בריטניה
צילום: istock

"בריטניה במיתון העמוק ביותר מזה 300 שנה"; ואין מי שיחלץ אותה

לפי סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של בנק לומברד אודייה, הפגיעה של הקורונה יחד עם הדשדוש שהיה לפני הברקזיט, הובילו למצב החדש שהולך להעיק בשנים הקרובות על הכלכלה ה-6 בגודלה בעולם, כשהבנק המרכזי שם נערך להאיץ את הכלכלה
ארז ליבנה | (16)

כשהחלה סערת הקורונה, בבריטניה – כמו בשוודיה – ניסו ללכת על חיסון עדרי. אחרי כמה שבועות, כשהעומסים על מערכת הבריאות כבר החלו להשפיע, כמו גם העובדה שראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון היה מורדם ומונשם בעקבות הקורונה, בריטניה שינתה כיוון חד ויישרה קו עם מרבית העולם ועברה לאמצעי סגר.

>>לא לאקזיט הזה ציפו: על כישלון הברקזיט

אבל האם זה היה מאוחר מדי ופתח פתח להתרסקות אפשרית של כלכלת בריטניה? לפי סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי בבנק השוויצרי לומברד אודייה, התשובה היא בהחלט כן. לטענתו, יחד עם השפעות הברקזיט, המצב הקיים הוביל את בריטניה למיתון הקשה ביותר שלה ב-300 השנים האחרונות.

 

"בריטניה איחרה בצעדי הסגר שלה והמשק מתמודד כעת עם המיתון העמוק ביותר מזה שלוש מאות שנים", כתב בסקירה השבועית שלו. "בגלל האיחור, ההתאוששות שלה מפגרת אחרי שאר העולם.

 

"בתחילת מרץ, ממשלתו של בוריס ג'ונסון נמנעה מתגובה למגפת הקורונה בעוד שכנותיה החלו בצעדי סגר. כעת, בעוד שבאיטליה, ספרד וצרפת הפסיקו את מדיניות הסגרים, בריטניה הציבה מערכות מעקב כולל החלת מדיניות של בידוד ל-14 יום לנכנסים למדינה, דבר שיפגע בתעשיית התיירות שתורמת כ-52 מיליארד ליש"ט למשק", כתב.

מה הנתונים הכלכליים אומרים?

"כלכלת בריטניה התכווצה בשיעור של 2% בשלושת החודשים הראשונים של השנה, הכוללים רק את השבוע הראשון של הסגר במדינה", מוסיף מונייה. "רק בחודש מרץ בריטניה חוותה ירידה של 5.8% בתמ"ג, ירידה שקרובה להאטה שחוותה בכל תקופת מיתון 2008-2009. הבנק המרכזי האנגלי צופה ירידה של 25% בתמ"ג ברבעון השני וירידה שנתית של 14%.

 

"לא ברור כיצד ממשלת בריטניה תממן אמצעי סיוע, אך נראה כי הבנק המרכזי מכין את השווקים לקראת מעבר מדיניות אפשרי לשיעורי ריבית שליליים, או לפחות לרעיון שרצפת הריבית כבר לא עומדת על 0%. עם זאת, זהו עדיין ויכוח פתוח בקרב גורמי הבנק וקיצוץ עד כדי שיעורים שליליים אינו התרחיש המרכזי שלנו. התנאים הכספיים נוחים בבריטניה, כאשר הריבית הריאלית כבר נמצאת בשטח שלילי.

 

"בסביבת המיתון הנוכחית, הסיבוכים של הברקזיט נראים כמו נטל רחוק וגדול מידי. לכן, אנו מעריכים כי בריטניה תגיע להסכם עם האיחוד האירופי לגבי תנאי מערכת היחסים העתידית שלה, החל משנת 2021, או לפחות תימנע מברקזיט ללא הסכם בסוף השנה", כותב מונייה.

קיראו עוד ב"גלובל"

"בריטניה מפסידה את תמריצי האיחוד"

מונייה גם מציין על השפעת הברקזיט ואיך בריטניה מפספסת את חלקה מחבילת התמריצים לגוש האירו הנאמד בכחצי טריליון אירו. "למרבה האירוניה, על אף היותה המדינה האירופית שנפגעה באופן החמור ביותר מנגיף הקורונה עם כמעט 40,000 מקרי מוות, הברקזיט הופך את בריטניה ללא כשירה לחלק מהתמיכה הכספית בסך 500 מיליארד אירו שעליה דנו באיחוד", הוסיף.

 

"בריטניה נמצאת בצומת דרכים היסטורי. על המדינה למצוא את מקומה בעולם שלאחר הברקזיט, והעולם שלאחר הקורונה, תוך שמירה על אחדותה. לאחר המגיפה, המשא ומתן על המעבר למציאות כלכלית חדשה מחוץ לחוקי המכס של האיחוד האירופי, החל מ- 1 בינואר 2021, יהיה חשוב אף יותר. כל עומס רגולטורי נוסף על חברות בריטיות, שכבר נאבקות בהשפעת המגיפה, עשוי לסכן את חייהן".

 

מונייה טוען שכדי להילחם במיתון, הבנק המרכזי הבריטי מכין את השווקים לריבית שלילית, כדי לעודד השקעות במדינה.

בריטניה חפרה לעצמה בור ואף אחד לא יעזור לה לצאת

עצוב מה שקורה היום בבריטניה. עצוב מאוד. המדינה שהביאה לעולם את זכויות האדם - הסכם המגנא קרטא ב-1215, בו בוטלו סמכויותיו הבלתי מוגבלות של המלך - שהביאה את הגלובליזציה באמצעות אחד הציים החזקים בהיסטוריה ועד היום יש בה כמה מהמוסדות הפיננסיים הוותיקים והחשובים ביותר בעולם כמו בורסת לוידס לביטוח - הוותיקה בעולם. 

אבל מאז סוף מלחמת העולם הראשונה, האימפריה הבריטית, שהחלה להבין את השלכות הקולוניאליזם במזרח התיכון ובאסיה - ובעיקר בהודו - בדעיכה. פרט לכלכלתה, שעדיין ענקית ביחס לגודלה של מדינת האי, ב-1997 הסתיים עידן הקולוניאליזם באופן רשמי עם היציאה מהונג קונג. 

נכון, כשהייתה את ההצבעה על הברקזיט ב-2016, המילה קורונה עוד לא הייתה בלקסיקון. אבל היום היא כן. והיום בריטניה מתחילה להבין מה המשמעות של להיות לבד בעולם. 

אמנם הנשיא טראמפ וג'ונסון כבר דיברו על הסכם סחר בין המדינות ובריטניה חושבת להוריד מכסים כדי למשוך חברות חזרה למשק - לאחר דילול משמעותי בנוכחות של תאגידים במדינה ב-4 שנים האחרונות - אבל הקורונה וגם המהומות שלא מפסיקות בארצות הברית, יחד עם העובדה שמדובר בשנת בחירות - לא יביאו לשום הסכם בזמן הנראה לעין. 

יתר על כן, אם טראמפ אכן יצליח, בדרך נס כלשהי להיבחר מחדש, אסור לחשוב שהסכם עתידי כלשהו נעול וסגור. להפך. מה שטראמפ הוכיח עם סין, זה שהוא מוכן לשנות הסכמים בהינד טוויט ושטראמפ קודם כל דואג לטראמפ. אז גם מהדוד סם לא הייתי מתלהב בנקודת הזמן הזו. 

אז מה כן? בריטניה, לצערנו, בבעיה. קשה. וכשהכלכלות הגדולות האחרות בעולם בדרך למיתון או שכבר נמצאות שם, ועם רשימת חברים מצטמצמת - בריטניה הולכת לאכול את הדייסה שהיא בישלה לעצמה ואפשר להניח שהטעם שלה יהיה רע ומר. 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    בוריס 04/06/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
    והזובור העצמי לבריטניה הגדולה, יהיה מושלם.
  • 11.
    ומה עם כל תוספת המוסלמים בממלכה? (ל"ת)
    אבו עלי 04/06/2020 02:33
    הגב לתגובה זו
  • דווקא הברקזיט יעצור את המשך ההגירה (ל"ת)
    ירון 07/06/2020 07:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יונתן 03/06/2020 17:07
    הגב לתגובה זו
    שמישהו יעדכן את הכותב שצריך נס בשביל שטראמפ יפסיד לבובת הגרב הסנילית והדמנטית שמתמודדת מולו
  • 9.
    חרטטנים 03/06/2020 16:15
    הגב לתגובה זו
    אני זוכר עוד שב-2016 הכלכלנים השקרנים חזו שהפאונד יתרסק אם בריטניה תצביע בעד הברקזיט. מדהים שהכלכלנים כ"כ טובים בתחזיות שלהם ואף פעם לא מתעשרים מהן. כאילו שאין להם מושג על מה הם מדברים.
  • 8.
    ספרו זאת לשווקי המניות המסוממים.... (ל"ת)
    דן 03/06/2020 15:08
    הגב לתגובה זו
  • מסוממים או לא...אתה פסימי, לא?! (ל"ת)
    תומר 03/06/2020 20:19
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נראה שעם כל הבעיות באיחוד האירופי בריטניה עשתה בחוכמה (ל"ת)
    רבקה 03/06/2020 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחד תמים 03/06/2020 14:55
    הגב לתגובה זו
    עד שהגעתי לקטע שכתוב:" אם טראמפ אכן יצליח בדרך נס כלשהי להיבחר מחדש..." מר ליבנה, אתה אמיתי??? מי ייבחר? ביידן?? רק בדרך נס טראמפ לא!! ייבחר. אז הבנתי שלכותב אין שום מושג מה קורה בעולם. מצטער
  • אל תיצטער. הישאר אידיוט ודי. (ל"ת)
    היי 03/06/2020 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שיבקשו מטראמפ שיקנה מניות גם אצלם (ל"ת)
    שלומי 03/06/2020 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שידפיסו כסף כמו בארהב (ל"ת)
    יוסי 03/06/2020 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שידפיסו כסף כמו בארהב (ל"ת)
    יוסי 03/06/2020 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כמה שיותר גרוע.כך העליות חדות יותר (ל"ת)
    צרנוחה 03/06/2020 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הפוטצי עולה כל יום אז איך מיתון???????????????? (ל"ת)
    צרנוחה 03/06/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
  • זה הזוי עולם הפוך (ל"ת)
    בני 03/06/2020 16:30
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.