העסקה עליה דיווחה שיכון ובינוי 1.5%  אתמול לרכישת מחצית (49%) מפרויקט אגירה בקליפורניה מהווה כניסה ראשונה לתחום האגירה (להוציא אגירה שאובה) עבור זרוע האנרגיה של קבוצת התשתיות שתונפק בקרוב בת"א לפי שווי שהערכנו בביזפורטל שינוע בין 4-4.5 מיליארד דולר. בדיווח שהוציאה החברה נכתב כי הפרויקט, בהיקף 400 מגה וואט (הספק מותקן של 100 מגה וואט) יחובר לרשת בחודשים הקרובים ויחל להניב הכנסות, כשהתשואה תהיה דו-ספרתית "נאה" להגדרת החברה. כמו כן, לפי אלון רווה, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, ההשקעה תוחזר תוך 7-10 שנים לערך.

שיכון ובינוי תשקיע 180 מיליון שקל בפרויקט שטסלה תספק את סוללות האגירה עבורו, ושעלותו הכוללת נאמדת ב-750 מיליון שקל. את יתרת הזכויות בו תרכוש קפיטל דיינמיקס, קרן השקעות בינלאומית שמנהלת נכסים בהיקף 14 מיליארד דולר - היא שמכרה לחברה גם שני פרויקטים של הפקת אנרגיה בלוס אנג'לס (Beacon 2 ו-5). "אנחנו בהחלט מדברים על עוד שיתופי פעולה", מאשר רווה, שנכנס לתפקיד מנכ"ל החברה באחרונה אחרי שרועי יקירי הודיע על התפטרותו. לטובת התפקיד, עזב באחרונה רווה את עיסוקו כמנכ"ל פעילות הזכיינות בקבוצת שיכון ובינוי.

"שוק האגירה בארה"ב הוא הצומח ביותר בתחום האנרגיה - מעל 30% בשנה בעשור הקרוב לפי ההערכות, ובתוך ארה"ב קליפורניה היא המתקדמת ביותר בהיבט הזה", אומר רווה, "לכן גם עבורנו אנחנו רואים פוטנציאל צמיחה אדיר בארה"ב. יש לנו אחד הפרויקטים הגדולים שם, כזה שייצר לנו מערכת יחסים עם טסלה שתפעיל אותו, אנחנו מביאים איתנו הבנה המסחרית על ההפעלה, לרבות איך הפרויקט משתלב ברשת החשמל ואיזה שירותים הוא מסוגל לתת – ואלה דברים בעלי משמעות אסטרטגית בשוק הצומח ביותר, כאמור".

"הבעיה הקשה היום בתחום האגירה הוא כושר ייצור הסוללות", מציין רווה. "הביקוש מטורף ונוצר צוואר בקבוק, כך שהיכולת שלנו להכנס למערכת יחסים של 25 שנה עם חברה כמו טסלה היא בעלת משמעות רחבה יותר מהפרויקט הבודד הזה".

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אתם מדברים על תקופת הפעלה של שני עשורים, התעריף יהיה אחיד במהלכה? ב אנלייט אנרגיה -0.22% למשל חתמו בשוודיה על חוזה שהתעריף בו משתנה לאורך התקופה, והמנכ"ל העריך בזמנו שנראה יותר ויותר חוזים כאלה בשוק בגלל התחרות.

"אנחנו בארצות הברית עובדים לפי תעריפים אחידים. השוק האמריקאי הוא ענק ותמצא בו גם חוזים עם תעריף משתנה. בסוף אנחנו רוצים להביא למשקיעים תשואה דו ספרתית, ויש הבדל גדול מאד אם יש לך חוזה מובטח לכל התקופה מול חברה עם דירוג AA- כמו חברת החשמל של קליפורניה או שאתה לוקח סיכון שוק.

"בעיקרון אנחנו כן מוכנים לקחת סיכון, בטקסס למשל לא סגרנו 100% בחוזה בערך 80% והשאר חשוף לסיכוני שוק. אנחנו רוצים שבסך הכל התמהיל יהיה הגיוני מבחינת תזרים מזומנים יציב מפעילות הייצור ועוד מרכיב שיתן לזה אפסייד. צריך להסביר ששוק החשמל בארה"ב הוא שוק תחרותי של ביקוש והיצע, כמו בורסה. אתה מוציא חשמל לשוק ומוכר במחירי השוק. אם השוק יהיה גבוה התשואה שלנו תהיה יותר גבוהה ולהיפך, אבל ב-80% לצורך הדוגמה, התשואה שלנו מובטחת".

• אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
• מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

היזום שלי הוא לא היזום שלו

להנפקה שיכון ובינוי תגיע עם פרויקטים בהיקף 2.56 ג'יגה וואט, כשחלק החברה בהם הוא 1.51 ג'יגה וואט. מתוך כך פרויקטים קיימים באשלים (חלק החברה 50%) עם מתקן הפקה תרמו סולארית בהיקף 121 מגה, מתקן אגירה שאובה בגלבוע בהיקף 300 מגה (25.5%), תחנת הכח רמת חובב (1.15 ג'יגה, חלק החברה 50%), עוד פרויקטים מניבים בישראל בהיקף 200 מגה, ו-Beacon 2 ו-5 בלוס אנג'לס כפי שהוזכר (108 מגה, חלק החברה 49.5%).

באשר לפרויקטים בייזום, מדובר ב-400 מגה וואט כאמור בפרויקט האגירה בקליפורניה (49%) שצפוי להפוך למניב ברבעון השלישי, 260 מגה וואט בפרויקט הפקה בטקסס (100%) שיחל להניב הכנסות באמצע השנה הבאה, תחנה פיקרית (מלשון "פיק", לצורך שימוש בשעות ביקושים שיא ברשת החשמל) באתגל שהיקפה 186 מגה וייקח כמה שנים עד לתחילת הפעלתה (חלק החברה 100%), ופרויקט הבונים בו מחזיקה שיכון ובינוי אנרגיה ב-40% וככל הנראה יופעל ברבעון הרביעי. כמו כן, לחברה צבר קרקעות בישראל עם פוטנציאל להפקה של 400-500 מגה וואט נוספים ועוד פרויקטים בהיקף לא מהותי באירופה.

בשיכון ובינוי מתעניינים גם בפרויקטים של רוח, ורווה מדבר איתנו גם על פנייה לתחום רשת החשמל המבוזרת. "אם בעבר ייצור החשמל היה מרוכז בתחנות כח שממוקמות במקום ספציפי כמו רמת חובב, ומשם מעבירים אותם לכל האזור, אז היום הולכים יותר ויותר לכיוון ייצור מקומי יותר, ברמת השכונה למשל או העיר", הוא מפרט. "עד כמה שאני יודע אף אחת מהחברות בארץ לא פעילה עדיין בתחום הזה, אנחנו רוצים להכנס אליו".

יודעים המשקיעים שעם כל הכבוד לתיק בכללותו, יש חשיבות לשאלה מתי הפרויקטים שמסווגים תחת "ייזום" באמת יתחילו להניב הכנסות. בהקשר הזה אומר רווה שבשונה מחברות האנרגיה המתחדשות הישראליות, אצל שיכון ובינוי אנרגיה מדובר בתקופה קצרה יחסית עד להפעלת הפרויקטים, שמתקשרת באופן ישיר לאסטרטגיית ההשקעה בהם.

"אנחנו עובדים במודל קצת שונה מהחברות הישראליות שאתה מכיר", הוא טוען. "בחו"ל אנחנו לא עושים עבודת ייזום במובן של של ללכת ולאסוף קרקעת ואז לנסות לקבל היתרים ולחתום על חוזים. זה לוקח הרבה מאד שנים. נוסף על כך, על כל 5-6 פרויקטים שאתה מפצח אולי 1 ייצא לפועל תוך חמש השנים הקרובות, מה שנקרא שיעור המרה. אנחנו לוקחים פרויקטים שהם בשלב יותר בשל. זה אומר שחברות יזמיות מקומיות כבר  חתמו על הסכם עם בעלי הקרקע, קיבלו היתרים עשו סקר חשמל,  דבר לא פשוט, ארוך, ויקר, שרק בסופו אתה מגלה אם אפשר להקים פרויקט. אנחנו לעומת זאת נכנסים להשקעה רק אחרי שכל הדברים הללו נעשו, ולכן שיעור ההמרה אצלנו עומד על 100%".

וזה כי נכנסתם בשלב שבו הוודאות גבוהה.

"נכון, אבל זה לא שאנחנו לא מאמינים בייזום, אלא חושבים שבתוך התיק צריך להיות סל, שבו רוב הפרויקטים בדרגת וודאות גדולה, וחלק בוודאות נמוכה יותר שאולי יתממשו תוך שנתיים עד חמש שנים. במונחים של שאר החברות הישראליות היו סופרים את כל הפרויקטים שלנו בארה"ב כפרויקטים קיימים". 

רמת וודאות גבוהה זה אומר בהכרח פרויקטים שאתם יודעים שיהיה להם מקום ברשת ההולכה?

"בפרויקטים בארה"ב עד היום הייתה לנו וודאות של 95% שנוכל להתחבר לרשת, במקרה הגרוע לצורך הדוגמה במקום 100 מגה וואט זה יכול לצאת 90. בישראל אנחנו כן לוקחים עלינו יזום כבר ברמת רכישת הקרקע, אבל גם שם אנחנו תופסים מיקומים שבהם ההסתברות גבוהה יותר שיתחברו לרשת החשמל – ואז מתחילים לעבוד על שינוי הייעוד וכו'. לגבי אירופה, אני מאמין שזה יהיה מודל ביניים בין ישראל וארה"ב, שיותר קרוב לאחרונה".

היית אומר שלחברת תשתיות כמו שיכון ובינוי יש יתרון על חברות שעוסקות רק באנרגיות מתחדשות, מבחינת הסינרגיה או ההיכרות עם הרגולטור במדינות היעד?

"בוודאי שכן. אנחנו פעילים בארה"ב כבר 10 שנים עם חברה שעושה השקעות בתשתיות בכל המדינות שם, אנחנו עובדים עם קבלן שממוקם בפנסילבניה ועובד גם במרילנד ווירג'ינה, יש לנו מערכות יחסים עם בנקים, חברות הנדסה וקבלנים מקומיים כאמור. כל הפיתוח העסקי של חברת האנרגיה נולד מתוך פעילות התשתיות הרחבה יותר. הצוות שגייסנו השתלב בתוך צוות יותר גדול של שיכון ובינוי ועובד לצדו".

עם כל היתרונות שאתה מונה והפרישה החזקה במדינות היעד, הסיכון שלכם על פניו אמור להיות נמוך יותר משל חברות אנרגיה מתחדשת ביזמות כבר משלב הקרקע. למה לא לעשות את זה במקום לחפש רק את הפרויקטים הבשלים?

"אנחנו גם נעשה פיתוח של קרקעות אבל המחשבה שלנו היא שהדרך הנכונה להיות תחרותי היא לקחת בתוך הסל פרויקטים בשלב יותר מתקדם כמו שאמרתי קודם. כשאני ארצה לפתח פרויקט בטקסס מ-0, כבר אהיה במעמד הרבה יותר מתקדם בגלל הפרויקטים הבשלים שכבר רכשנו – ואם תסתכל בעיתונות האמריקאית תמצא את שיכון ובינוי בכותרות ראשיות על פרויקט הסוללות בין הגדולים שם. בזכות עסקאות כאלה אנחנו לא נחשבים לעוד חברה שהגיע מהמזרח התיכון ואיש לא שמע עליה.

"מעבר לזה, אני חושב שעל ייזום לא מקבלים תשואה הרבה יותר גדולה מאשר על פרויקט קיים. אתה מבזבז המון זמן ומשאבים, ורק אם אתה טוב בזה תראה תשואה קצת יותר גבוהה. מי שמתחיל הכל מ-0 ורוצה להתחיל לאסוף קרקעות יכול לעשות הרבה יותר טעויות, כי מה לעשות שיש עקומת למידה וככה זה בחיים. אצל מי שקונה אופרציה קיימת זה קורה פחות".

אתה מתייחס לחברות ממש בתחילת דרכן, אבל לא חסרות ישראליות שכבר יש להן פעילות בשווקים שונים בחו"ל ועכשיו בשלבי הגדלתה.

"יש חברות שקנו פלטפורמה קיימת, וזה אומר שהן רכשו צוות עובדים מנוסה עם טרק-רקורד של פיתוח פרויקטים ולהם יש באמת פוטנציאל גבוה להצליח. עדיין יש שאלה לגבי חברות כאלה, והיא כמה הם שילמו על כרטיס הכניסה הזה. כמה אנחנו שילמנו על כרטיס הכניסה שלנו לארה"ב? אפס. את כולה הקמנו בעצמנו".

מה תוכל לומר לסיום על הפרויקט שלכם באשלים שב-2020 ראינו שהניב FFO נמוך יחסית בגלל תקלות שהיו בו.