מלם תים: עלייה של 5.8% בהכנסות וקיטון ברווח הנקי ל-16.8 מ' ש'
היום הגישה חברת מלם תים 1.69% את הדו"חות שלה לרבעון הראשון של 2022.
ההכנסות ברבעון היו 604 מיליון שקל, לעומת 571 מיליון ברבעון הראשון של שנת 2021. מדובר בעלייה של 5.8% בהכנסות. הרווח הגולמי היה 75 מיליון ₪, לעומת 81 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 7.8%. הרווח מפעולות רגילות היה 29 מיליון שקלים, שהם 4.8% מההכנסות. ברבעון המקביל, היה הרווח מפעולות רגילות 37.5 מיליון שקלים, שהיוו 6.6% מההכנסות. מדובר בקיטון של 22.6% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות של החברה הושפעו מהגידול בתחום החומרה והענן, וכן מפרויקט הבחירות לכנסת שהתנהל ברבעון המקביל בשנת 2021. כמו כן, היתה השפעה גם לגידול במספר ימי העבודה ברבעון הנוכחי ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מרכיב נוסף שהשפיע על ההכנסות היה שער הדולר, שירד ב-2.2% ביחד לשער ברבעון הראשון של 2021.
הקיטון ברווח הגולמי הוא בעיקר תוצאה של פרויקט הבחירות לכנסת ה-24, שהתקיימו ברבעון המקביל בשנה שעברה והעלה את הרווחים. בשנה שעברה, הרווח הגולמי הגיע לכדי 14.2% מההכנסות, בעוד ברבעון הנוכחי הוא הצטמק לכדי 12.4% בלבד.
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכנסות לפי מגזרי פעילות
חברת מלם פועלת בכמה מגזרי פעילות:
המגזר הראשון הוא תשתיות חומרה וענן. במגזר הזה חלה עלייה ברווחים, שהסתכמו ברבעון הראשון ב-293,445 מיליוני שקלים. מדובר בגידול של 12.2% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה, אז היו הרווחים ממגזר זה 261,360 מיליון שקלים.
מגזר הפעילות השני של החברה הינו תוכנה, פרויקטים ופתרונות עסקיים. גם במגזר הזה חלה עלייה צנועה של 0.9%, מ-257,081 מיליון ל-259,366 מיליון.
המגזר השלישי שבו פועלת מלם הינו שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח בעסקים. במגזר הזה חל קיטון של 2%, מסך של 52,571 מליון שקל בשנה שעברה, ל-51,526 מיליון השנה.
מגזר פעילות נוסף של מל"ם הינו הקמה והשקעה בחברות הזנק. במגזר הזה הגדילה מלם את ההשקעה שלה ב-30%, מסך של 145 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, לסכום של 189 מיליון שקלים ברבעון הראשון של 2022.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
חלוקת דיבידנד לבעלי המניות
ביום 21 במרץ 2022 אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בסך 0.5 שקל למניה. בסך הכל חולק דיבידנד בסך של 11 מיליון שקל, ששולם במהלך חודש אפריל. כמו כן, התקבלה החלטה לחלק דיבידנד מינימאלי בגין שנת 2022, בסך של 2 שקלים למניה. בסך הכל יסתכמו הדיבידנדים בשנת 2022 בסכום של 43.8 מיליון שקל. הסכום ישולם בשתי פעימות – הראשונה ביוני השנה ושהנייה בדצמבר 2022.
הדו"חות הכספיים מצביעים על צמיחה יציבה הן בפעילות החברה והן בהכנסות, וכן על גידול בהשקעות של החברה. המניה עולה בשיעור של 0.3% לאחר הדו"חות.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?