מועצת החלב בישראל
צילום: אתר המועצה

המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים יעלה כיוון שלא עודכן ההסכם מולם

בסוף 2020 פקע ההסכם לפיו מחלבות קטנות ולא יעילות לא יכללו בחישוב הקובע את המחיר. כעת, המחיר יתייקר בכ-4 אגורות בהמשך להתייקרות של 4.5 אגורות בינואר, ולמחלבות תהיה עילה לדרוש העלאה של המחיר לצרכן של חלב בפיקוח 
איתי פת-יה | (1)

מחיר המטרה של החלב, קרי המחיר הגולמי שמשלמות המחלבות לרפתנים התייקר היום בכ-4 אגורות, כך בהתאם לצו עליו חתם מנכ"ל משרד הקלאות נחום איצקוביץ'. בשלב זה טרם הודיעו המחלבות על התייקרות המחיר לצרכן - אולם כעת יוכלו לבקש ליקרו.

מחיר המטרה יעלה מ-2.0603 שקל לליטר ל-2.0983 שקל, זאת לאחר שעלה בינואר האחרון ב-4.5 אגורות. אחת הסיבות להתייקרות מאז תחילת 2021 קשורה למעשה בכלילתן של רפתות קטנות המתאפיינות ביעילות פחותה משל השחקניות הגדולות, בתוך התחשיב.

ההסדר הקודם בהתאם להסכם שנחתם בעבר עם המגדלים ופקע בסוף 2020, קבע כי רק רפתות המייצרות מעל 700 אלף ליטר בשנה יכללו בחישוב. טרם נחתם הסכם חדש, וכעת אם כן הרפתות הקטנות יקבלו תעריף הנובע מחוסר יעילותן (ולא "מתעלם" ממנה), ואלה היעילות יותר יתוגמלו מעבר לסכום שניתן להן עד כה.

בהינתן שהייקור המצטבר במחיר המטרה חצה את הרף של 3%, המחלבות יוכלו להגיש בקשה להעלות את המחיר לצרכן של ליטר חלב בפיקוח. לפני כשנתיים מצב דומה, שבזמנו דווקא לא נבע מפקיעת ההסכם משינויים בחישוב, הביא לדרישה דומה מצד המחלבות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני 04/04/2021 16:42
    הגב לתגובה זו
    מליארדרים בכיינים לא עובדים וגורפים כסף עם שופל. כל מוצר בפיקוח, מחירו נקבע בעזרת לוביסטים שמקנים לטייקונים וגזלנים למיניהם מליוני שקלים מכיסינו. אחרת אין הסבר למה כל הסופרים בוחרים לייבא חלב, גבינה צהובה, ועוד מומרים בפיקוח, אם המחיר היה נמוך אז היה יוצר שווה להם להתחרות במוצרי הפרימיום
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.