תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת האזינו: אם הכל קבוע מראש למה להתאמץ?

בפרשה מובאת שירת משה בטרם מותו במדבר וכניסת העם לארץ המובטחת, העוסקת בכרוניקה העתידית של העם ישראל המציבה תמונה קודרת הכוללת חטא, גלות וגאולה, המעלה תהיה מה מקומנו בגורל הידוע מראש?
איתן גרסטנפלד | (6)

פרשת השבוע, עוסקת כמעט בכולה בשירת האזינו, המסכמים את דברי משה לפני שייפרדו עם כניסת העם לארץ המובטחת ומותו הטרגי של המנהיג במדבר. השירה מתארת את הכרוניקה ההיסטורית העתידית של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות ולבסוף גאולה.

השירה מתחילה עם פתיחה קצרה אך מיד עוברת לעסוק בחטאים הצפויים של העם עם כניסתו לארץ, "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" – השפע הכלכלי הביא את העם לשכוח את הקב"ה. לאחר החטא, מתואר העונש באופן של מידה כנגד מידה, העם נטש את הקב"ה, וכך הוא ינטוש אותם לגורלם, "הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא־אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא־עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם". אך לבסוף, אחרי הגלות מגיעה גם הגאולה, "כִּי־יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל־עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי־אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב".

תיאור המעגל ההיסטורי אליו נכנסים בני ישראל יוצר תסכול גדול, שכן אם הכל קבוע מראש וצפוי מה מקומנו בכל התהליך?. תשובה אפשרית לכך, ניתן למצוא בדברי משה בסופה של השירה, "שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם, אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת...וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה".

שירת האזינו כשמה, היא קריאה לבני ישראל לפתוח את לבם ולשמוע אל האזהרות, ובכך לקבוע את מעשיהם ובהתאם את גורלם. בניגוד להבנה הראשונית, דברי משה מציבים מציאות לפיה למעשים יש השפעה ישירה על העתיד של האדם העושה אותם. יש פה קריאה להקשיב לא רק לרחשי הלב הפנימים, אלא גם לסביבה ולאופן בו היא מתנהלת.

> לכל פרשות השבוע

פרשת האזינו, נקראת בדרך כלל בשבת שובה – השבת שבין ראש השנה ליום כיפור, ונראה שתוכנה הולם את הימים הללו. הפרשה והימים הללו מציבים הזדמנות מצוינת עבור כל אחד מאתנו לבחון את התנהלותו בשנה האחרונה, באמצעות הקשבה לסביבה שלנו. זו גם הזדמנות עבורנו כחברה להשתחרר מעט מעמדתנו, ולפתוח את הלב ואת הראש לדעות ולמחשבות אחרות ובעיקר לפעול תוך התחשבות באחר.

אך אם ניקח את הדברים גם למישור המעשי, בעולם העסקי, אינטואיציה היא דבר חשוב אך היא רק מרכיב אחד בקבלת ההחלטות. החלק המשלים הוא היכולת להקשיב לסביבה, לשטח ולהתנהלות הכללית. לפעמים קשה לשחרר מהתפיסה שאנחנו תופסים כצודקת, אך אנחנו לא מתנהלים בעולם לבד אלא כחלק ממכלול שפועל בצורה מסוימת. למרות הקושי שבדבר, לעיתים פשוט צריך לשים לב לסימנים ולאזהרות לאורך הדרך ולהתאים את עצמנו ואת צעדינו בהתאם.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ינון 25/09/2020 16:27
    הגב לתגובה זו
    תודה לאתר מספר 1 ביזפורטל
  • 5.
    דן 25/09/2020 15:44
    הגב לתגובה זו
    מה שכתב לאדם זה מה שיהיה .אדם בעולם בובה על חוטים . למרות שיש לאדם בחירה חופשית אבל חייו מנוהלים בידי היוצר הכל !
  • 4.
    אבי 25/09/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
    מכיוון שהבורא האין סופי לא שייך זמן אז הוא נמצא גם בעתיד האין סופי למעשה הוא יודע הכל . אבל אנחנו למעשה זה לא משנה הוא לא מתערב לנו בבחירה אם נעשה טוב או רע. שנה טובה
  • 3.
    שלומי 25/09/2020 11:58
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה!!
  • 2.
    עמנואל 25/09/2020 10:57
    הגב לתגובה זו
    מעניין, תודה. שבת שלום וגמר חתימה טובה לך ולכל עם ישראל.
  • 1.
    שבת שלום (ל"ת)
    דני 25/09/2020 10:48
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.