2021 הייתה טובה לחברות ישראליות; גיוסים והנפקות בהיקף של 82.4 מ' ד'
לפי ד"וח חדש שפורסם, של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel, נרשם שיא בהיקף הכספי בעסקאות רכישה והנפקות אשר הסתכמו בסכום של כ-82.4 מיליארד דולר, עליה של כ-520% לעומת שנת 2020, שבה היה סכום כולל של כ-15.4 מיליארד דולר.
כמו כן, השנה נרשמו 171 עסקאות, זאת בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 60 עסקאות בסך הכל. אם לוקחים בחשבון עסקאות המשך סך כל האקזיטים (הנפקות, מיזוגים ורכישות), אשר נוטרלו מהדו"ח בשל העובדה כי נכללו בדוחות החברה עת נעשתה הנפקה או מכירה קודמת, אז סך העסקאות בשנת 2021 הסתכם לסכום כולל של כ-99.2 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לשנת 2020 בה סך עסקאות ההמשך הסתכמו לכ-17.1 מיליארד דולר. בולטת במיוחד בעסקאות המשך הינה הנפקת פלייטיקה , בשווי של כ-13 מיליארד דולר.
ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול ההיי-טק ב-PwC ישראל מציין: "בשנה הקודמת, בימים אלה ממש, סיכמנו על גבי דוח זה עשור מופלא להיי-טק הישראלי. כושר ההסתגלות המהיר ויכולת ההתאוששות של שוק הטכנולוגיה המקומי נתנו אותותיהם כבר במחצית השנייה של השנה הקודמת". אמר ויצנבליט.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירון ויצנבליט, צילום: יח"צ
"שבה ניצב העולם עם התמודדות כלכלית וחברתית, המתרחשת, יש להניח, רק פעם בכמה מאות שנה. אם נודה על האמת, תחזיותינו היו אמנם אופטימיות ביותר ונסמכו רבות על היכרותנו עם יכולותיה וחוסנה של התעשייה המקומית, אך לא היה בה בכדי לשער ולנבא את מידת ההצלחה אותה נחווה בפתחו של העשור השלישי למילניום זה והמספרים מדברים בעד עצמם".
נצפתה מגמת עלייה גם בשווי ממוצע לעסקה - עם מספר שיא של 482 מיליון דולר בממוצע לעסקה, המהווה צמיחה של כ-190% מהשנה הקודמת שבה שווי ממוצע לעסקה הסתכם ב-257 מיליון דולר.
בנטרול הנפקות, מדובר בשנת שיא גם עבור עסקאות הרכישה אשר הסתכמו ל-99 עסקאות בשווי של 11.5 מיליארד דולר (עלייה של כ-180% לעומת שנת 2020) ו-117 מיליון דולר בממוצע לעסקה. זאת לעומת שנת 2020 בה היו 41 עסקאות רכישה בשווי של 6.1 מיליארד דולר ו-150 מיליון דולר ממוצע לעסקה. ניתן לראות כי היקף עסקאות הרכישה וסכומן הכולל הוכפל ביחס לנתונים שהוצגו בשנת 2020.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
השנה, מספר העסקאות אשר חצו את רף המיליארד דולר בקרב חברות טכנולוגיה – הסתכם בלא פחות מ- 21 פעמים. כולן הנפקות, מתוכן 20 הנפקות התרחשו בארה"ב.
שיא מבחינת הנפקות – 72 הנפקות לשנת 2021 בסכום שווי כולל של כ-71 מיליארד דולר, זאת לעומת שנת 2020 בה נרשמו 19 הנפקות בלבד בסכום שווי כולל של כ-9.3 מיליארד דולר. גודל עסקת הנפקה ממוצע לשנת 2021 עומד על 985 מיליון דולר, לעומת 489 מיליון דולר בשנת 2020, זאת בשל ההנפקות (כולל ספאקים) בארה"ב.
ההנפקה בעלת השווי הגבוה ביותר הינה איירון סורס שהונפקה בשווי של 11 מיליארד דולר. אחריה נרדמו החברות סנטינל וואן שהונפקה בשווי של 9 מיליארד דולר - מאנדיי בשווי של 6.8 מיליארד דולר.
השנה נרשמה עלייה משמעותית בהנפקות בבורסה המקומית עם 45 העסקאות הנפקה של חברות הייטק – בראשן הנפקות של נאייקס -0.98% בשווי של 1 מיליארד דולר ו- גלאסבוקס בשווי של 350 מיליון דולר.
בשנת 2021 התרחשו 28 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של 69.7 מיליארד דולר, זאת לעומת 6 עסקאות משמעותיות בסך כולל של 9.4 מיליארד דולר בשנת 2020. נתח עסקאות של 10 מיליון דולר – 50 מיליון דולר ממשיך להוביל גם השנה עם 67 עסקאות המהוות 39% מסך העסקאות, זאת לעומת 24 עסקאות בשנה שעברה.
מגזר מחשוב ותוכנה לתאגידים ממשיך להוביל בסך הכולל של העסקאות העומד על כ-40.6 מיליארד דולר, ואף לצמוח בצורה ניכרת בהשוואה לשנת 2020 בה הסך הכולל עמד על 7.4 מיליארד דולר. מגזר נוסף שמראה עלייה משמעותית הוא האינטרנט עם סך כולל של כ-23.8 מיליארד דולר והמשך צמיחה בין היתר מהנפקת חברת IronSource. בתעשיית מדעי החיים אמנם ניכרת עלייה של הסכום הכולל ל-5 מיליארד דולר, זאת לעומת 2.7 מיליארד דולר בשנת 2020, אך עם זאת מדובר בירידה משמעותית של נפח העסקאות לעומת מגזרים אחרים – 6%, זאת לעומת 17% בשנה שעברה.
ומה יהיה בשנת 2022?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
