לחברות ב-S&P כשני טריליון ד' בקופה; קונטרה לריבית ולהאטה בצמיחה?
האינפלציה בארצות הברית משפיעה על הצרכנים במדינה, ומה שאמור להיות התרופה לה, העלאת הריבית, משנה את סביבת ההשקעות, והפעם גם מחוץ לגבולותיה. הפדרל רזרב מתמודד עם האתגר המורכב של פתירת בעיית האינפלציה מבלי ליצור מיתון. התקדימים ההיסטוריים לא לטובתו, ומבט על אגרות החוב הארוכות של הממשל האמריקני מראה שגם המשקיעים לא אופטימיים. עד סוף 2024 הריבית אמורה להיות ברמה של 2.8%. ייתכשן ריבית שכזו תסיט השקעות משוק המניות, שהוא כמעט ברירת מחדל בתקופות של ריבית אפסית, ואולי הסביבה הכלכלית שתכביד על צמיחת החברות. למנהלי ההשקעות ב-Truist יש עצה עבור התרחישים הללו: חפשו את קופות המזומנים.
המזומנים שבידי החברות הנסחרות יכולים להועיל למשקיעים בכמה אופנים. למשל, במיזוגים ורכישות – עוד קודם להחלטת הפד להעלות את הריבית דובר על כך שהירידה הגדולה בשוויי חברות רבות ממחצית 2021 והלאה תעודד מיזוגים ורכישות. חברות גדולות יאספו מהרצפה חברות קטנות יותר משיקות לתחום פעילותן – או כדי להתפתח לאזורים חדשים.
עתה, ייתכן והצורך בכך יהיה לא רק הודות לכך שיש הזדמנויות בשוק, אלא מכיוון שהצמיחה האורגנית תאט או תתקע. בשנה שעברה המיזוגים והרכישות בארצות הברית הסתכמו בסך של 2.5 טריליון דולר – שיא שנתי מאז החלו לאסוף את הנתונים ב-1980. מתחילת השנה נרשמה האטה של 20% ביחס לתקופה המקבילה ב-2021, כשפורסמו מיזוגים ורכישות בסך 516.8 מיליארד דולר.
שימוש נוסף יכול להיות בדמות הדיבידנד: למי שיש מספיק מזומן בקופה, קל יותר לחלק ממנו. עוד ניתן לתאר כי מי שתצמח פחות ותרוויח פחות, אך תשמור על מזומן ברמה גבוהה בקופה תוכל לשמר את מדיניות החלוקה, ולא לקפוץ את ידה מחשש להמשך.
- מנצלת את הירידות: צ׳יפוטלה ממשיכה עם הבייבאקים
- טראמפ מדיה מכריזה על בייבאק של 400 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באותה מידה, תוכלנה חברות עם די מזומן להביע אמון במניה ולקדם רכישות עצמיות, שעבור המשקיעים הן שקולות לדיבידנד. מניות נמחקות מהמסחר – הרווח מתחלק לפחות מניות, וכל אחד מקבל יותר.
אתמול הסתיים לו רבעון, ובסופו רשם ה-S&P 500 את ההפסד הרבעוני הראשון מאז זה הפותח של 2020, שבמחצית מרץ בזמנו פרצה הקורונה במערב. מרץ השנה כבר היה יותר חיובי מינואר-פברואר. אם לפני מרץ, בשפל מתחילת השנה המדד סימן ירידה של 12.5%, אז הביצועים בחודש החולף עזרו לצמצם את הירידה ל-5%.
"רמות המזומן נמוכות מהשיאים של השנה שעברה, אך הן עדיין הרבה מעל הרמות שאפיינו את תקופת הקורונה, והן הולמות מהלכים של רכישה עצמית של מניות, חלוקת דיבידנד ומיזוגים ורכישות – שלושה דברים שמטיבים עם בעלי מניות", כך לפי קית' לרנר, ראש משותף של מחלקת ההשקעות ב-Truist.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
יצוין כי לא רק עם משקיעים רכישות עצמיות הדבר מיטיבות, אלא לא פעם עם עובדי או בכירי החברות הנסחרות. ככל שמדובר באופציות, הביקוש שנתמך ברכישות עצמיות יכול להכניסן לתוך הכסף, באשר לתגמול הבכירים, בונוסים יכולים להינתן בתלות במחיר מניה מסוים – והרכישות העצמיות מסייעות להגיע ליעד עליו הוחלט. בין השאר זו הסיבה שנשיא ארצות הברית ביידן הודיע זה עתה כי יפעל כדי לספק תמריץ שלילי לחברות לרכוש מניות של עצמן כדרך לתגמל את השדרה הניהולית.
עם עונת הדוחות הבאה, בה יחשפו ביצועי הרבעון החברות עשויות לחשוף אי אלו תכניות שלהן לשימוש במזומנים שהצטברו. לפי נתוני Refinitiv IBES רווחי חברות ה-S&P 500 אמורים להיות גבוהים יותר ב-6.4%. האסטרטגים בפירמה אמרו ששימוש זהיר במזומן בתקופת הקורונה הביא להצטברותו. בעשור האחרון שולי תזרים המזומנים של התאגידים התרחב, והשילוב חיובי.
רמת השיא של המזומנים שהיו בידי חברות ה-S&P 500 נצפתה בתחילת ינואר אשתקד: 2 טריליון דולר. מאז הסכום ירד ל-1.9 טריליון דולר, כך לפי Truist. בסוף 2019 הוא היה נמוך יותר: 1.5 טריליון דולר.
בקרדיט סוויס כותב האסטרטג פטריק פלפריי ש"רמות המזומן אצל החברות וכן היכולת שלהן לגייס הון בשוק הן עדיין מאד חזקות". בסקירה אחרת של הבנק כתבו האסטרטגים שלו כי הם "מצפים לרכישות עצמיות וגם להרחבת הדיבידנדים ב-12-24 החודשים הבאים, מה שידחוף מעלה את הרווח למניה ואת מחירי המניות".
ב-2021 הרכישות העצמיות במדד ה-S&P 500 הסתכמו ב-881.7 מיליארד דולר – רמת שיא שגבוה ב-70% מזו של 2020. מתחילת 2022 ועד 29 במרץ, כך לפי נתונים שאספו ב-TrimTabs, הסכום עומד על 298.9 מיליארד דולר – מול 269.8 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.
בבנק ההשקעות GOLDMAN SACHS (GS) סבורים שהביקושים הגדולים ביותר לאקוויטי יגיעו השנה מצד התאגידים עצמם. כך, תחזית היקף הרכישות העצמיות של כלכלני הבנק, מחברות ה-S&P 500 הועלתה לטריליון דולר. "מזומנים בהיקף גבוה וצמיחה סולידית ברווח למניה יתמכו בביקושים חזקים לרכישות עצמיות", נכתב בסקירה של הבנק.
- 2.דודו 03/04/2022 09:24הגב לתגובה זואולי זה נותן עלייה מיידית בשווי המניה, אבל נשמע כמו טעות בתקופה של ריביות עולות וירידה ברכישות צרכנים. יש סיכוי גבוה למיתון בשנתיים הקרובות, עדיף להיכנס לתקופה כזאת עם כסף זמין.
- 1.טריליון וחצי יש רק לאפל (ל"ת)קישקוש 03/04/2022 07:30הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
