ארגנטינה דגל אילוסטרציה
צילום: istock

ארגנטינה (שוב) בדרך לפשיטת רגל; המו"מ מול הלווים עומד להסתיים

השפעות הקורונה והכלכלה המקרטעת כנראה מקרבות את הקץ - הדדליין לשיחות עם ספקי האשראי הוא יום שישי הקרוב – אם לא יגיעו להסכמה, ארגנטינה תפשוט רגל בפעם ה-9 בתולדותיה
ארז ליבנה | (16)

כבר באוקטובר אשתקד, עם ניצחונו בבחירות המוקדמות של הנשיא הנוכחי, אלברטו פרננדס, דאז מנהיג האופוזיציה מהשמאל, על פני הנשיא המכהן מאריסיו מאקרי ולצד גיוסי ענק של ממשלת ארצות הברית, המשקיעים הבינ"ל איבדו את אמונם בכלכלה הארגנטינאית מחד, כשמנגד, הפסו המטבע המקומי עבר פיחות משמעותי וצנח ביום אחד ב-17% מול הדולר.  

 

מאז, כמובן, לא הרבה השתנה. בטח שלא לטובה. המגפה העולמית פגעה בארגנטינה, כמו ביתר השווקים המתפתחים, בחמת זעם. ביום שישי הקרוב, אם הממשלה לא תגיע להסכמים מול הלווים הבינ"ל, או לחילופין יגיעו להסכמה על הארכת השיחות – המדינה תפשוט את הרגל בפעם ה-9 בתולדותיה.

 

שר הכלכלה הארגנטינאי, מרטין גוזמן, אמר כי ככל הנראה, רק ככל הנראה, השיחות יימשכו מעבר לדדליין של ה-22 החודש – כלומר יום שישי הקרוב. "אנחנו בדעה שישנו צ'אנס גדול שנאריך את הדדליין, כדי לשנוכל לבצע תיקונים ולהגיע להסכם בר קיימא עם הלווים שלנו", אמר גוזמן.

 

בואו נקווה. ארגנטינה ביקשה להנפיק אג"ח בהיקף של 65 מיליארד דולר, כשההצעה כוללת תקופה של 3 שנים גרייס – כלומר, לא לשלם את החוב לתקופה, אך ההלוואה תצבור את הריבית – כמו גם הורדה של הריבית אותה משלמת המדינה.

 

חלק ממחיזקי האג"ח דווקא היו פתוחים לרעיון, לאחר שהבינו כי החוב של המדינה הפך להיות בלתי אפשרי וכי עליה לקבל זמן נוסף כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה. רבים אחרים לעומת זאת, דחו את ההצעה.

 

גוזמן אמר כי מחזיקי האג"ח הגישו כבר 3 הצעות חלופיות לבנייה מחדש של החוב, אבל שהצדדים מנהלים "דיאלוג קונסטרוקטיבי", אך שנדרש עוד שיתוף פעולה כדי להגיע לעסקה. בקיצור, אין הסכמה. לא ברור מתי תהיה גם.

 

בלי קשר לכל אלה, ביום שישי הקרוב – כן, שוב – צפויה לפוג תקופת הגרייס על תשלומי ריבית על אג"חים זרים בהיקף של 500 מיליון דולר.

 

ארגנטינה כבר שנתיים במיתון ויש חשש משחזור של המשבר ב-2001

הממשלה החדשה של פרננדז, שרץ על הטיקט של החזרת הרווחה, נאלצת להתמודד עם התסבוכת הזו חמישה חודשים בלבד לאחר כינונה. הכלכלה שם כבר מקרטעת עוד הרבה לפני. המדינה נמצאת במיתון דה פקטו כבר מ-2018, אינפלציה גבוהה ועלייה משמעותית בממדי העוני, הוכתה גם על ידי מגפת הקורונה – כפי שפגעה ביתר העולם; ואולי אף יותר בשל הכלכלה הרגישה ממילא.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בתחילת החודש, קבוצה של כלכלנים בכירים, בהם ג'וזף שטיגליץ זוכה פרס הנובל, קראו ללווים הבינלאומיים לפעול "מתוך כוונות טובות", בשל המצב הגרוע במדינה. לטענתם, הגעה להסכמה עם המדינה הענייה היא "הדרך היחידה להילחם במגפה ולהניח את הכלכלה הארגנטינאית על הנתיב לכלכלה ברת קיימא".

 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    קירסטינה קירשנר 23/05/2020 10:41
    הגב לתגובה זו
    מדהים איך עם שלם לא מבין ששלטון מושחת הורס את הכלכלה ואת העם כבר 70 שנה... שלטון מושחת שגונב מהעם שלו ומעלים באמצעות המשטרה החשאית שלו כל מי שפותח את הפה - המלחמה המלוכלכת לא נגמרה
  • 10.
    בשלב זה צריך להתחיל לקרוא לאג"ח ארגנטינה "תרומה" (ל"ת)
    כי חוב זה לא 22/05/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הנשיא שם הוא סוג-של עמיר פרץ (ל"ת)
    קפיטליסט חזירי 22/05/2020 05:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רוזן 21/05/2020 16:52
    הגב לתגובה זו
    כך היה בעבר וכך יהיה בעתיד בארגנטינה . הם פיקחים ויודעים היטב שקרן המטבע הבינלאומית תתקפל בסוף מולם ותוותר על החוב שאין שום כוונה להחזיר אותו . הארגנטינאים פיקחים ויודעים איך לשחק עם קרן המטבע בלי להחזיר את החוב
  • 7.
    שמואל ברגר 21/05/2020 15:03
    הגב לתגובה זו
    זה לא מאד חריג
  • מרגרט טאצ'ר 23/05/2020 10:35
    הגב לתגובה זו
    תזכיר לי כמה פעמים בריטניה פשטה רגל בארבעים שנים האחרונות ? ארגטינה מקפידה על דיאטה של פשיטת רגל כל 20 שנה
  • 6.
    אשר 21/05/2020 14:55
    הגב לתגובה זו
    אנשים חיים שם ההכחשה מסוכן לגור בה.נרא ה לי שכל דרום אמריקה תמחר לסינים
  • 5.
    ארוין 21/05/2020 13:11
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם עם השטויות של מדינת רווחה עם כסף שלא קיים. הדרך היחידה המובילה לשגשוג ולעושר זה הקפיטליזם, יותר קיצוני יותר טוב, לבטל את מס הכנסה, מס עקיף אחד, ולבטל את כל המעורבות הממשלתית. להפריט את הכל, שהאזרח ידאג לכל עניניו. הלווים לא מבין את הכסף של מי הם הלוו?
  • 4.
    מו"מ עם המלווים ולא הלווים. אתר כלכלי- לא??? (ל"ת)
    אריה 21/05/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איתן 21/05/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    ישראל עושה את זה ארה"ב עושה את זה מה הבעיה ? מה הם לא יודעים להדפיס ? איזה מדינה זו , אני יכול למכור לה מדפסת ליזר אצלי בבית , אבל עם מה היא תשלם לי ?? מה היא תדפיס לי כסף ?? אני צריך לבדוק מה אני רוצה ניר או סחורות ואחזור אליהם
  • החוב הוא בדולרים ולא בפזו,אתה חושב שהם טיפשים עד כדי כך (ל"ת)
    שי.ע 22/05/2020 11:56
    הגב לתגובה זו
  • הוצאת לי את המילים מהפה. נדפיס כסף ויהיה לכולם (ל"ת)
    עמיר פרץ 22/05/2020 05:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כולם מפוטרים ובורסה עולה (ל"ת)
    ראובן 21/05/2020 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדינת אוייב 21/05/2020 12:04
    הגב לתגובה זו
    קלטו יפה מאוד את פושעי המלחמה הנאצים תמורת מטילי זהב, אז שיסבלו
  • צביקה 21/05/2020 15:10
    הגב לתגובה זו
    יש שם גם 300000 יהודים אחים שלנו
  • שיעלו, יש מקום פה (ל"ת)
    שי 22/05/2020 15:59
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.