טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

סגירת הקונסוליה: עד לאן יתדרדרו היחסים בין ארצות הברית לסין?

טראמפ, שמאשים את סין בהתפרצות המגפה, הפך לפומבי את ההתכתשות סביב נושא הביון. מה זה אומר על יחסי המעצמות ואיך תיקבע מידת התגובה הסינית?
ארז ליבנה | (4)

אם בהתחלה חשבנו שמלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין תסתכם במכסים וברטוריקה קשה - התבדנו. בשנה האחרונה, ארצות הברית לאט לאט מקשה על חברות סיניות לעשות עסקים בתחומה. מפעילת ה-5G וענקית הטכנולוגיה הסינית, Hauwei, היא רק הדוגמה הבולטת. אבל כמוה יש עוד עשרות חברות סיניות שמתקשות לעשות עסקים בארצות הברית. סין מגרשת עיתונאים אמריקאים ועוד ועוד פעולות תגמול הדדיות, שברוב המקרים חומקים מתחת לרדאר בשל עודף האירועים בחיינו בחצי השנה האחרונה.   עכשיו באה סגירת הקונסוליה ביוסטון טקסס וגרמה לאנליסטים ולפרשנים – ולכלכלות – עוד סיבה לדאגה. הסיבה הרשמית למהלך היא טענה של האמריקאים כי הקונסוליה הפכה להאב של ריגול נגד ארה"ב.   בזמן האחרון היו לא מעט אירועים שקשורים לריגול סיני על אדמת ארה"ב. משרד המשפטים האמריקאי עצר שני אזרחים סיניים הקשורים לממשל הסיני, שניסו לגנוב סודות מסחריים של חברות העובדות על חיסון לקורונה. בנוסף, ה-FBI טוען כי אזרחית סינית, ששיקרה על קשריה לצבא הסיני, ניסתה לגנוב סודות מסחריים וקיבלה מחסה בקונסוליה הסינית בסן פרנסיסקו.   בריגול אין משהו חדש - אבל הריגול התעשייתי שובר שיאים עכשיו להגיד שיש פה משהו חדש? אין פה משהו חדש. מדינות מרגלות אחר השנייה. באופן קבוע. האמריקאים לדוגמה, באמצעות ה-NSA ועוד זרועות מודיעין, עוקב כמעט אחר כל המידע האלקטרוני הזורם בעולם. כבר פורסם שה-NSA עקב אחר הטלפונים האישיים של כמה מבעלות בריתה של ארה"ב, בהם ציטוט לטלפון האישי של קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. במאה ה-21, בשל המירוץ הטכנולוגי שהביא העידן החדש – לדוגמה בתחום הבינה המלאכותית, מחשבת עומק וגם מחשבי על קוואנטיים; ועוד בכלל לא דיברנו על טכנולוגיות צבאיות מתקדמות – ריגול תעשייתי עוקף בהיקפים שלו את הריגול המסורתי. בין מדינות. כשיתרון טכנולוגי, הוא היתרון המשמעותי ביותר היום על הכוכב שלנו והוא זה שמשפיע על מידת ההשפעה שיש למדינה בעולם, זה גם לא הולך להשתנות.   מה שכן מוזר – אבל לא באמת – זו העובדה שהאמריקאים הפכו את הסיפור לפומבי. לרוב, הדברים האלה נסגרים מתחת לשולחן או מאחורי דלתות סגורות. לפעמים מאסר, לפעמים חילופי שבויים, לפעמים סתם גירוש. אבל לרוב אף צעד לא נעשה בפומבי. אז למה זה לא באמת מוזר, בפשטות: הבחירות בארצות הברית.   "הבחירות בארה"ב משפיעות על מדיניות החוץ של טראמפ" נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהחל באופן רשמי ופומבי במלחמת הסחר – למרות שיש כאלה שטוענים שסין כבר החליטה הרבה לפני כן שיש מלחמה כלכלית בין המעצמות – נכשל כישלון  חרוץ במלחמה בנגיף הקורונה. המומחים במדינה מזהירים שמבחינת התפשטות הנגיף, כנראה שהמדינה הגיעה לנקודת האל-חזור. עד ה-1 לנובמבר חזויים שבמדינה ימותו 220,000 בני אדם.   על הרקע הזה וההפסד המהדהד שכל הסקרים החשובים בעולם חוזים לטראמפ – גם ובעיקר בשל העובדה כי הוא מפסיד בחלק ניכר מהמדינות שהביאו לו את הניצחון ב-2016 – טראמפ עשה צעד הכרחי מבחינתו. הוא גם ככה מאשים את סין בהתפרצות – ויש צדק בהאשמה הזו – אבל הניסיון לכסות את הכישלון שלו בקורונה ולאחד את השורות זה לתקוף את סין.   "טראמפ מאשים את סין במצב שאליו הגיע, אבל הכישלון שלו במיגור המגפה, גורם לו להצביע על המקור, כלומר סין", אומר אורוויל של, מנהל המרכז ליחסי ארה"ב-סין במכון אסיה סוסייטי בראיון ל-CNBC. "זה מצב שבו מדיניות חוץ מתערבבת עם מדיניות פנים, כרגע מדובר הבחירות, אז זה בהחלט מצב מדאיג מאוד", הוסיף ואמר כי המהלך עלול אף להסתיים בעזיבת השגרירים.   סין, כמובן, הודיעה כי תנקום על סגירת הקונסוליה וככל הנראה היא גם תעשה את זה, הבעיה היא שאף אחד לא באמת יודע איך ואיפה תבוא הנקמה – אבל גם זה כאמור, תלוי לא מעט בתוצאות הבחירות. "הנקמה הסינית בוא תבוא", אומר רוברט דאלי, מנהל מרכז וילסון ומכון קיסינג'ר ליחסי סין ארה"ב. "מדובר בהתחלה של הסלמה דרמטית במתחים, משהו שהרבה יותר חמור בגירוש עיתונאים", הוסיף.    

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הלל 24/07/2020 13:00
    הגב לתגובה זו
    אל ראש הגנב בוער הכובע חחחח.
  • 2.
    ישראל 23/07/2020 16:08
    הגב לתגובה זו
    איפה עמית נעם טל? כבר כמה ימים ללא כתבות ממנו. עד עכשיו הקשבתי ו ועשיתי אחלה כסף בכל הקורונה. תחזור בבקשה????????????
  • 1.
    .. 23/07/2020 12:38
    הגב לתגובה זו
    כל כך שקופים נמאסתם
  • א 23/07/2020 14:51
    הגב לתגובה זו
    האתר הזה, משום מה, מפמפם כתבות שליליות בכותרות ראשיות כבר הרבה זמן. הם רק לא מבינים איך טראמפ עובד. כעת יוצר "משבר" מלאכותי, לקראת הבחירות ה"משבר" יפתר באורח פלא והשווקים יטוסו. כמו שמכירים כבר את האתר הזה, הם יחפשו כותרות בומבסטיות שליליות אחרות. נראה אותם מפרסמים את התגובה הזו..
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


בריז'ט בארדו, צילום: רשתותבריז'ט בארדו, צילום: רשתות

בריז'יט בארדו הלכה לעולמה: מה ההון שצברה כוכבת העל?

אייקון התרבות הצרפתי, בריז'ט בארדו הלכה לעולמה היום בצרפת, והשאירה אחריה חותם תרבותי נצחי והון כלכלי לא מבוטל עבור שחקנית שהתפרנסה מאמנות בלבד

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סרטים צרפת


בריז’יט בארדו, אחת הדמויות האייקוניות בתולדות הקולנוע העולמי, הלכה לעולמה היום בגיל 91, כך נמסר בהודעה מטעם הקרן להגנת בעלי חיים שהקימה לפני ארבעה עשורים. במהלך חייה, מהופעה בסרטים אייקוניים ועד לפעילות ציבורית משמעותית, בארדו ביססה מוניטין ככוכבת קולנוע בינלאומית, סמל מין של שנות ה-50 וה-60, אך גם כאחת הפועלות הבולטות בעולם לזכויות בעלי חיים.

 

סמל תרבותי של דור

בריז’יט מאריה־פרנסואז בארדו נולדה בפריז ב-1934 למשפחה מבוססת והחלה את דרכה כדוגמנית כבר בגילאי ההתבגרות כאשר הופיעה על שער המגזין ELLE . הופעת הפריצה היה בסרט "ואלוהים ברא את האישה" שביים אז בעלה הראשון, רוז’'ה ואדים, תפקיד שהפך אותה לסמל מין בינלאומי ולשחקנית המרוויחה ביותר בצרפת לאותה תקופה. מעבר לתדמית, בארדו גילמה דמויות מורכבות במספר רב של סרטים בולטים כגון 'האמת', 'הגוף והלב', 'ויוה מריה' ועוד. בארדו גם היתה לדמות השראה עבור אמנים ויוצרים חשובים, לא רק בסרטים אלא גם בתרבות הפופולרית כולה, כמו האמן האמריקני אנדי וורהול שיצר דיוקן אייקוני בדמותה והזמר יוצר הצרפתי-יהודי סרז' גינזבורג, עימו הייתה במערכת יחסית וגם הקליטה שירים.

עם פרישתה מהקולנוע בשנת 1973, בגיל 39 בלבד, היא נקטה צעד לא אופייני לכוכבים: היא ויתרה, לפחות באופן רשמי על המשך השתתפותה בהפקות מסחריות על מנת להתמקד במאבק למען זכויות בעלי חיים.

לאחר פרישתה מהקולנוע, בארדו הקדישה את עצמה כמעט לגמרי לפעילות למען זכויות בעלי חיים. הקרן שייסדה הביאה לפתרונות מעשיים להצלת מינים בסכנת הכחדה, הקמת מקלטים וחינוך ציבורי, והפכה לגוף מוכר גם מחוץ לצרפת. פעילות זו ושמרה על מעמדה הציבורי גם בשנותיה האחרונות.

בשנים האחרונות חלה החמרה במצבה הבריאותי, כולל מספר אשפוזים, אך עד היום האחרון חיה בארדו שמרה על מעמדה האייקוני כשחקנית צרפתיה וגם כפעילה חברתית למען בעלי חיים