טלוויזיה
צילום: Pixbay
פרשנות

מלחמת הסטרימינג: על מה בדיוק רבים HOT וקשת?

שירות הסטרימינג של קשת יגיע ביום א' לדיון במועצת הרשות השנייה והפלטפורמות הרב-ערוציות מנהלות מאבק קשוח במיזם שעשוי לפגוע בהן. על איזו חקיקה מתבססים הצדדים, מה הטענות שהם מעלים, האם הסוגיה תגיע לבית המשפט ואולי בכלל אפשר להוריד את הלהבות? | פרשנות

אלכסנדר כץ | (1)

ביום ראשון הקרוב יתכנסו חברי מועצת הרשות השנייה לדיון על מיזם הסטרימינג FREETV של קשת ו-RGE. הדיון הזה מגיע בשיאו של מאבק בין חברות הטלוויזיה הרב-ערוציות לבין גוף התקשורת החזק בישראל, שרוצה לנגוס נתח בשוק הסטרימינג ההולך וצומח בעולם וגם בישראל.

 

כאשר לנטפליקס יש 1.1 מיליון לקוחות ישראלים (כל בית שמיני בארץ), ועוד חודשיים תיכנס ענקית נוספת בדמות דיסני פלוס, קשת ידעה היטב לקרוא את המפה ופעלה בתקופה האחרונה להקים שירות הזרמת מידע מוזל, שיניב לה אפיק הכנסה נוסף. התוצאה: פגיעה עתידית אפשרית ב-HOT וב-yes.

 

קשה להילחם בטכנולוגיה. לפני 15 או 25 שנה אי-אפשר היה בכלל לחלום על האפשרות הטכנולוגיות שיש לנו היום - עם היכולת לצפות באוקיינוס של תכנים, לפי בחירה שלנו - במסך בטלוויזיה או במכשיר החכם שלנו, תמורת כמה עשרות שקלים בחודש בלבד.

 

גם בחברות הטלוויזיה הרב-ערוציות, ובעיקר הוותיקה שבהן HOT (שפועלת מזה כ-30 שנה על תשתית כבלים בתוך האדמה), יודעים שקשה מאד לבלום את זה. מאידך, מתבססים שם על קריאת החוק כפי שהתקבל לפני שנים רבות, ובו חלוקה ברורה בין שני סוגי רישיונות מטעם המדינה: רישיון לשידורים מסחריים (המפוקחים על ידי הרשות השנייה) שמאפשר להעביר בערוץ ליניארי תכנים בידוריים וחדשות, לשדר פרסומות ולהרוויח מהן לפי הרייטינג, אך לא להרוויח מדמי מנוי, מול רישיון לשידור בפלטפורמה רב-ערוצית (HOT ו-yes המפוקחות על ידי מועצת הכבלים והלוויין), לגבות דמי מנוי חודשיים, אבל בלי אפשרות לשדר חדשות ישראליות ופרסומות, ועם מחויבות לשדר את הערוצים המסחריים הישראלים על גבי הפלטפורמות.

 

עוד קבע החוק כי גופי תקשורת אינם יכולים להחזיק בגופים המשדרים בפלטפורמות אחרות. כלומר: קשת לא יכולה להחזיק אפילו אחוז בפלטפורמת שידורים רב-ערוצית, ואילו HOT למשל לא יכולה לרכוש אחוז מקשת או מכל ערוץ מסחרי אחר. למעשה החוק עוסק בריכוזיות בשוק השידורים ולא בטכנולוגיה שכיום מאפשר מעין מעקף באמצעות שידורי OTT (על גבי תשתיות אינטרנט) שעדיין לא מפוקחים רגולטורית.

 

בנקודה זו נאחזת קשת באמצעות FREETV. היא אומרת: היי, החוק לא דיבר בכלל על אינטרנט, אז אני יכולה להחזיק אתר אינטרנט חזק כמו N12, יכולה גם להעביר את השידורים שלי על גבי האינטרנט הלא מפוקח. בפועל - אני לא עוברת על החוק.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

במרץ 2021, לפני כשנה, הגישה קשת לרשות השנייה בקשה לאישור פעילות נוספת, על אף שהחזקת מניות, כפי שקורה בעסקה של קשת עם RGE, אינה עולה לכדי הגדרת "פעילות נוספת". למרות שהפנייה נעשתה לפני זמן רב, הרשות השנייה טרם נתנה את אישורה. בקשת חששו כי העיכוב הזה עשוי להוות מכה לקיומו של המיזם, למרות שהיא ו-RGE כבר קיבלו את אישור רשות התחרות ועל אף שהמיזם, כך אומרים בקשת, לא פוגע במתן שירותי הרישיון על ידי קשת או ביכולת של הרשות השנייה לפקח על קשת. 

לצד חילוקי הדעות בקריאת החוק, צריך גם לדון בכוח העצום שקשת ריכזה סביבה לאורך השנים. כבר ציינו כאן שחוק השידורים עוסק בריכוזיות ולא בטכנולוגיה, כפי שבסביבת HOT טוענים. למה ריכוזיות? כדי שגוף אחד לא יצבור כל כך הרבה כוח, שעשוי בסופו של דבר לפגוע בדמוקרטיה. מה שנקרא איזונים ובלמים. בין היתר נאסר על ערוצי טלוויזיה ופלטפורמות רב ערוצים להחזיק בעיתון או בתחנת רדיו אזורית (מסחרית). כמו כן נאסר עליהם להיכנס לתחומים נוספים, למשל חיפושי גז, ללא אישור הרשות השנייה. אבל כולנו יודעים שקשת הפכה לאימפריית-על, לא רק של תוכן איכותי שנמכר לחו"ל בכמויות, אלא בעיקר של שליטה על צינור המידע, כשצברה כוח בלתי נתפס באמצעות חברת החדשות האימתנית שלה.

בואו נפרוט לרגע את זרועות המידע שיש לקשת: מדי ערב ערוץ קשת 12 נהנה מ-65%-70% רייטינג בקרב הערוצים המסחריים, חדשות 12 היא מדורת השבט מאמצע שנות ה-90, אתר החדשות N12 הפך לעוצמתי ואילו mako הוא מהאתרים הגדולים בישראל. לצד זאת, קשת נכנסה בשנים האחרונות לנישה רווחית עם שותפויות במגוון גופים מסחריים במשק - תמורת הענקת דקות פרסום בערוץ הכי חזק ותוכן מערכתי בשידוריו. הכוח הזה רק ילך ויתעצם עם הכניסה לשידורים על גבי ה-OTT, והיכולת לעשות פרסום פרוגרמטי (פרסום מפולח ומותאם בזמן אמת) ולמעשה להגדיל את המידע שהיא מחזיקה ואת השליטה שלה על הקהל הישראלי.

ועל אף זאת, רשות התחרות אישרה כאמור בספטמבר את הקמת מיזם FREETV לאחר שדנה בשאלת הריכוזיות. הממונה על התחרות אף ציינה כי הדבר "יאפשר התפתחות של מתחרה נוסף בתחום פלטפורמות השידור הרב ערוציות, התפתחות שמתועלותיה צפויים ליהנות כלל צרכני הטלוויזיה הרב ערוצית". עוד ציינה כי "על אף השינויים שחלו בענף הטלוויזיה הרב ערוצית, ובכללם כניסתם של מתחרים חדשים, הענף עודנו נשלט ברובו על ידי שני השחקנים הוותיקים HOT ו-yes. ההסדר הנדון יאפשר כניסה של מתחרה נוסף לענף וכתוצאה מכך היצע המוצרים הזמין לצרכן יגדל ורמת התחרות צפויה להשתפר".

 

המחמירים (וכמובן גם המתחרים) יגידו שמדובר כאן בריכוזיות של שוק הדעות, דבר שמייצר ריכוזיות כלל-משקית אדירה. המקלים יגידו: אלה חוקי השוק, יש לצרכן הקצה מגוון רב של אפשרויות - הוא רק צריך לבחור. האמת כנראה, איפשהו באמצע.

 

ונחזור לישיבת המועצה הצפויה בראשון. גורמים מספרים על כך שמדובר בישיבה שנקראה להתכנס כדי לאשר לקשת את המיזם. המועצה אמורה לאשר אם FREETV עומד בשני קריטריונים: לא יפגע במתן שירותי הרישיון, ולא יפגע ביכולת לפקח על מתן שירותי הרישיון.

כל גופי השידור הנוגעים הוזמנו להציג את עמדתם בפני חברי מועצת הרשות השנייה, ושם ינסו לשכנע את החברים בצדקת דבריהם. ב-HOT יגידו כי אישור כזה אינו חוקי ולמעשה מייצר עיוותים לטובתה של קשת. והרי לא יעלה על הדעת, יסבירו שם, שאתם - חברי המועצה - תאשרו דבר שמנוגד לחוק. עוד יגידו שם: לא הייתם צריכים בכלל להתכנס פה היום. אתם הרי יודעים שבמשרד התקשורת דנים בדוח ועדת פולקמן שעוסק גם בסוגיית שידורי ה-OTT והפיקוח על האינטרנט, הייתם צריכים להמתין.

 

ב-FREETV יסבירו מאידך, ש-HOT עושה הכל כדי לעכב את המיזם למרות שהיא יודעת שאי-אפשר להילחם בטכנולוגיה. עוד חודש עיכוב, עוד שלושה חודשים, חצי שנה, שנה, זה עוד פרק זמן שללקוחותיה לא תהיה אפשרות לעבור לשירות סטרימינג מוזל בצורה משמעותית, לקבל שירות שהרבה יותר מותאם למציאות של ימינו, עם ערוצי ברודקאסט מקומיים, שידורי ילדים וספורט, סדרות, סרטים וגם הפקות מקור, ואפשרות להלביש גם שירותי סטרימינג נוספים. מי צריך - יטענו שם אנשי המיזם של קשת - שירות מיושן שמחייב אותך לשלם לפחות 200 שקלים בחודש עבור ערוצים טורקיים, רוסיים והונגריים, כשאנחנו מציעים שירות מוזל שנלחם ביוקר המחיה ויוזיל לנו את הצפייה בטלוויזיה בכ-2,000 שקלים בשנה? לגבי החוק, ב-FREETV יתלו כמובן בהיבט הטכנולוגי - שהחוק לא התייחס אליו כשנוסח אי-אז לפני שנים.

 

אז מי ינצח בקרב הזה שבין "אלה שחושבים שהם מעל החוק", לאלה ש"פוגעים בציבור ותוקעים לנו מאות ערוצים שאנחנו לא צריכים"? שאלה טובה. ב-HOT כאמור יודעים שאי אפשר לעצור את הרכבת הטכנולוגית, אבל יהיו מוכנים להבנות - למשל יצירת אבני דרך שתאפשר לאורך תקופה לפלטפורמות הרב-ערוציות לשדר חדשות, אולי לשדר אפילו פרסומות, ובתמורה, לתת אור ירוק למיזם של קשת.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייל 07/04/2022 10:03
    הגב לתגובה זו
    במקום שהם יתקדמו גם הם טכנולוגית, הם דורשים לתקוע מיזמים מתקדמים אחרים שלא מתאימים להם
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)
בלעדי

פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS

פטריק דרהי מציע עד 20 אלף שקל לפורשים מ-i24NEWS, בשלב הבא יגיעו הפיטורים

ליאור דנקנר |

ערוץ i24NEWS, עבר מקבוצת אטליס שהיתה בשליטתו של פטריק דרהי, לבעלות ישירה של פטריק דרהי, וזה ממש לא רק שינוי קוסמטי. דרהי כבר לא משתמש בכסף של בעלי האג"ח של אטליס כדי להשקיע בערוץ תקשורת ולהפוך לטייקון תקשורת מקומי, הדירקטוריון אמר לו לעצור. 

גם העסקה לרכישת ידיעות אחרונות בהולד הוקפאה, ולמעשה בוטלה. דרהי שנים מדבר עם ידיעות ולא היתה עסקה, ועכשיו נראה שגם לא תהיה. בכל מקרה, ההחלטה של אטליס, שנמצאת במצב מאוד מורכב פיננסית, להפסיק את המימון לערוץ החדשות, הובילה לכך שדרהי קיבל את הבעלות והוא גם אחראי על המימון. 

דרהי כנראה אדם עשיר שהשאיר את בעלי המניות בקבוצה שלו ואת מחזיקי החוב עניים, אבל לא בטוח שהוא רוצה להפסיד את הכסף שלו על ערוץ חדשות. אז המהלך הראשון שדרהי מבצע ב-i24NEWS הוא, ניחשתם נכון, פיטורים.

קריאה חשובה: התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת


קיצוץ בכוח אדם וניסיון לצמצם הפסדים

הערוץ מציע תוכנית פרישה מרצון לעובדים כחלק מצעדי התייעלות. הערוץ, שהוקם ב-2013 ומשדר חדשות בינלאומיות מאולפנים בנמל יפו בשפות אנגלית, צרפתית, עברית וערבית, מציע לפורשים מרצון, מענקים של 10 אלף שקל לעובדים בעלי ותק של ארבעה חודשים עד שנה, 15 אלף שקל לשנה עד שנתיים, ו-20 אלף שקל לעובדים שנמצאים בחברה למעלה משנתיים. 

הכוכב הבא לאירוויזיון. קרדיט: מאקוהכוכב הבא לאירוויזיון. קרדיט: מאקו

קשת שולטת בלוח שידורי מוצ"ש

עוד ערב ללא תוכן מקורי בערוצי הטלוויזיה, למעט סרט תיעודי ששודר בכאן11; מבחינת המהדורות המרכזיות, כמו בכל מוצ"ש, קשת מובילה בכל הרצועות - לטבלת הרייטינג המלאה

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

כמו מדי מוצ"ש, העובדה שערוץ 14 אינו משדר לאורך היום משפיעה על טבלת הרייטינג, והמהדורה המרכזית של חדשות 12 פותחת פערים על המתחרות, ואמש מהדורת החדשות של 12 השיגה רייטינג של 15.9% וכמות צופים של 396 אלף. הבאה אחריה היתה חדשות 13, עם 5.5% רייטינג ו-156 אלף צופים וכשהמקום השני הוא נתונים של כשליש ממהדורת 12, ניתן לראות עד כמה הפער גדול במוצ"ש. במקום השלישי היתה המהדורה של ערוץ 14, עם 4.9% ו-131 אלף וכרגיל את הרשימה סגר כאן11, עם 3.5% רייטינג ו-90 אלף צופים. 

החיפוש אחר התוכן המקורי בפריים טיים

גם אמש לא הועלה שום תוכן מקורי בפריים טיים. אמנם כאן11 שידרו את הסרט התיעודי "יצאתי בשש", שעוקב אחרי רציחות נשים על ידי בני זוגן, שהיה עם 2.6% רייטינג וצפו בו 56 אלף איש, אבל כל השאר היה ריאליטי או תכניות אירוח למיניהן. בכל אופן, את הרצועה הובילו תכניות הריאליטי, כשהכוכב הבא לאירוויזיון היה עם 17.3% ו-427 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היה "משחק השף", עם 11.3% רייטינג ו-286 אלף צופים ובמקום השלישי היתה "הפטריוטים" של ערוץ 14, עם 6.2% רייטינג ו-168 אלף צופים. 

כאן11 שידרו במהלך הרצועה גם את פגישה עם רוני קובן, שאירח את ליאור סושרד והיה עם רייטינג של 4.7% ו-112 אלף צופים. 

תכניות אחה"צ 

הרצועה המוקדמת של פגוש את העיתונות של קשת היתה על 11.9% ו-320 אלף צופים, בעוד מוריה וברקו היו על 3.7% רייטינג ו-106 אלף צופים. לאחר מכן פגוש את העיתונות עלו ל-13.2% ו-331 אלף צופים, מוריה וברקו עלו ל-3.8% ו-130 אלף צופים ואילו ערוץ 14 הצטרף עם "השבוע" עם אראל סג"ל, שעמד על 3% ו-77 אלף צופים. 

לייט נייט

את רצועות הלייט נייט הובילו "אברי ושרקי" עם, רייטינג של 8.7% ו-208 אלף צופים, אחריהם היו רשת עם שידור חוזר של "שנות ה-90" שעמדו על 4.1% רייטינג ו-95 אלף צופים ואילו חדשות הלילה עם שרה ב"ק, ששודרו בערוץ 14, היו עם 2.6% רייטינג ו-70 אלף צופים.