יואב בורגן
צילום: משה בנימין

סקטור הביוטק מגלה סימני חיים – יש מקום לאופטימיות, זהירה

מדוע תעודת הסל על הסקטור התאוששה ב-15% ומה עוד יכול להצביע על הכיוון של הסקטור?
יואב בורגן |

עוד לא יבשה הדיו על עסקת רכישתה של חברת BIOHAVEN PHARMACEUTICAL HOLDING COMPANY LTD. (סימול: BHVN) על ידי פייזר  PFIZER (סימול: PFE) תמורת 11.6 מיליארד דולר, והנה ענקית פארמה נוספת מנצלת את השוק הדובי הקשה אשר שורר כיום בתעשיית הביוטק ומבצעת רכישה משמעותית. הפעם מדובר בחברת בריסטול מאיירס סקוויב BRISTOL-MYERS SQUIBB (סימול: BMY) אשר דיווחה בשבוע שעבר על רכישתה של TURNING POINT THERAPEUTICS INC (סימול: TPTX) תמורת 4.1 מיליארד דולר.

 

נזכיר, כי סקטור הביוטק, כפי שהוא מגולם ע"י תעודת הסל XBI בארה"ב, סובל משוק דובי כבר מפברואר 2021, כלומר מזה 15 חודשים. מאז ראשית 2022 השיל ה-XBI 40% כמעט מערכו, מזה ירידה של 20% מתחילת אפריל. זקני השוק מעידים כי מדובר בסנטימנט השלילי ביותר שהם זוכרים, אפילו גרוע יותר משנת 2002 הנוראית. הגורמים לכך הינם כמובן החולשה הענקית בכלל הסקטורים של מניות צמיחה (high flyers), החששות מאינפלציה ועליית הריביות, הלחימה באוקראינה, אכזבות בהתפתחויות הקליניות של חברות רבות, הפיאסקו של חברת ביוג'ן ותרופתה מעוררת המחלוקת לאלצהיימר אשר אושרה אשתקד ע"י ה-FDA (בדרך לא דרך), ומיעוט של עסקאות מיזוגים ורכישות (M&A) בסקטור הביוטק.

 

מי עשויות להציל את הסקטור?

מי שמסוגלות להציל את המצב העגום בתעשיית הביוטק הן ענקיות הפארמה הגלובליות בעלות שוויי השוק של מאות מיליארדי דולרים, וייתכן שרק הן. מתוך הצורך הבלתי נלאה שלהן להציג צמיחה בהכנסות, חברות הביג פארמה ישתמשו במאזניהם הדשנים על מנת לנצל את התקופה הנוכחית ואת הוולואציות המונמכות של חברות הביוטק, על מנת לבצע רכישות.

 

כאמור, הראשונה להרים את הכפפה היתה פייזר לפני חודש, עם רכישתה של Biohaven, בעלת תרופת המיגרנה המצליחה NURTEC (למגינת לבה של טבע 0% ). נזכיר, כי פייזר שילמה פרמיה נדיבה למדי, של כמעט 80% על מחיר המניה של BHVN לפני הדיווח על העסקה. למעשה, פייזר רכשה את Biohaven במחיר peak, כלומר במחיר ברמת השיא שרשמה מניית BHVN בספטמבר 2021. פייזר צופה כי עסקת Biohaven תניב לה תוספת הכנסות שנתיות של יותר מ-6 מיליארד דולר עד לשנת 2030

 

וכעת הגיעה תורה של בריסטול מאיירס לספק את הסחורה:  Turning Point Therapeutics נרכשה בעסקת מזומן לפי 76 דולר למניה, כלומר כאן אפילו הפרמיה עוד יותר גבוהה מעסקת פייזר- Biohaven, 122% על מחיר הסגירה של TPTX טרם הדיווח על העסקה. מחיר המניה של TPTX עומד כיום על 75 דולר, דהיינו השוק מצפה להתנגדות מינימלית לעסקה מצד בעלי המניות – ציפייה הגיונית בהינתן תנאי השוק הקשים כל כך בעולם הביוטק כיום, כאשר חברות רבות נסחרות ברמת המזומנים שלהן או מתחתה. העסקה צפוי להיסגר סופית כבר במהלך הרבעון השלישי של השנה הנוכחית.

 

אז מה מצאה בריסטול מאיירס ב-Turning Point?

בגדול, מולקולה אחת, ה-Repotrectinib, אשר מצויה בשלבי ניסויים קליניים מתקדמים. תרופה זו מיועדת לטיפול בסרטן הריאות, כתחרות פוטנציאלית למוצר ה-Rozlytek של חברת רוש. הציפיות הן כי תרופת ה-Repotrectinib תאושר לשימוש על ידי ה-FDA בארה"ב במהלך המחצית השנייה של שנת 2023 (הגשת התרופה לאישור ה-FDA עשויה לקרות עוד השנה). פוטנציאל השוק של ה-Repotrectinib עשוי להגיע, במונחי מכירות שיא (peak sales), לכ-1.6 מיליארד דולר. כמו כן, ייבחן הפוטנציאל של מולקולות אחרות של Turning Point המצויות בפיתוח, בתחום הסרטני של ה-solid tumors.

 

מבחינה אסטרטגית, הרכישה אמורה לחזק את תוכניות הצמיחה של בריסטול מאיירס לטווח הבינוני והארוך, באמצעות בניית צנרת מוצרים (פייפליין) של תרופות אונקולוגיות מדויקות אשר המטרה שלהן הינן מוטציות שכיחות שאחראיות להתפתחותם של תאים סרטניים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בשורה התחתונה, מאז הדיווח על רכישת Biohaven ע"י פייזר, תעודת ה-XBI הציגה מהלך התאוששות שכבר לא ניתן להתעלם ממנו, בסדר גודל של 15%. זאת, כאשר ה-NASDAQ, כמדד ייחוס לסקטור הביוטק, עלה למעשה בלא יותר מאחוזים בודדים בלבד. כלומר בהחלט ייתכן והפעם, לשם שינוי, אנחנו כן בתרחיש של שינוי הכיוון המיוחל ל-XBI. ימים יגידו, אבל סופסוף יש מקום לאופטימיות, זהירה אמנם, אבל עדיין אופטימיות. 

 

העובדה כי שחקניות פארמה ענקיות כמו פייזר ובריסטול מאיירס משתמשות במשאביהם הפיננסיים הגדולים וחוזרות לבצע פעילות M&A (מיזוגים ורכישות) משמעותית, מהווה זריקת עידוד למשקיעי ביוטק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.