מה אפשר ללמוד ממכפיל הרווח?
האם שוק המניות הוא יקר? האם המחירים בשוק ההון כיום מבטאים ערך ממשי לטווח האסטרטגי? לפני שננסה לענות על שאלות הרות גורל אלו, נכיר לכם מושג ישן ולכאורה מוכר - מכפיל הרווח (Profit to Earnings Ratio) שלעיתים מסומן בקיצור P/E ratio.
מכפיל הרווח הינו יחס פיננסי מיוחד המחלק את שווי השוק של נייר ערך (מחיר שוק עדכני כפול מספר היחידות) ברווח הנקי השנתי (מדו"ח רווח והפסד). נהוג לומר שמכפיל הרווח עונה על השאלה תוך כמה שנים ההשקעה תחזיר את עצמה, תחת ההנחה שהרווח הנוכחי יימשך. הנחה זו חשובה מאוד להבנה, כפי שנראה בהמשך. אם נדגים במניה: מכפיל הרווח הינו מחיר השוק של מניה בודדת חלקי הרווח למניה. זה בדיוק כמו שרשום למעלה. מה שמייחד את מכפיל הרווח, שהוא יחס שמחבר בין נתון ציבורי (מחיר המניה שמושפע מהיצע וביקוש של השוק) ונתון חשבונאי (רווח נקי, שמופיע בדוחות הכספיים). החיבור בין נתון משוק ההון החיצוני לבין נתון פנימי שמוכן על ידי רואי החשבון של הפירמה, הינו בעל ערך רב.
בנג'מין גרהם (1949), אבי תורת השקעות הערך (Value Investing) היה מהראשונים שהציע שימוש נרחב במכפיל הרווח כמדד טוב להשוואה בין חברות שונות ולזיהוי מניות יקרות או זולות. באופן כללי גרהם קבע כי מכפיל רווח של פחות מ- 15 נחשב נמוך (מניה זולה), וכי מכפיל רווח של מעל 20 נחשב מאוד גבוה (יקר מאוד; ממש בועה). גרהם קבע כי אין לקנות מניות שיש להם מכפיל רווח של מעל 20. אבל רגע, האם ניתן לצמצם את שאלת הקניה והמכירה של מניות לחישוב אחד ופשוט של מכפיל הרווח? וודאי שלא! למרות שמכפיל הרווח מחושב לרוב ניירות הערך המרכזיים וניתן בחינם באינטרנט ברוב האתרים הפיננסיים המרכזיים, הנושא קצת יותר מורכב.
מגבלות מכפיל הרווח
(א) כאמור, ניתוח של מכפיל הרווח מניח כי הרווח הנקי השנתי של החברה הינו קבוע לטווח הנראה לעיל. זאת הנחה מאוד בעייתית, שכן כל הערכת השקעות חייבת לעסוק בשאלת פוטנציאל הצמיחה העתידי של העסק, ותזרים המזומנים שהוא מפיק. משקיע מקצועי לא רוכש מניה רק על סמך העבר, אלא בעיקר על סמך העתיד. הוא מעריך שהמיזם העסקי מוצלח וצפוי להגדיל הכנסות ורווחים בעתיד. מכפיל הרווח אינו מתייחס כלל לפוטנציאל הצמיחה העתידי, הידוע בקיצור PEG - Profit / Earnings Growth.
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(ב) כמו כל יחס פיננסי, מכפיל הרווח מחלק שני מספרים ובכך מנטרל את הגודל. היינו מכפיל הרווח מאפשר לנו להשוות בין חברות קטנות לחברות ענק. אבל התכונה הזו, שימושית ככל שתהיה יכולה ליצור עיוותים משמעותיים בניתוח. חייבים לשים לב לגודל החברה שאנו מנתחים ומשווים, וראוי לתת את תשומת הלב לכך שהשוואה בין חברה ענקית לקטנה היא בעייתית.
(ג) מכפיל הרווח אינו מתייחס כלל לסיכון. הוא יחס פיננסי טכני שמחלק בין שני מספרים ומציג לכם את התוצאה. הוא לא נותן שום מידע בדבר רמת הסיכון העסקי של החברה, הרקע הכלכלי בענף או התפתחויות צפויות ברגולציה בתחום הפעילות של הפירמה וכו'. בכל ניתוח חייבים להתייחס לסיכון, ואסור לשכוח שמכפיל הרווח אינו נותן מענה כלשהו לחוסר הוודאות המובנה לגבי המשך הרווחים של החברה.
(ד) חלק מהעסקים הינם מאוד עונתיים, והרווח הרבעוני יכול להשתנות מאוד מתקופה לתקופה. תחשבו לדוגמא על יצרן של מזגנים או משווק תנורי חימום וכו'. העונתיות הזאת יכולה לשנות בתקופות מסוימות את מכפיל הרווח שמאוד מושפע מהרווח התקופתי (לעיתים קרובות מחשבים את הרווח השנתי על ידי הכפלת הרווח הרבעוני האחרון שפורסם כפול ארבע).
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
כללו של דבר, כל ניתוח ממשי של מכפיל הרווח חייב לכלול הקשר מלא של נייר הערך, והבנה טובה ומהותית בסיכונים, במאפיינים ובפוטנציאל הרווחים. מכפיל הרווח אינו חזות הכל!
הסוגים השונים של מכפיל רווח
מכפיל הרווח ההיסטורי - מעבר למגבלות של מכפיל הרווח, צריך לדעת כי יש מכפילי רווח שונים המחושבים על סמך הנחות שונות. מכפיל הרווח הפשוט והנפוץ ביותר הינו מכפיל הרווח ההיסטורי (Trailing), במסגרתו מחשבים את הרווח השנתי על סמך מידע היסטורי מפורסם בדחות הפיננסיים של הפירמה.
מכפיל הרווח העתידי - אבל יש עוד מכפיל רווח קצת פחות מוכר והוא מכפיל הרווח העתידי (Forward), במסגרתו מחשבים את מכפיל הרווח בהתבסס על ציפיות רווחיות עתידיות לתקופה הבאה. כאן מכפיל הרווח הינו צופה פני עתיד, וייתכן והוא נותן מידע קצת יותר מועיל לקבלת החלטות השקעה, אך מנגד הוא בנוי מתחזיות ואומדנים שלא תמיד מתממשים. הטעות הגדולה ביותר של משקיעים זה כשהם משווים בין מכפיל רווח היסטורי של חברה מסוימת, למכפיל הרווח העתידי של חברה אחרת... חייבים להשוות תפוחים לתפוחים.
מכפיל רווח לפי גרהם - בנוסף, גרהם בעצמו היה מאוד ער למגבלות העונתיות שהצגנו, ולכן יש מכפיל רווח לפי גרהם שמחשב את הרווח השנתי על סמך ממוצע הרווחים של 10 השנים הקודמות. שיטה זה מעדנת במידה זו או אחרת את השפעת העונתיות.
מכפיל הרווח המתואם לעונתיות - לעומתו, פרופ' רוברט שילר (זוכה פרס נובל בכלכלה 2013) הציע שיטה אחרת להתמודד עם בעיית העונתיות. שילר המציא את מכפיל הרווח המתואם לעונתיות הידוע בקיצורו CAPE - Cyclically Adjusted PE Ratio. ה-CAPE מחושב בהתבסס על רווח ממוצע המתוקנן לאינפלציה ב-10 השנים האחרונות. חשוב לציין כי גם שילר וגם גרהם עוסקים בניקוי עונתיות של מכפיל רווח היסטורי.
הדגמות פרקטיות על מכפילי רווח:
שוק ההון האמריקאי
ניתוח של מדד השוק המרכזי בארצות הברית, מדד האס אנד פי 500 (S&P500) המאגד את 500 החברות הגדלות והמרכזיות בשוק האמריקאי מראה כי מכפילי הרווח הינם מאוד גבוהים. מצד אחד, השוק הצליח להחזיר את ההפסדים החדים הראשוניים שנגרמו כתוצאה ממשבר הקורונה (מרץ 2020) ולחזור כעת קרוב לרמות השיא של התקופה לפני המשבר.
מצד שני, הערכות אודות הרווחיות העתידית של חלק גדול מהפירמות ירדו בצורה משמעותית. הירידה מאופיינת במינוס 20% במדד S&P500. מחיר השוק עלה, הרווחיות יורדת ולכן התוצאה צפויה - מכפיל הרווח העתידי מאוד גבוה (21~).
האם זה אומר שהמניות יקרות?
יש מי שחושבים כך; גדולי מנהלי ההשקעות בארצות הברית עוסקים בימים אלו בהקטנת החשיפה לשוק האמרקאי. וורן באפט מוכר מניות בתחומים רבים מאז פרוץ המשבר (התחיל עם חברות התעופה והמשיך עם אפל וכו'). ריי דליו מזהיר כי אנו במיתון עמוק, וכי זמן ההתאוששות צפוי להיות הרבה יותר ארך והרבה יותר כואב מהשפל הגדול. מצד שני, יש הטוענים שהסיבה שהמכפילים כל כך גבוהים נעוצה בכך שמשקל ענף הטכנולוגיה (40%) גבוה ביחס לאחרים והוא מושך את מכפיל הרווח למספרים המאפיינים יותר חברות עם צמיחה עתידית צפויה גבוהה.
אז האם זה הזמן למכור מניות אמריקאיות או להקטין חשיפה למדד השוק האמריקאי? לא בהכרח. בשבוע הבא, ננסה לתת כמה כלים מעשיים להתמודדות עם חוסר הוודאות המובנית שמשבר הקורונה יצר בקרב המשקיעים.
שורה תחתונה
השקעות הינן מורכבות ודורשות הבנה מהותית ומעמיקה. מכפיל הרווח הינו נתון חשוב אך לא היחיד בבואנו להעריך השקעות לטווח ארוך. כמאמרו של וורן באפט: לעיתים עדיף לקנות חברה מצוינת במחיר סביר, מלקנות חברה סבירה במחיר מצוין.
הכותב הינו הלל בש מרצה בכיר בפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי לב וכן מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארטאופשנס
- 12.גרלד לואב כתב 03/07/2020 11:25הגב לתגובה זושלהבדיל ממה שהציבור חושב מניפולציות לא נעשות בשערי המניות אלא בדוחות הפיננסיים כלומר בהכנסות וברווח . מי שהבין הבין
- 11.השורטסטים טפשחם קנו מניות (ל"ת)אבי 01/07/2020 23:22הגב לתגובה זו
- 10.קנו מניות רק שם אפשר לעשות כסף (ל"ת)אורן 01/07/2020 23:21הגב לתגובה זו
- 9.PRICE TO EARNING ולא PROFIT TO EARNING (ל"ת)ברק 01/07/2020 17:51הגב לתגובה זו
- 8.מני 01/07/2020 17:17הגב לתגובה זוהקשר בין הכלכלה למניות הוכח כמקרי . מניות עולות כשקונים אותן ויורדות כשמוכרים. הרצת השוק באמריקה מוכיחה זאת
- יניב 01/07/2020 18:51הגב לתגובה זועם אתה עושה השקעות ערך ולא סווינגים או דיי טריידינג הכלכלה מאוד משנה ובטווח הרוך זה מה שקובע את המחירים בשוק
- 7.מתעניין 01/07/2020 15:17הגב לתגובה זוהסבר מאוד ברור למי שלא מכיר הנושא או רוצה להעמיק במעט. תודה רבה !!! ובכל זאת : רוב הכותבים והפרשנים מציגים את הצד התאורטי. אולי כל אחד מהם גם יתן המלצות ספציפיות וינהל תיק וירטואלי כדי שנדע ונלמד מה התוצאות ומה התועלת שנפיק מההסברים וההצעות.
- 6.יוסי 01/07/2020 14:56הגב לתגובה זומכפילים ב21 כאשר אינפלציה ומחיר כסף 0. לדעתי יותר בריא ממכפיל 14 עם אנפלציה וריביות 4-6% האם אני צודק? תודה מראש.
- 5.המעפיל כבר מזמן לא אומר כלום !!! (ל"ת)דוד הגנן 01/07/2020 14:32הגב לתגובה זו
- 4.כל הכבוד, מתומצת וענייני. שאפו (ל"ת)אנונימי 01/07/2020 13:12הגב לתגובה זו
- 3.חבקוק 01/07/2020 11:14הגב לתגובה זוכל הכבוד. מאמר טוב וממצא.תמשיכו בזה.
- 2.אידיוט 01/07/2020 10:50הגב לתגובה זוכסף מזומן , חבר נאמן. מוטב ציפור אחד ביד מאשר שני ציפורים על העץ. כל בשאר ספקולציות ואשליות.
- 1.מצוין. תודה (ל"ת)איתן 01/07/2020 10:39הגב לתגובה זו
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

