הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
צילום: יחצ

תקציב בנק ישראל ל-2023: 1.1 מיליארד שקל

התקציב גבוה ב-2.9% ביחס לשנת 2022, בעיקר כתוצאה מעלייה בתקציב שיתוף נתוני אשראי בשנה זו
דור עצמון | (3)
נושאים בכתבה בנק ישראל תקציב

בנק ישראל מפרסם את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2023. לדברי הבנק, תכנית העבודה ותקציב הבנק לשנת 2023 משלבים צעדים להשגת היעדים האסטרטגיים של הבנק לשנים הקרובות, לצד צעדים למתן מענה לאתגרים המיוחדים הניצבים בפני המשק הישראלי וזאת בהתאם להתפתחויות, לשינויים ולסיכונים בכלכלה העולמית והמקומית. תכנית זו כוללת פעילות ענפה בתחומים רבים בהתאם לתפקידיו הסטטוטוריים של הבנק. להלן היעדים שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק בשנים הקרובות, מתוך תכנית העבודה:

התאמת המדיניות המוניטרית לסביבה המשתנה, חיזוק המערכת הפיננסית ועמידותה של הכלכלה הישראלית בפני משברים, קידום מתמיד של המחקר על הכלכלה הישראלית והבין-לאומית, גיוון יכולות איסוף, מיצוי והנגשה של מידע ומחקר כלכלי לחוקרים ולמקבלי החלטות, קידום תשתיות פיננסיות ואמצעי תשלום דיגיטליים במשק הישראלי, עידוד התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית, שמירה על זכויות הלקוח הבנקאי, שיפור יכולת המיקוח שלו וצמצום פערי מידע, הגברת הנגישות של שירותים פיננסים לכלל הציבור (הכלה פיננסית), הידוק הקשר של בנק ישראל עם הציבור, בהתאמה לקהלי היעד השונים, הגברת שיתוף הפעולה עם מוסדות בין-לאומיים ועם בנקים מרכזיים ורגולטורים בחו"ל, ניהול יתרות מטבע החוץ של המדינה, יישום "חוק קרן אזרחי ישראל, התשע"ד-2014", התאמת בנק ישראל לסביבה המשתנה.

תקציב הבנק

תקציב בנק ישראל מתייחס לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו. בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק למספר תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של חטיבות הליבה); 3) גמלאות; 4) השקעות; 5) הכנסות; 6) עתודה; 7) הדפסת כסף; 8) ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל; 9) שיתוף נתוני אשראי.

התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2023 מסתכם ב-1.1088 מיליארד שקל, הוא גבוה ב-2.9% ביחס לשנת 2022, בעיקר כתוצאה מעלייה בתקציב שיתוף נתוני אשראי בשנה זו. להלן הסעיפים בהם נרשמו השינויים העיקריים בתקציב בנק ישראל לשנת 2023:

שיתוף נתוני אשראי – בחודש אפריל 2019 הושקה לציבור המערכת לשיתוף נתוני אשראי, בהתאם לחוק נתוני אשראי התשע"ו-2016. תחום פעולה "שיתוף נתוני אשראי" כולל את התקציב למכלול הפעולות הנדרשות על פי החוק, ויעמוד בשנת 2023 על 115.9 מיליון שקל, גידול של 30% ביחס לשנת 2022. גידול זה נובע בעיקר בשל הצורך לריענוני חומרה 3 שנים לאחר עלייה לאוויר של המערכת, פרויקט תלת-שנתי שמוצא ביטוי בתקציב שמוגש היום והשקעות נוספות לפיתוח המאגר כגון צרוף מקורות מידע ומשתמשים חדשים להמשך הגברת התחרות ועמידה במטרות החוק. בנוסף, התקציב כולל תכנון פרויקט חדש "מאגר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים (SME)", שצפוי להיות מגה-פרויקט שיתרום באופן משמעותי להגברת הנגישות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולתחרות במשק הישראלי.

ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל – בהתאם לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, הוקמה קרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שתיקרא "קרן לאזרחי ישראל" (להלן: "הקרן"). מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת תשואתם ובמטרה לאפשר לדורות הבאים ליהנות מהתמורה בגין משאב טבע זה, לפי הוראות החוק. נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקה ייעודית, שמוקמת בבנק ישראל, ומוסדות הקרן (מועצת הקרן וועדת ההשקעות) שנוסדו במהלך שנת 2022. מוסדות הקרן יתוו את מדיניות ההשקעה. במהלך 2022, בנק ישראל השקיע את התזרימים הראשונים שהתקבלו מרשות המיסים על פי הנחיות מוסדות הקרן. התקציב לשנת 2023 יעמוד על 0.9 מיליון שקל, קיטון של 42% ביחס לשנת 2022.

התקציב לשנים הבאות – תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב-428 מיליון שקל, מתוכו 36% מיועד להתחייבויות עתידיות בגין הפעלת המערכת לשיתוף נתוני אשראי ו- 5 בגין הדפסת כסף.

קיראו עוד ב"בארץ"

תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות של יתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל ובדוח ניהול היתרות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שי.ע 06/02/2023 19:59
    הגב לתגובה זו
    לא עושים כלום ומקלים שכר מטורף על זה.ביטחון תעסוקתי וועד שמקבל מה שהוא רוצה.בושה שיש מקום כזה בישראל
  • 2.
    מני 06/02/2023 16:18
    הגב לתגובה זו
    לא פלא שהנגיד מחייך כל הזמן.
  • 1.
    970 מיליון מתוך זה עבור שכר וגמלאות (ל"ת)
    זליג 06/02/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |
נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן