ועדת הרווחה אישרה הצעת ח"כ ינון אזולאי להנחה אוטמטית מארנונה לאזרחים ותיקים
אזרחים וותיקים רבים לא מודעים לעיתים לזכויותיהם, בין השאר להנחות מארנונה להן הם זכאים בתנאים מסויימים, והעיריות לא תמיד טורחות לעדכן אותם ולפעול למיצוי זכויותיהם. כמו כן, עד כה נדרשו למילוי בקשה מחדש מדי שנה, מה שהקשה על רבים מהאזרחים המבוגרים לקבל את ההנחות המגיעות להם. ינון אזולאי מתנועת ש"ס יזם חוק לשינוי המצב, והממשלה, בשיתוף פעולה נדיר עם יוזמת ח"כ מהאופוזציה הצטרפה להצעה.
מדוברות הכנסת נמסר כי ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (ראשון) לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק, הממשלתית והפרטית, ומעתה תתקיים הנחה אוטומטית בארנונה לאזרחים ותיקים. הצעד מתייחס רק לאלו המקבלים הבטחת-הכנסה ולכן מקבלים 100% הנחה ולאלו המשתכרים פחות משכר המינימום ומקבלים 30% הנחה, ורק מגיל 70.
יוזם החוק, ינון אזולאי מסר: "זהו יום מרגש, צודק ומוסרי שבו התגלתה שותפות-אמת עם יו"ר הוועדה והשרה מירב כהן, הביטוח הלאומי, מרכז השלטון המקומי והאוצר".
לדברי יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום ממפלגת העבודה: "המדינה צריכה לפעול באופן יזום למיצוי הזכויות של הקשישים, להגיע אליהם וליידע אותם על זכויותיהם – ולוודא שהם מקבלים אותם". לדבריה, יש לקבוע כי כל בן 67 ומקבל הבטחת-הכנסה יקבל חידוש הנחה אוטומטי, וכן לבטל את הצורך בהצהרה מדי שלוש שנים – הקיימת כיום – על אי-שינוי בהכנסות. על פי ההחלטה, מקבלי הבטחת הכנסה יצטרכו להגיש בקשה-להנחה פעם אחת בלבד, והשאר יגישו בקשה מחודשת ואחרונה בגיל 70.
- האזרחים הוותיקים צריכים סניף בנק? נתוני בנק ישראל אומרים אחרת
- אזרחים ותיקים, נמאס לכם להמתין שעות בבנק? בנק ישראל מציע פתרון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, הדגיש את הבעייתיות מעצם דרישת הגשת הבקשה, בעוד שלאנשים נכים וקשישים, ההגשה היא ההליך קשה. "רשויות מעוטות-יכולת לא מבצעות מיצוי יכולת לאנשים אלו, ודורשות הגשת בקשה-מחדש של ההנחה בארנונה. הצענו למרכז השלטון המקומי שאנו על חשבונינו נעביר את מאגר המידע של הזכאים. חייבים לפשט את ההליך – כי מה שלא יהיה פשוט – פשוט לא יהיה".
לפי עו"ד סורל הרלב, היועץ המשפטי של המשרד לשוויון חברתי, בדיון הקודם בנושא, הנחה בארנונה לאזרח ותיק תלויה במבחן הכנסה אך נדרשת הוכחה מדי שנה לזכאות. לפי בדיקת המשרד, רק ל-4% מהאוכלוסייה משתנה ההכנסה במשך השנים בצורה השוללת את ההנחה, ולא צריך בגללם לחייב הוכחה-מחדש ל-96% מהאזרחים הוותיקים. "משרדי הפנים והאוצר וכן רשות המיסים הסכימו שזו עלות זניחה - שהמדינה יכולה לספוג, ולכן הצעתנו שעד גיל 75 צריך לבקש הנחה בארנונה מדי שלוש שנים, ואחרי גיל זה – ההנחה תתחדש אוטומטית". לדבריו, יש למעלה ממיליון אזרחים ותיקים – ומתוכם כ-200 אלף מקבלי הבטחת הכנסה.
- 1.אחד החברי כנסת החרוצים ביותר (ל"ת)עמי 13/02/2022 23:18הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
