נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל יתחיל לרכוש אג"ח קונצרני; הריבית נותרה ללא שינוי

כצפוי, הריבית נותרה ברמה של 0.1%; בנוסף, הוחלט להשיק תכנית לרכישת אג"ח תאגידיות בשוק המשני, ולחדש את התכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים; תחזית לצמיחה שלילית של 6% ב-2020

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% - בהתאם לתחזיות המוקדמות של הכלכלנים. בנוסף, החליטה הוועדה להשיק תכנית לרכישת אג"ח תאגידיות בשוק המשני, לחדש את התכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים, ולייצר תשתית להגדלת מגוון הנכסים שבנקים יוכלו להעמיד כבטוחה כנגד תכנית זו.

הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

צעדים להרחבת המענה המוניטרי

לראשונה, בנק ישראל יתחיל לרכוש אג"ח קונצרני בשוק המשני. מטרת התכנית, להבטיח את המשך פעולתו התקינה של שוק אג"ח החברות, ולחזק את התמסורת מהמדיניות המוניטרית אל שוק האשראי, על ידי הפחתת הריבית בה חברות מגייסות אשראי בשוק ההון, ופינוי מקורות נוספים לאשראי לכלל ענפי המשק.

הבנק ירכוש אג"ח בהיקף של 15  מיליארד שקל, על בסיס סמן רחב של ניירות ערך. הסמן כולל אך ורק חברות בדירוג –A ומעלה, ואינו כולל אג"ח של חברות זרות, אג"ח בעלות מרכיב הוני ואג"ח שלא צמודות לשקל ואינן בריבית קבועה. שווי שוק האג"ח הקונצרני בישראל הוא כ-341 מיליארד שקל, וסמן זה מהווה כ-75% מהשוק.

בנוסף הודיע הבנק על חידוש התכנית המיוחדת להרחבת היצע האשראי הבנקאי לעסקים קטנים וזעירים. בנק ישראל מחדש את התכנית במסגרתה הוא יספק למערכת הבנקאית הלוואות בריבית קבועה לטווח של 3 שנים בריבית של 0.1% במטרה להגדיל את היצע האשראי הבנקאי לעסקים קטנים וזעירים, ולסייע להם לצלוח את משבר הקורונה.

באפריל החליטה הוועדה המוניטרית להפעיל תכנית במסגרתה העניק בנק ישראל מתן הלוואות לבנקים בריבית של 0.1%  לטווח של שלוש שנים, מותנה במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים. התכנית הופעלה עד סוף חודש מאי, ובמסגרתה ניתנו הלוואות לבנקים בהיקף של 4.6 מיליארד שקל כנגד אשראי שהבנקים העניקו לעסקים אלו.

הוועדה המוניטרית החליטה לחדש את התכנית ללא מגבלה על גובה ההלוואות, ולהפעיל אותה עד להודעה חדשה. יתר מאפייני התכנית לא ישתנו: ההלוואות יינתנו בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתכנית הקודמת לטווח של שלוש שנים, בריבית של 0.1%, וכל סכום שיועמד על ידי המערכת הבנקאית כאשראי חדש לעסקים קטנים וזעירים יהיה זכאי למימון במסגרת תוכנית זו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לצד זאת, הוחלט על יצירת תשתית להרחבת מגוון הנכסים שהבנקים יוכלו להעמיד כבטוחה כנגד אשראי בתכנית  המיוחדת. זאת, על מנת להבטיח את המשך זרימת האשראי ובפרט בתרחיש של החמרה נוספת במצב הכלכלי, בנק ישראל יקים תשתית תפעולית ומשפטית שתאפשר לבנקים להעמיד כבטוחה כנגד אשראי במסגרת התכנית המיוחדת גם תיקי משכנתאות (בנוסף לנכסים שהם נזילים ברמה גבוהה כדוגמת אג"ח ממשלתיות).

תשתית זו תאפשר לבנקים להעמיד אשראי במסגרת התכנית בעלות יותר נמוכה ותוך שמירה על נזילות גבוהה.

צמיחה שלילית של 6% ב-2020

לדברי הבנק, תהליך הסרת המגבלות הביא לשיפור בפעילות הכלכלית במשק, אולם רמת הפעילות עדיין נמוכה. העליה בהיקף התחלואה בשבועות האחרונים מעיבה על תהליך ההתאוששות הכלכלית. הסרת המגבלות הביאה לגידול בהיצע אך רמת הביקוש נותרה נמוכה. לפי הערכת חטיבת המחקר היקף ההשבתה של המשק הצטמצם מכ-36% מהפעילות בשיא המשבר לכ-12%. 

חטיבת המחקר מעריכה כי, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 6% בשנת 2020, נמוך ב-1.5 נקודת אחוז מהתחזית הקודמת, והוא צפוי לצמוח בשיעור של 7.5% בשנת 2021. זאת, על רקע עלייה בנתוני התחלואה המגדילים את אי הוודאות ומעכבים את החזרה לשגרת פעילות כלכלית. הירידה הצפויה בתוצר ב-2020 משתקפת בכל השימושים, למעט בצריכה הציבורית.

מקור: בנק ישראל

הצריכה הפרטית צפויה לרדת ב-6.5% ב-2020, על אף התאוששותה החל מהרבעון השלישי. זאת, על רקע פגיעה צפויה בתעסוקה ובהכנסות, עלייה באי-הוודאות ומגבלות התו הסגול, אשר ימתנו את הביקושים. הירידה השנתית בצריכה הפרטית, הינה חריגה בהסתכלות היסטורית ולא נרשמה כדוגמתה כלל מאז 1984. ב-2021 צפויה הצריכה הפרטית להתאושש ולצמוח ב-8% אולם עדיין רמתה תהיה נמוכה ביחס לרמה הנגזרת מהמגמה טרם המשבר.

ההשקעות צפויות לרדת ב-2020 ב-13.5% על רקע העלייה באי-הוודאות והצפי לירידה בפעילות, ולעלות ב-2021 ב-5.5%. היצוא צפוי לרדת ב-2020 ב-13%, על אף נתונים טובים יחסית על פי האומדן השני של החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון, על רקע הירידה הגדולה הצפויה בסחר העולמי. בהתאם להתאוששות הצפויה בסחר העולמי ב-2021 אנו מעריכים כי היצוא יצמח ב-2021 ב-7.5%.

לעומת אלו צפויה הצריכה הציבורית לעלות ב-2020 – בעיקר בשל תרומת החבילה הפיסקאלית שאישרה הממשלה לתמיכה בפעילות הכלכלית ובתעסוקה. הפער ביחס לתחזית מחודש מאי מוסבר בעדכון ההערכה לגבי ההוצאה הממשלתית בפועל. גרעון הממשלה צפוי לעמוד ב-2020 על כ-12 אחוזי תוצר ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75% (לעומת 11% ו-74%, בהתאמה, בתחזית מאי). ב-2021 צפוי הגרעון לעמוד על 6.9% תוצר ויחס החוב-תוצר על 77%.

בצד המקורות, היבוא צפוי להתכווץ אף הוא ב-2020, בשיעור של 14%, ולצמוח ב-6.5% ב-2021, על רקע התפתחות הצריכה הפרטית וההשקעות בשנים אלו.

בהתאם להערכה המעודכנת, ועל בסיס ניתוח הענפים שצפויים בסבירות גבוהה להישאר במצב פגיע גם אחרי הסרת המגבלות (תיירות ואירוח, תעשייה מייצאת, חברות הזנק), צופים בבנק כי האבטלה (בקרב גילאי עבודה עיקריים) ברבעון האחרון של 2020 תעלה ל-9% (לעומת 8.5% בתחזית הקודמת), ובמהלך 2021 תחול ירידה, כך שברבעון האחרון של השנה, האבטלה תעמוד על 6% (לעומת 5.5%). כלומר, גם בסוף 2021 המשק לא צפוי לחזור לתעסוקה מלאה.

התיקון בתל אביב מתון, השקל מתחזק 

מדדי המניות העיקריים בבורסה בתל אביב ירדו בדומה למדדים בעולם בפרוץ המשבר, אך התיקון בהם היה מתון יותר מבמדדים בעולם. מרווחי האג"ח הקונצרניים שבו להתרחב לאחרונה.

סקר המגמות בעסקים מצביע על התמתנות מסוימת בקושי של חברות להשיג אשראי, אך המגבלה עדיין גבוהה משהייתה לפני המשבר. היקף האשראי הבנקאי שניתן במהלך המשבר היה גבוה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בפרט באשראי לעסקים בינוניים וגדולים ובאשראי לדיור. נתוני הקרן לאשראי לעסקים קטנים בערבות מדינה מצביעים על ביקוש גבוה לאשראי.

השקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי מאז החלטת הריבית הקודמת בכ-1.2% שער החליפין מקשה על התאוששות היצוא, בייחוד לאור הירידה בביקוש העולמי, ועל חזרת האינפלציה לתחום היעד.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    אזרח המום 07/07/2020 16:38
    הגב לתגובה זו
    מי קונה היום אג"ח קונצרני? רק "מוסדיים" = כסף של אחרים. הריבית בשוק הזה עלתה כי כולם מבינים שהרווח קטן והסכון גדול. לטייקון אין באמת כסף אלא בעיקר מינוף מטעם... בנק ישראל? איך זה יעזור לקבלנים למשל? זה יעזור לפרמידות לקחת סיכונים מטורפים שאנחנו נממן.
  • 18.
    מושט 07/07/2020 09:59
    הגב לתגובה זו
    עכשיו בא בנק ישראל ( מדינת ישראל) ומחלץ את הקבלנים, נותן להם אוויר. הרס את ירידת המחירים
  • 17.
    נגיד מאכזב 07/07/2020 08:14
    הגב לתגובה זו
    מי מכתיב לך מה לעשות????
  • 16.
    לפני כ 3 חודשים אמרו שיקנו אגח ממשלתי ולא עשו כלום (ל"ת)
    בנק חרטא 07/07/2020 06:56
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    ואיך זה בדיוק עוזר לאזרח הקטן, התוכנית הזו תעשיר את הבנקים אין לתוכנית הזו שום השפעה על המסחר בבורסה מכיוון שהכסף הזה לא מוקע במניות כמו ארהב אלה מוזרם לחברות הגדולות כדי שיוכלו לסגור חובות (ל"ת)
    אריאל 07/07/2020 00:26
    הגב לתגובה זו
  • מני 07/07/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    חובות שטייקונים לא יכולים להחזיר, בנק ישראל קונה. אם היה את התכנית הזו לפני שנה, תשובה בכלל מצבו היה מצוין
  • 14.
    Gr29r 06/07/2020 20:39
    הגב לתגובה זו
    לקנות חובות של חברות כושלות שיחזיק אותם אולי עוד כמה שבועות במקרה הטוב כל ההדפסת כסף הזאת תעלה לנו ביוקר צפי לאינפלציה קשה ומיתון עמוק מי שחכם ונבון יברח מהבורסה המכה תיהיי כואבת מכל מה שהכרנו בעבר
  • 13.
    שלמה 06/07/2020 20:15
    הגב לתגובה זו
    לקנדוק בקושי יש סחורה . מכניסה כמה מיליונים בקושי בשנה שהכל הולך למשכורת של ברק. קרובה לפשיטת רגל . כמה בית מרקחת כבר גן גדול יכול למכור בשנה 1 טון מכל הספקים ? איך 1 טון בשנה רק מקנדוק ללא סחורה כל השנה ???
  • 12.
    כל הכסף של התוכנית לא יחזור לעולם לקופת המדינה רוב החברות הקונצרניות לפני קריסה זה יחזיק אותם זמן קצר מעל למים (ל"ת)
    משה 06/07/2020 19:23
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    תוכנית אנמית - עוזרים לחברות הגדולות במקום לאזרח הקטן , המדינה מדרדרת את עצמה לדעת מכיוון שהאגחים האלו יהפכו לאגח זבל שיגרום לגרעון עוד יותר עמוק . ההדרדרות הכלכלית במסלול חלק למטה (ל"ת)
    אריאל 06/07/2020 19:21
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    נגידים פושעים 06/07/2020 18:20
    הגב לתגובה זו
    דואגים לעשירים
  • 9.
    לא יעזור לעסקים הקטנים ולרוב הציבור - המשק ימשיך להידרדר (ל"ת)
    שימי 06/07/2020 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 06/07/2020 18:11
    הגב לתגובה זו
    גם הלוואת שלוקחים האזרחים וככה יהיה ריבית של חצי אחוז להלוואות ולא 10 אחוז, פשוט בושה חברות שהתנהגו בהפקרות לקחו משכורות מינפו את עצמם ועכשיו בנק ישראל מגבה אותם, אחרי יספרו סיפורים על שוק חופשי, תחרות הוגנת ואנשים שהצליחו כי הם " מוכשרים ".
  • 7.
    חרטה.... כמו כל ההתנהלות הכלכלית .אנחנו במדרון חלק למטה (ל"ת)
    דני 06/07/2020 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רבקה 06/07/2020 17:17
    הגב לתגובה זו
    או לרכוש חלק. זו הדפסת כסף זול יש מאין ורכישת נכסים ממשיים באמצעות כסף זה!
  • 5.
    ברק 06/07/2020 17:14
    הגב לתגובה זו
    שאלה . האם כתוצאה מרכישת אג"ח קונצרני . והריבית נשארה ללא שינוי בהודעת בנק ישראל .הדולר והיורו יעלו או ירדו ?
  • שלום 07/07/2020 01:10
    הגב לתגובה זו
    כתוצאה מהפעולה יכנס הרבה כסף זול למחזור והשקל יחלש בסופו של דבר העניין שכך עושים כל הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם ובראשם הפד וביתר להט מאיתנו כך שביחס לאותם מטבעות אנו עשויים לראות התחזקות של השקל ביחס לדולר
  • 4.
    בנק ישראל ישן על האף בזמן שECB וFED כבר קנו את כל האגח (ל"ת)
    שמוליק 06/07/2020 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רמי 06/07/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו בסין.
  • 2.
    זמבלה 06/07/2020 17:02
    הגב לתגובה זו
    "בנק ישראל יקים תשתית תפעולית ומשפטית שתאפשר לבנקים להעמיד כבטוחה כנגד אשראי במסגרת התכנית המיוחדת גם תיקי משכנתאות"
  • 1.
    הורדת דירוג האשראי של ישראל היא רק ענין של זמן! (ל"ת)
    שגיא 06/07/2020 16:39
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.