חיים כצמן גזית גלוב
צילום: יח"צ
דוחות

ה-FFO בסיטיקון של גזית ירד ב-9.1% ברבעון; "תואם את התחזית לשנה"

החברה הפועלת בצפון אירופה אחראית למחצית ההכנסות של גזית גלוב ב-2020; ה-FFO הסתכם ב-31.6 מ' י' וה-NOI ירד ב-3.8% ל-50.4 מ' י' - הירידות בשני הסעיפים קוזזו חלקית ע"י הפרשי שער. בסיטיקון מצפים ל-FFO שנתי של 0.558-0.658 י' למניה
איתי פת-יה | (1)

סיטיקון של גזית גלוב (49%), המרכזת את פעילות החברה בצפון אירופה מדווחת על קיטון ברבעון הראשון של ה-NOI ב-3.8% ל-50.4 מיליון יורו לעומת 52.4 מיליון יורו ברבעון המקביל, ועל ירידה של 9.1% ב-FFO על בסיס כללי EPRA ובנטרול אג"ח ההיבריד לסך של 31.6 מיליון יורו, שהם כ-0.178 יורו למניה, לעומת כ-34.8 מיליון יורו, שהם כ-0.195 יורו למניה בתקופה המקבילה. בנטרול הפרשי שער הירידה בשני הסעיפים אף הייתה גבוהה יותר - 5.4% ב-NOI (פער של עוד 0.9 מיליון יורו) ו-11.7% ב-FFO.

בדוחות שפרסמה גזית ל-2020 הייתה אחראית סיטיקון למחצית מההכנסות - 1.2 מיליארד שקל מתוך 2.4 מיליארד שקל לגזית כולה. בסיטיקון מסבירים את הירידה  ברבעון הראשון של 2021 בהשפעת מגפת הקורונה שהפחיתה את תנועת המבקרים בנכסים המניבים, ועל כן פחתו גם פדיונות השוכרים ב-4.7% לעומת אשתקד.

מנגד מציינים כי הדבר קוזז בחלקו ע"י רכישת נכסים חדשים בנורבגיה שנעשתה עוד בתחילת 2020 והגדילה את ה-NOI כעת בכ-0.8 מיליון יורו. כמו כן, כתוצאה מהתחזקות מטבעות הפעילות גדל ה- NOI ברבעון בכ- 0.9 מיליון אירו. יחד עם זאת בחברה מדגישים כי "תוצאות הרבעון עולות בקנה אחד עם תחזית ה-FFO למניה לשנת 2021 (המחושבת ע"פ כללי EPRA) בטווח של כ-0.558-0.658 יורו, כשאמצע הטווח הוא כ-0.608 יורו למניה".

ה-NOI מנכסים זהים ירד ברבעון בכ-3.4 מיליון יורו (קיטון של כ-8.1%) בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בעיקר עקב הנחות שניתנו לשוכרים על רקע מגפת הקורונה וכן עקב ירידה בהכנסות מחניה ופדיונות שוכרים. ה-FFO ברבעון ע"פ כללי EPRA וללא נטרול אג"ח ההיבריד קטן בכ-10.3% והסתכם בכ- 27.6 מיליון יורו, שהם כ-0.155 יורו למניה, בהשוואה ל כ-30.8 מיליון יורו (כ-0.173 יורו למניה) שנה קודם לכן. בנטרול הפרשי שערים הירידה בסעיף זה מגיעה ל-13.1%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גזית ונורסטאר זולות מאוד! (ל"ת)
    06/05/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?