משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

משה ברקת רוצה שחברות האשראי יתחרו בסוכני הביטוח - הגיוני?

ברקת: "אנחנו רואים הרבה מאוד כשלים, בעיקר בגלל מבנה תמריצים בעייתי"; בלשכת סוכני הביטוח טוענים מנגד שהמהלך ייפגע בציבור וכי חברות האשראי יירמסו את סוכני הביטוח. הדעות בקרב חברי הכנסת חלוקות
ערן סוקול |

ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה דיון בנושא כוונת הממונה על שוק ההון להעניק רשות לחברות האשראי למכור מוצרי ביטוח ובעצם להיכנס לתחרות מול סוכני הביטוח. לדברי הממונה על שוק ההון קיימים כרגע הרבה מאוד כשלים, בעיקר בגלל מבנה תמריצים בעייתי; כאשר מנגד טוענים בלשכת סוכני הביטוח שהמהלך ייפגע בציבור וכי חברות האשראי יירמסו את סוכני הביטוח. הדעות בקרב חברי הכנסת חלוקות.

הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, משה ברקת הסביר כי נושא חברות האשראי נידון החל מאמצע שנה שעברה. "פנינו לרשות התחרות בעניין זה ואנחנו סומכים על הבחינה שביצעו. אני לא חושב שהנושא קשור לקורונה, ההשפעה היא זניחה לעניין זה בטווח הקצר מבחינת התחרות, ובטווח הארוך בחנה זאת רשות התחרות" אמר ברקת.

 

"השאלה היא כזו - האם אנשים צריכים יעוץ? כן. האם מקבלים מספיק? ממש לא. בהרבה מקרים לא מגיע להם היצע מלא מצד הסוכנים. מגיע לציבור להגביר את התחרות, הן בהיצע והן בעמלות, אנשים מגיעים לסוכן ולא יודעים שהוא מייצג רק גוף אחד או שניים, יש עסקאות שסוכנים לא מתניעים את הרכב בשבילן, אנשים עם הרבה עסקים מקבלים שירות ואחרים לא. יש דבר שחברת האשראי לא תוכל לעשות, וזה ללוות את הלקוח בתביעה, כמו שמלווים הסוכנים.

 

"לעניין השלכות כלכליות - רשות התחרות עשתה פה ניתוח, בצד של מבנה הסוכן, אנחנו רואים היום הרבה מאוד כשלים, בעיקר בגלל מבנה תמריצים בעייתי, כאשר הסוכן דואג למקסם את העמלה שלו, לפעמים על חשבון ביטוח טוב יותר, או מחיר טוב יותר. זו בעיה שמטילה צל טוב על סוכנים שעושים את השירות נאמנה.

 

"לחברות כרטיסי האשראי יש הרבה מאוד מידע, המטרה שלי שהמידע הזה ישרת את הציבור. שהחברות יוכלו לפעול רק כסוכנים אובייקטיבים, הם יצטרכו לעבוד עם הרבה מאוד יצרנים, ויקבלו אותה עמלה עם כולם. הכוונה שלי שכל הסוכנים יעבדו כך, למעט סוכן של תאגיד, שיגיד אני לא אובייקטיבי.

 

"אנחנו חושבים על שני הצדדים בצורה מאוד מאוזנת. הכוונה שלנו לתת לחברות יצרני האשראי להיכנס במוצרים הפשוטים יותר. במוצרים המורכבים יותר, עדיין יש יתרון רב לסוכנים", סיכם ברקת.

 

ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח הביע את התנגדותו וטען כי ראש רשות שוק ההון בחר לפתוח בהשתלחות נגד סוכני הביטוח. "מתי מר ברקת פגש מבוטח לאחרונה, מתי מיכל הלפרין נפגשה? מי שמשמש כשכפ"ץ של הציבור אלה סוכני הביטוח. פגשתי את רה"מ כאשר נהריה הוצפה, מי היה שם? סוכני הביטוח או אנשי האשראי? בחודש וחצי אנחנו עומדים מול הציבור שרוצה לפדות את כל החסכונות שלו, מי מונע מהם לפגוע בחסכונות? אנשי האוצר? רק אנשי הביטוח", אמר רוזנפלד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"מה זה מוצר פשוט? אדם שהרכב שלו הוצף בשני מטר, ועד היום לא קיבל פיצוי בביטוח ישיר, מול אחד שאחרי 3 שבועות קיבל פיצוי, זה מוצר פשוט?

 

"לעניין הקשר לקורונה – 13 אלף בעלי רישיונות ביטוח ו-60 אלף עובדים שלהם, כורעים תחת הנטל בתקופת משבר הקורונה, זה הזמן להכניס את הדחפורים האלה בדמות חברות האשראי? איפה הרגישות? איפה ההבנה של המשק? ראש רשות התחרות לא קראה לנו לשימוע, לא דיברה עם השחקנים האחרים בשוק. אנחנו יזמנו פגישה אחרי שהיא הוציא חוות דעת, ומה יש שם? נייר עם 8 משפטים. נגיש ערעור לבית הדין של רשות התחרות, אם נצטרך נגיע לבג"ץ. נעשתה פה רשלנות.

 

"מה יקרה מעכשיו? מבוטח שיבקש מסגרת אשראי או הלוואה, זה יהיה מותנה בעשיית ביטוח אצל אותה חברה. חברות האשראי שולטות בארנק הכלכלי שלנו, הן יודעות עלינו הכל, ובענף הביטוח הן יודעות מה שאף אחד לא יודע. הן יודעת שיש לנו ביטוח בחברת איקס, שאנחנו בתשלום ה-10 מתוך 12. למי יש עוד את המידע הזה? איך נותנים לחברות אשראי, ויש 3 כאלה בלבד, את הריכוזיות והכוח שאין לאף שחקן בשוק?"

 

"חברת מאקס רוצה להתחבר לחברת ביטוח ישיר, מי ייתן את המידע? המוקדן חסר הניסיון? שאין לו רישיון? אנחנו מפקירים את הציבור למוקדנים. גם רה"מ, גם שר האוצר, גם שר הכלכלה, הבטיחו לי שהם פונים לראש הרשות, ואומרים לו – תעצור", סיכם רוזנפלד.

 

הממונה על התחרות, מיכל הלפרין: "אין גילדה או קבוצה שאי פעם שמחה שפותחים את השוק שלה, בסופו של דבר אין פה סיפור תחרותי אמיתי שימנע את כניסת חברות כרטיסי האשראי, אנחנו צריכים לשקול את טובת המבוטח והצרכן, והיא שתהייה הרבה תחרות ומגוון של מוצרים. אם הסוכנים חושבים שהם מציעים שירות יותר טוב, והם יטפלו טוב יותר בתביעות, אז אין להם ממה לחשוש. אני חושבת שהמידע של חברות האשראי צריך להיות פתוח לכל, אנחנו מקדמים חוק של בנקאות פתוחה, שתהייה כניסה למידע של חברות האשראי והבנקים גם לחברות הביטוח וסוכני הביטוח, בהסכמת הצרכן כמובן. זה יפתח את השוק ליותר מוצרים ויותר תחרות, זה יועיל לצרכן ולמבוטח".

הדעות בקרב חברי הכנסת חלוקות 

מרבית חברי הכנסת הביעו תמיהה על כך שהמהלך מקודם דווקא כעת נוכח כך שגם סוכני הביטוח חשים את פגיעת משבר הקורונה, חלקם קראו לביטול הצעד ולבחינת צעדים אחרים להגברת התחרות, ואחרים קראו לבחינה מעמיקה יותר של הסוגיה וקבלת החלטה מושכלת במועד אחר.

 

ח"כ מיקי זוהר: "אני מבטיח שאם תקום ממשלה, לא יהיה מצב שחברות האשראי ישווקו פוליסות ביטוח. החדשות הפחות טובות הן שההתנהגות של הממונה על הביטוח מזכירה לי את ההתנהגות של דורית סלינגר, והיא לא הייתה מעלה בדעתה להביא החלטה כזו מטורפת. המשמעות היא שאתה הולך לפתוח עוד 100 אלף סוכנויות ביטוח בישראל. כי חברות האשראי יכולה להגיע לכל אחד ואחת מאתנו. בצעד הזה, תוך פרק זמן לא ארוך, המחירים יעלו. לכן אני מציע לבחון את העניין מחדש להבין את ההשלכות ולבטל את הגזרה הזו מעל סוכני הביטוח".

 

ח"כ אורית פרקש הכהן: "תחרות טובה לציבור. צריך לוודא שהיא מתרחשת בצורה ראויה. תחום הביטוח משפיע על יוקר המחייה על כל האזרחים והדברים הנכונים שבעתיים בימי הקורונה. צריך שהמצפן הראשי שלנו יהיה מה טוב לציבור הרחב. רשות התחרות הכינה את חוות הדעת שלה לגבי חברה אחת, אני מבקשת שהרשות תכין תרחישים לעניין כל החברות, לא כל חברות האשראי זהות. המסר שלי שתחרות מערערת איזונים של שנים, תחום הביטוח הוא תחום שנוגע בכיסים העמוקים שפוגעים ביוקר המחייה, אך צריך לעשות זאת בצורה ראויה".

 

ח"כ מירב כהן: "יש כאן רצון אמתי לקיים תחרות. היו לי מלחמות רבות מול חברות האשראי אבל תחרות זה דבר חשוב, יש בעיות בתחום של סוכני הביטוח, יש כאלה שעושים את עבדות בצורה נאמנה ולעיתים יש ניגודי עניינים. יש בעיה בואו לא נסתיר אותה. אין ספק שצריך לעשות איזונים, צריך לעשות הכשרה. הדבר הכי חשוב שהיו סוכנים אובייקטיבים, חייבים שחקנים אובייקטיבים, זה שאדם ניגש ליועץ ואין לו מושג אם הוא מוליך אותו שולל זו הבעיה הכי גדולה בתחום. השירות זה הדבר הכי חשוב שאפשר לתת לאזרחים".

 

רועי כהן, ארגון להב: "רואים שזה תחרות לא הוגנת ולא שווה. למה חברות האשראי לא מתאגדות ומקימות חברות ביטוח ומתמודדות בצורה הוגנת? שהן יעשו זאת, הן ייקחו פרנסה של 30 אלף סוכני ביטוח. מה שקורה כאן כרגע זה ניסיון לקחת מעצמאים את הפרנסה, אנחנו לא ניתן לזה יד".

 

ח"כ מיכאל מלכיאלי: "כשאנחנו לוקחים את הסוכנים, שהם אלפים, שעושים עבודה קשה מאוד ועמידים אותה מול חברות ענק, שלהן יש מידע וכסף לפרסום, זה לתת לעצמאי להיאבק מול העסקים הגדולים. זה לא נקרא תחרות לדעתי, אני חושב שכן צריך לחשוב על הצעד הזה עוד פעם".

 

ח"כ מיכאל ביטון: "הדיון הזה מיותר היום, האזרחים צריכים אשראי לקורונה. כשאתה חושף את הפרטים של אנשים זה פוגע במוחלשים הכי הרבה, כי הם יראו אם יש להם הלוואות וכו'. אני לא בעד בלעדיות לסוכני ביטוח אבל אני נגד שינוי מערכתי שימחק את התחרות".

 

ח"כ אחמד טיבי: "אני תומך בעקרון של תחרותיות אבל לא שגוף גדול ייכנס בתחרות עם גוף קטן וירסק אותו, אני חושב שהתזמון לא ראוי. ראוי להתרכז במתן אשראי לאזרח הפשוט שנפגע ממשבר הקורונה וזה לא מה שקורה בעקבות הבירוקרטיה דרך משרד האוצר. רבים מסוכני הביטוח ייפגעו בהמשך הדרך כי חברות האשראי הן הרבה יותר חזקות מאשר סוכני הביטוח, אני רוצה לשמור על סוכני הביטוח במגזר הערבי שעלולים להתרסק".

 

ח"כ ניר ברקת: "זה לא הזמן, צריך לבדוק את הטענות של האנשים, כדי להבין מה יגרום כן לתחרות הוגנת. שר האוצר בדרך החוצה, צריכה לקום ממשלה, נבדוק את העניין יותר לעומק, נצטרך חכות עם המהלך כמה חודשים".

 

אורי אלון, משנה למנכ"ל ישראכרט: "אנחנו לא גוף דורסני ואנחנו בעד התחרות. בואו לא נשכח שהרבה מאוד סוכני ביטוח עובדים תחת החברות הגדלות לכן הם לא קוזקים נגזלים. אף אחד לא ייתן לנו לעשות מה שאנחנו רוצים, אנחנו תחת פיקוח, נשתמש במידע בצורה מושכלת, תחרות תעזור לצרכנים".

 

ח"כ מיכל שיר: "אין קשר בין חברות האשראי לסוכנות הביטוח. אם רוצים לייצר תחרות יש מספיק דרכים אינטליגנטיות מבלי לדרוס ענף שלם".

 

ח"כ קטי שטרית: "אני מצטרפת לעניין הדחייה. תמוה בעיני שהנושא הגיע בעת הזו. קשה לי עם בעיית המידע שיש לחברות האשראי. קשה לי עם נושא חברות הביטוח. הייתי מציעה שנשאיר את המצב כמו שהוא".

 

ח"כ קרן ברק: "לא יכול להיות שזה יגיע בעת הזו. יש ציבור של סוכני ביטוח הנחשבים לעסקים קטנים, צריך להשיג את המתווה הנכון. יש את הצד השני של המבוטחים, אני יכולה לבחור אצל מי אני רוצה ביטוח, אצל מי אקבל את השירות הכי טוב. אני ביקשתי דבר אחד, לטפל בגילדה של ביטוח הרכב, לא יכול להיות שאם יש לך שתי תביעות בשנתיים אף חברת ביטוח לא מבטחת אותך".

 

הממונה על שוק ההון, ברקת: "יש סיבה מדוע המחוקק נתן את הסמכות בסוף לרגולטור וצריך לכבד את זה. תחרות צריכה להיות הוגנת וזה מה שאנחנו עושים, להגיד שמה שאנחנו עושים זה מחטף, זה שערורייה. מינואר 19 יש בקשה רשמית שלנו, פנינו בצורה מסודרת לרשות התחרות ביקשנו את דעתה. כמה חודשים אני רודף אחרי לשכת סוכני הביטוח, הם מספרים תירוצים שהם לא מנהלים ישיבות כאלה בזום. אנחנו פועלים בצורה מאוזנת, צריך לדאוג שהתחרות הזו תהיה לה מטרה לשרת את הצרכן. אנחנו בעד סוכן אובייקטיבי למען עם ישראל, בואו נתן לעם ישראל את הייעוץ שהוא צריך. זה יביא להורדת עמלות ויותר תחרות אצל חברות הביטוח. אנחנו ניזהר על המידע, נתגבר על היתרון הזה. בנושא הפרטיות, ראשית זה מגיע בהסכמת הלקוח, שנית אסור לעשות התניית שירות, אני לא סומך על רצונם הטוב של חברות האשראי, נדרוש מהם להיות סוכנים אובייקטיבים ושלא יעבדו עם יצרן אחד או שניים. נעשה מה שעשינו בבנקים. האוכלוסייה רוצה מגע ישיר וקידמה וטכנולוגיה".

 

בתום הדיון קראה הוועדה לממונה לדחות לעת עתה את הצעד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?