DSP
צילום: Google Street View/Batel Gabriel

הרוכשת של DSPG התחמקה משאלות ביזפורטל, עכשיו ברור למה: 40% יפוטרו

סינאפטיקס האמריקאית שנסחרת בוול סטריט, רכשה את DSPG הישראלית בתמורה ל-600 מיליון דולר - וכעת מסתבר שהיא מפטרת שיעור משמעותי מעובדיה; בסמוך לרכישה, שאלנו את סינאפטיקס שאלות שמהן הן בחרו להתחמק - עכשיו ברור למה
סתיו קורן | (1)
נושאים בכתבה DSP GROUP

חברת די.אס.פי גרופ (סימול: DSPG) הישראלית שנסחרה בוול סטריט, נמכרה בקיץ שעבר לסינאפטיקס (סימול: SYNA) האמריקאית ב-600 מיליון דולר (2 מיליארד שקל). וכעת מסתבר שהרוכשת האמריקאית מהרה "להתייעל", ופיטרה 40% מעובדי החברה הנרכשת. 

בסמוך לרכישה שאלנו את הרוכשת את השאלות הבאות:

1. יש פעילויות של DSPG שתבחרו לזנוח? חלקן צומחות יותר מאחרות. המגזר האלחוטי הוא כבר החלק הקטן בפעילות עם הצמיחה האיטית ביותר. ובתוך ה-IoAT, יש פעילויות שיעניינו אתכם יותר ויש שפחות (תקשורת אחודה, SmartHome, SmartVoice)?

2. תארו את הסינרגיה – ללקוחות של DSPG אפשר למכור מוצרים מהסל הקיים שלכם? ולהיפך? האם ניתן לקצץ בעלויות מטה (שיווק ומכירות – יש לכם כבר), דמי שכירות וכו' – ואפילו בעובדים של חלק מהפעילויות שאולי יותר נכון להסבתם לחטיבות אחרות של החברה, או אף לפטרם?

3. האם תשמרו על DSPG כמנוהלת עצמאית, או שאתם תובילו את הניהול?

הרוכשת, סינאפטיקס בחרה להתחמק באלגנטיות מהשאלות ששאלנו, עכשיו כבר ברור לגמרי למה. מעניין לראות שהחברה בחרה להשאיר עובדים בתחומים בהם היא מזהה פוטנציאל, אך את יתר כוח האדם של החברה היא כנראה כבר לא ממש צריכה.

אלו הדברים הנוספים שהרוכשת אמרה לנו בסמוך לרכישה: ״אנחנו מתרגשים לקבל את חברת DSPG המוכשרת לתוך החברה שלנו" אמר מייקל הרלסטון, נשיא ומנכ"ל סינפטיקס. "היכולות של קבוצת DSP והפיתוחים שלהם בתחום מוצר ה-SmartVoice וה-AI במתח נמוך, מתאימים לאסטרטגית ארוכת הטווח שלנו לחבר מכשירים חכמים יותר ברשתות קצה. יתרה מכך, התוספת של טכנולוגיית ULE האלחוטית של קבוצת DSP ופתרונות עיבוד VOIP משפרת את היכולת שלנו למכירה צולבת וגם לספק פתרונות מובחנים לבסיס הלקוחות המשולב של החברות". 

DSPG סיפקה תשואת חסר משמעותית מאד בעשור האחרון ביחס לחברות מתחום הפעילות שלה - שבבים. DSPG, אגב היא החברה ממה נולדה סיוה (סימול: CEVA) שהפכה להיות גדולה פי כמה מ-DSPG עצמה. ועוד קצת היסטוריה - DSPG היא חברה אחות של DSPC שהוקמה על ידי דוידי גילה (והתעסקה גם בשבבים לתעשיית הטלפונים הניידים) ונמכרה ל  INTEL CORPORATION (סימול: INTC) ב-1999 בתמורה ל-1.6 מיליארד דולר - האקזיט הגדול ביותר לאותה תקופה.  

DSPG מפתחת ומייצרת שבבים, בעיקר ליישומי הפעלה קולית במוצרים לבתים חכמים. בדוחות הרבעון השני שלה הכתה את תחזיות האנליסטים כשדיווחה על צמיחה של 26% לרמת ההכנסות בסך 35.8 מיליון דולר ורווח על בסיס Non-GAAP של 12 סנט למניה בדילול מלא. בשוק ציפו לרווח של 8 סנט למניה על הכנסות של 35 מיליון דולר מצד DSPG, שהפיתוחים שלה משמשים מכשירים של סמסונג, אמזון, אפל, גוגל ועוד.

קיראו עוד ב"גלובל"

DSPG סבלה בשנים האחרונות מירידה בפעילות הליבה שלה - שבבים לטלפונים אלחוטיים. מדובר על שחיקה מתמשכת מול לקוחות הענק - פנסוניק ואחרות שגרמה להנהלת החברה לשנות כיוון ולפנות לתחום השבבים לבית החכם ולשבבים שטלפונים ניידים שעוזרים לביטול רעשים. הבעיה היא שהתחומים החדשים יחסית היו עדיין קטנים מבחינת היקף הכנסות, אם כי, הם צמחו בעשרות אחוזים מדי שנה. הפעילות המרכזית אומנם הייתה בשחיקה, אך היא עדיין סיפקה רווחים משמעותיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבוללה 07/01/2022 07:48
    הגב לתגובה זו
    חברה שהייתה בליגת העל של ההייטק . וניהול כושל הביא אותה לתהום. מינויים תמוהים , בריחה של מוחות , ניקוי הנהלה מאנשים שרוצים להשפיע , ובכירים שמשכצבים את הפרופיל שלהם בלינקאין
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


בריז'ט בארדו, צילום: רשתותבריז'ט בארדו, צילום: רשתות

בריז'יט בארדו הלכה לעולמה: מה ההון שצברה כוכבת העל?

אייקון התרבות הצרפתי, בריז'ט בארדו הלכה לעולמה היום בצרפת, והשאירה אחריה חותם תרבותי נצחי והון כלכלי לא מבוטל עבור שחקנית שהתפרנסה מאמנות בלבד

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סרטים צרפת


בריז’יט בארדו, אחת הדמויות האייקוניות בתולדות הקולנוע העולמי, הלכה לעולמה היום בגיל 91, כך נמסר בהודעה מטעם הקרן להגנת בעלי חיים שהקימה לפני ארבעה עשורים. במהלך חייה, מהופעה בסרטים אייקוניים ועד לפעילות ציבורית משמעותית, בארדו ביססה מוניטין ככוכבת קולנוע בינלאומית, סמל מין של שנות ה-50 וה-60, אך גם כאחת הפועלות הבולטות בעולם לזכויות בעלי חיים.

 

סמל תרבותי של דור

בריז’יט מאריה־פרנסואז בארדו נולדה בפריז ב-1934 למשפחה מבוססת והחלה את דרכה כדוגמנית כבר בגילאי ההתבגרות כאשר הופיעה על שער המגזין ELLE . הופעת הפריצה היה בסרט "ואלוהים ברא את האישה" שביים אז בעלה הראשון, רוז’'ה ואדים, תפקיד שהפך אותה לסמל מין בינלאומי ולשחקנית המרוויחה ביותר בצרפת לאותה תקופה. מעבר לתדמית, בארדו גילמה דמויות מורכבות במספר רב של סרטים בולטים כגון 'האמת', 'הגוף והלב', 'ויוה מריה' ועוד. בארדו גם היתה לדמות השראה עבור אמנים ויוצרים חשובים, לא רק בסרטים אלא גם בתרבות הפופולרית כולה, כמו האמן האמריקני אנדי וורהול שיצר דיוקן אייקוני בדמותה והזמר יוצר הצרפתי-יהודי סרז' גינזבורג, עימו הייתה במערכת יחסית וגם הקליטה שירים.

עם פרישתה מהקולנוע בשנת 1973, בגיל 39 בלבד, היא נקטה צעד לא אופייני לכוכבים: היא ויתרה, לפחות באופן רשמי על המשך השתתפותה בהפקות מסחריות על מנת להתמקד במאבק למען זכויות בעלי חיים.

לאחר פרישתה מהקולנוע, בארדו הקדישה את עצמה כמעט לגמרי לפעילות למען זכויות בעלי חיים. הקרן שייסדה הביאה לפתרונות מעשיים להצלת מינים בסכנת הכחדה, הקמת מקלטים וחינוך ציבורי, והפכה לגוף מוכר גם מחוץ לצרפת. פעילות זו ושמרה על מעמדה הציבורי גם בשנותיה האחרונות.

בשנים האחרונות חלה החמרה במצבה הבריאותי, כולל מספר אשפוזים, אך עד היום האחרון חיה בארדו שמרה על מעמדה האייקוני כשחקנית צרפתיה וגם כפעילה חברתית למען בעלי חיים