שוק התקשורת עבר סערות גדולות בשנים האחרונות, כשמאז רפורמת כחלון, שריסקה את המחירים והפכה את השוק לתחרותי מאוד, השחקניות בו מתקשות להרוויח בהיקפים משמעותיים.  מעבר להקלה שכולנו חשנו בכיס לאחר אותם ימי חזירות עליזים של חברות הסלולר והטלקומוניקציה, ההשפעות של שוק מוטה וחסר איזון פגע קשות גם ביכולת החברות לפרוש תשתיות מתקדמות כמו סיבים אופטיים ורשת 5G – אלה הנדרשים כדי לייצר תקשורת מהירה וטובה. 

בחודשים האחרונים ישנה התעוררות בשוק. זה החל עם עסקת בזק 1.18% סרצ'לייט, שבה סופסוף חברת התקשורת הלאומית קיבלה בעל בית שמבין בתחום. 

>>שוק הסלולר - מיזוגים או הסדרי חוב

השבוע מניית בזק זינקה, לאחר שהחברה גם קיבלה המלצה חיובית מ-UBS, אבל גם בגלל שיש תחושה בשוק לפיה משרד התקשורת סופסוף מבין את צרכיה של גוליית התקשורת המקומי והקריטי לתשתיות המדינה.

עסקת סרצ'לייט היא התפתחות חשובה בשוק התקשורת כשלאחריה דיברו על מיזוג בין הוט לפרטנר 0.52% – זה שבינתיים ירד מהפרק – ואז המיזוג בין סלקום -0.37% לגולן טלקום, זה שאושר סופסוף על ידי הרגולטורים; לאחר שלפני 4 שנים כבר נדחה על הסף. בינתיים, עיניהם של בכירי רשות התחרות ומשרד התקשורת נשואות כעת לחברת אקספון, שאמורה להישאר מחולל התחרות היחיד בשוק.

• 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
• בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז נכון שאקספון מגייסת לקוחות חדשים – רבים מהם ודאי לקוחות של גולן שלא מעוניינים לחזור לסלקום – וכרגע יש לה כ-300 אלף לקוחות. פחות או יותר 3% מהשוק. אז תחרות היא לא מייצרת לענקיות הסלולר, בינתיים. עדיין, צריך לשמור עליה מכל משמר.

לאן הולך השוק?

"המיזוג בין סלקום וגולן הוא מיזוג רוחבי. זה לא כמו הוט ופרטנר, כשהרעיון היה לחבר את כל פעילות התקשורת. זה רק סלולר וסלולר. ההשפעה של זה על השוק תהיה מוגבלת, אבל זה יוביל בוודאות לעליית מחירים מסוימת", אומר אנליסט שוק התקשורת, ערן יעקובי, מרוסאריו.

יעקובי לא יודע בכמה יעלו המחירים, כי אי אפשר באמת לדעת – אבל הערכות בשוק הן כי מדובר בעשרות אחוזים נוספים בכל חודש. אין מה לפחד. אין מה להתלהם. בינתיים אנחנו לא חוזרים עשור אחורה לימי החזירות. העלאות המחירים נדרשות לשוק כמו אוויר לנשימה. בלעדיהן אי אפשר להניח תשתיות, תחום שבו עד לפני עשור ישראל הייתה בין המובילות בעולם וכיום המיקום שלה מתדרדר באופן עקבי משנה לשנה. גם במשרד התקשורת ובממשלה מבינים שאי אפשר לתת למצב להימשך.

• נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
• אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

"כל עשרה שקלים לחשבון זה למעלה מ-300 מיליון שקל ל-EBITDA בחודש. עליית מחירים נשמע נורא, אבל צריך לזכור שהמחירים בישראל לא מאפשרים שיווי משקל לשוק, זה בגלל מבנה עלויות שונה של כל חברה", ממשיך יעקובי. "מחירי הסלולר נורא זולים פה, עכשיו המטרה של הרגולטורים היא לשמר את התחרות שנוצרה כאן. יש משמעות לאישור למיזוג והוא מוצדק, אבל בתנאי שלא חוזרים אחורה".

אקספון 3% מהשוק – היא באמת מעודדת תחרות?

"יש חשיבות מאוד גדולה לרגולטורים שצריכים לשמור שאקספון לא תקרוס. אם יעבדו נכון, זה יוריד את רמת התחרות וזה בסדר, אם החברות יוכלו להרוויח ולהשקיע בתשתיות, כדי שישראל לא תמשיך להתדרדר בדירוג העולמי.

"אם היינו מדברים לפני שנה, אף אחד לא היה מאמין שאקספון שבפחות משנתיים בשוק החברה כבר תהיה עם 300 אלף לקוחות. כנראה שהחברה עובדת נכון ומגייסת. הקצב לא נפסק. רואים כל חודש את מספר הניודים ושם אי אפשר לרמות. רואים שהחברה גדלה. כדי שהיא תמשיך לעשות את זה, צריך לוודא שלא מפריעים לה להמשיך".

מה קורה עם הוט מובייל?

הוט נרגעה עם הסלולר לפני כמה חודשים. היא עדיין חברה גדולה שמייצרת EBITDA של 40% מהמכירות. אבל החברה נפגעת בליבת העסקים שלה בגלל האגרסיביות של פרטנר וסלקום, הדרך שלה להיות חזרה אגרסיבית היא להוריד את מחירי הסלולר והוט מובייל הכי אגרסיבית.

הם רוצים להתרחב והם לא הקימו חברה בשביל מיליון וקצת לקוחות. צריך להבין שבגלל הכניסה של פרטנר וסלקום לתחומי הליבה של הוט, מרבעון לרבעון החברה נפגעת בעסקים וברווחים והיא צריכה להכות חזרה".

אגב, זה לא דבר פשוט בכלל. כי בהתחלה לפחות, כל חברה שנכנסת למגרש של מישהו אחר נפגעת כלכלית. בדרך כלל זה מצריך השקעה ראשונית גדולה עם החזר לא מובטח, אבל גם הרגולציה היא פקטור משמעותי, כשבניגוד למצב הקיים, הרגולציה צריכה להיות מעודדת ולא מגבילה.

מה החששות שלך מהשוק?

"אני חושש ממשבר נוסף בשוק התקשורת, בגלל הרצון העז להניח סיבים. נוצר היום מצב אבסורדי, כי אין סיבה ש-4 חברות יניחו סיבים. בכל העולם זה מקסימום 2 תשתיות. מקסימום. פהרוצים ש-4 חברות יניחו 4 תשתיות. בעולם זה גם מגיע זה בדרך כלל עם סוג של סבסוד. פה פשוט זרקו את כולם למים".

זו בעיה קשה, לא?

"תראה כיום שומעים את הקולות החדשים ממשרד התקשורת, שם מרגישים איזושהי שפיות בתהליך קבלת ההחלטות. הוט כנראה תקבל פטור מהנחת סיבים. על בזק מקשים. המטרה כרגע היא למצוא מנגנון שיאפשר ללקוח לקבל את מה שהוא צריך, אבל גם החברות".

מה עם בזק?

"יש תחושה בשוק שמשרד התקשורת מתחיל להבין את הצרכים של בזק. גם רואים את זה במניית החברה. בקומה השלישית של הקבוצה היא קיבלה נכס אמיתי וזה סרצ'לייט. יש בעלים שמבין את הנושא ואת השוק, ושלא נבהל מהרגולציה המקומית.

"סרצ'לייט החלו להתעניין בחברהעוד לפני תיק 4000 ורק לאחר שהוא נפתר הם חזרו. היא נותנת לקבוצה שקט לעבוד ולא פחות חשוב, לעבוד נכון. הם לא לחוצים על דיבידנדים, שזו גם הקלה גדולה. בספינה גדולה כמו בזק זה ממש לא פשוט. לביקום כרגע יש שקט לפחות בשנתיים שלוש הקרובות וזה המון".

איך כל השינויים האלה ישפיעו על מניות חברות התקשורת?

"אני חושב שבזק בשינוי כיוון חיובי, בעיקר בגלל ההבנה של הרגולטורים. כי כמו שבזק תלויה במדינה, המדינה תלויה בבזק. מדובר בתשתיות קריטיות. אז יש הבנות בין הצדדים. וזה חיובי. במקרה של פרטנר ובסלקום הדרך יותר קשה.

"אני רואה אותם כאופציות ארוכות להתאוששות שוק התקשורת. אופציות מטבען הן תנודתיות. כשהרגולציה תאזן בין צרכי המדינה, צרכי הצרכן וצרכי החברות ותלך לאמצע המשולש הזה, אז זה יעזור למניות הסלולר – אבל אי אפשר לדעת מתי כל זה יקרה".