חברי הכנסת יתקפו את שוסטר? לא. מבחינתם ברור איפה הבעיה והם לא ממש טרחו להקשיב לאנשי העסקים.
ח"כ ביטן יו"ר הוועדה איים: "לא נצביע בעד התקציב גם אם יהיו בחירות, כי נבחרנו לטפל ביוקר המחייה והמצב לא יכול להימשך ככה. אני אומר את זה גם לשר האוצר ולראש הממשלה". הוא אף ביקש התייחסות לאפשרות להפחתת מע"מ על מוצרי מזון בסיסים, על טיפול בסימון המחירים ואפשרות לקמעונאים לנהל משא ומתן אמיתי מול הספקים הגדולים, הוא אף ביקש מנציגי האוצר, רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן ועוד לחשוב על צעדים נוספים, בהם צעדים שיסייעו לספקים הקטנים בלי לפגוע בהנחות לצרכן.
בנוסף ביקש היו"ר ביטן התייחסות להוראת השעה בחוק המזון, שפקעה, לפיה היה צריך להקצות שטח מדף לספקים הקטנים. נציג רשות התחרות ברקוביץ אמר כי הוראת השעה נאכפה ולאחר שהרשות ראתה שכל הקמעונאים עומדים בה היא פגה ולא חודשה. היו"ר ביטן ציין כי הוועדה תדון בכך בהרחבה בשבוע הבא.
נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי הכוונה למנוע הנחות רוחביות לא תעלה את המחיר, ותאפשר למנוע מספק גדול לקשור הנחות בצורה שתרום לרשתות השיווק להעדיף אותו על פני ספק קטן יותר. היו"ר ביטן התייחס לעלייה הצפויה במחיר העוף וקרא לאוצר לטפל בזה בחוק ההסדרים. ח"כ שלום דנינו הוסיף כי האוצר צריך למצוא את הפתרונות לכך.
בעקבות זאת הבהיר היו"ר ביטן כי "אם לא יהיה מענה לא נצביע בעד התקציב גם אם יהיו בחירות, כי נבחרנו לטפל ביוקר המחייה והמצב לא יכול להימשך ככה. אני אומר את זה גם לשר האוצר ולראש הממשלה". הוא הוסיף כי הוועדה תקים צוות שיבחן את הנושא ויגיש המלצות.
יו"ר המועצה לביטחון תזונתי, פרופ' רוני סטריאר, קרא למדינה להקים רשת חברתית שתתחרה בסופרים ותציע סל מזון חברתי בריאותי. פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב, שחקר את יוקר המחייה וחוק המזון, אמר כי בחודש האחרון עלו מחיר אסם ב-12-14 אחוז ומחירי מוצרי יוניליוור ב-7-8 אחוז וזו רק ההתחלה. לדבריו, "אם בשנה שעברה הייתה יכולת לעצור את זה, עכשיו נפרץ סכר ואחת הסיבות לכך היא שתשומת הלב הציבורית והתקשורתית הלכה למקום אחר וכולם יודעים לאן. זה מה שאפשר במידה רבה ליצרנים ולרשתות להעלות מחירים". בתגובה לכך אמר יוחננוף כי הוא מהמר שהמחירים לא ימשיכו לעלות.
- 3.לילי 21/02/2023 10:02הגב לתגובה זוכל עוד מונופולים וקרטלים שולטים בשוק , כל הדיבורים זה הצגה לתיקשורת
- 2.עוד מעט יטפלו בכולכם! אתם תחזירו את מחיר ללפני שנה!!! (ל"ת)עושה צדק 13/02/2023 15:11הגב לתגובה זו
- 1.זה רק אני - או שגם אתם מרגישים שביטן עושה לנו חימי ? (ל"ת)אז מה ? 13/02/2023 14:31הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
