סופר מרקט מוצרי חלב אינפלציה
צילום: תמר מצפי

הוצאות הדיור בשיא של 20 שנה: הלמ"ס עדכנה משקולות למדד המחירים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המשקולות החדשות לסל הצריכה, הקבועים את השינוי בשיעור ההוצאה החודשית בקרב משקי הבית בישראל. סעיף הדיור הפך גדול יותר, אבל לסעיפי התחבורה והתקשורת יש משקל נמוך יותר
 

איציק יצחקי | (2)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את המשקולות החדשות לסל הצריכה, שקובע איך יראה מדד המחירים לצרכן. המשקולות, למי שלא מכיר, מתפרסמות פעם בשנתיים והן מתייחסות למוצרים ושירותים אשר נכנסו לסל או הוצאו ממנו ומעידים על שיעורם בהוצאה החודשית בקרב משקי הבית בישראל.

אגב, מדד המחירים יתפרסם מחרתיים (רביעי). התחזית לינואר היא עליה של 0.1%-0.2%. המדד הזה יהיה הראשון שיתפרסם תחת ממשלת נתניהו החדשה ויהיה מעניין לראות כיצד הוא יושפע מהאירועים האחרונים והניסיון לבלום את מחירי המזון, החשמל, המים - ובעיקר הדיור. על פניו מוקדם עדיין לראות את ההשפעה של המהלכים האחרונים. גם עליית הדולר עדיין לא תורגש במדד ינואר, אבל כנראה שבפברואר היא תשפיע.

בחזרה למשקולות החדשות. השינויים במדד נקבעים לפי סל צריכה ממוצע, המכיל משקולות לכל מוצר. בכל חודש הסל מתעדכן בהתאם למשקולות, שמשתנות על פי סקר משקי בית. עדכון הסל האחרון מצביע על המשקל האדיר של סעיף הדיור - 26% מכלל הצריכה - שיא של 20 שנה. הוא עלה בהשוואה ל-24.7% בסל הקודם. משקלו של סעיף תחבורה ותקשורת ירד ל-17.5% בסל החדש, לעומת 18.4% בסל הקודם. משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) עלה ל-18.3% מסל הצריכה החדש, לעומת 17.9% בסל הקודם.

כמו כן, בלמ"ס החליטו להוציא מהסל הוצאות לא רלוונטיות כמו בדיקות קורונה שכמעט לא קיימות והכניסו סעיפים אחרים כמו השכרת רכש ואימוני כושר.

מאז עדכון סל המדד בינואר 1999, משקלות המדד מתעדכנים מדי שנתיים. זאת בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבין-לאומי לעריכת מדד המחירים לצרכן, הממליצות לעדכן את סל המדד לעיתים תכופות כדי להקטין הטיות אפשריות במדד, הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.

בלמ"ס ציינו כי החל מינואר 2023, עודכן הרכב התצרוכת של משקי הבית שמהווה את הבסיס לסל המשקלות של מדד המחירים לצרכן במחירי 2022. לצורך כך נעשה שימוש בכמה מקורות: סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2021 בקרב כ-6,057 משקי בית ומייצג את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.84 מיליון משקי בית באוכלוסייה; התאמה של נתוני סקר הוצאות משקי הבית עבור סעיפים שחלו בהם שינויים ניכרים בדפוסי הצריכה בשל משבר הקורונה; מקורות מינהליים נוספים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בל נתבלבל. לאנשי הכיפה בית עולה מיליון, לחילונים 3!!!! (ל"ת)
    100 13/02/2023 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 13/02/2023 13:56
    הגב לתגובה זו
    בחסות הריבית האפסית חוזרת לנו לפנים בעוצמה אדירה הונאת האינפציה .... קריסה נעימה לכולם לצערי
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי