עיריית תל אביב-יפו מפסיקה את פעילות "תל אופן" החל מחודש אוגוסט

לאחר 9 שנות פעילות, עיריית תל אביב-יפו החליטה על הפסקת פעילות מערך "תל אופן" בעיר. הסיבה: הציבור מעדיף את האופניים והקורקינטים החשמליים
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה תל אביב תל אופן

לאחר 9 שנות פעילות, עיריית תל אביב-יפו החליטה על הפסקת פעילות מערך "תל אופן" בעיר החל מחודש אוגוסט הקרוב. הסיבה: האופניים והקורקינטים החשמליים. מערך השכרת האופניים העירוני הוקם בשנת 2011 וזכה להיקפי שימוש גבוהים. עם זאת בעיריית תל אביב מציינים כי בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית בהיקף השימושים, עקב התפתחות שוק האופניים והקורקינטים החשמליים והשיתופיים.

חוזה הפעלת המערך היה אמור להסתיים בינואר 2021, ולאור התמורות שחלו בהיקפי השימוש הוחלט להקדים את סיום ההתקשרות במספר חודשים. המיזמים הפרטיים להשכרת אופניים וקורקינטים בעיר, ימשיכו לפעול על פי הנחיות וכללי ההסדרה שקבעה העירייה. במקביל, העירייה בוחנת מסגרת לפעילות של אופניים חשמליים שיתופיים שיאפשרו נסיעה למרחקים ארוכים יותר בגוש-דן.

 

הקמת מערך "תל אופן" הייתה חלק מהחזון העירוני להפיכת האופניים לכלי תחבורה מרכזי בעיר. המיזם הצטרף לסדרת פעולות, ביניהן יצירת רשת של מעל 130 ק"מ שבילי אופניים; פעולות הסברה וחינוך נרחבות וקידום רגולציה להתניידות במרחב הציבורי ברכב דו-גלגלי.

בעיריית תל אביב מציינים כי בעשור האחרון הובילו מאמצים אלו לגידול משמעותי במספר הרוכבים בעיר: על פי סקרים שערכה העירייה, בעשור האחרון הוכפל היקף השימושים באופניים בעיר וכ-65,000 תושבים משתמשים באופניים ובקורקינטים כאמצעי תחבורה מרכזי. בתל אופן עצמו בוצעו עד היום כ-14 מיליון נסיעות על ידי אלפי מנויים קבועים ורוכבים מזדמנים. ברחבי העיר היו פרוסות כ-186 תחנות עגינה בהן מעל 1,860 אופניים ובמשך מספר שנים אף היו מספר תחנות עגינה ברמת גן ובגבעתיים.

במהלך שנת 2020 מתכננת העירייה לסלול עוד כ-20 ק"מ שבילי אופניים ברחבי העיר. העבודות על שבילי האופניים הואצו בשבועות האחרונים, נוכח ההזדמנות לקידום פרוייקטי תשתית על רקע מיעוט תנועת כלי רכב והולכי רגל. בין השאר מקימה ומשלימה העירייה שבילי אופניים ברחובות לוין קיפניס, שארית ישראל, ח"ל, דוד אבידן, אופנהיימר, טאגור, שלונסקי, בירנית, וינגייט, יד המעביר, שלום אש ועוד. במקביל, העירייה ממשיכה לקדם מיזמי רכב ואופניים שיתופיים, ומעודדת פעילות של תחבורה זעירה-שיתופית וחשמלית.

 

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "מערך "תל אופן" היה הצלחה גדולה וסייע רבות בהטמעת האופניים ככלי תחבורה מרכזי ולגיטימי בעיר. בימים אלו, כאשר השוק הפרטי מציע אלטרנטיבות טובות לרכיבה שיתופית, אין הצדקה בהשקעת כספי ציבור בשירות שרמת הביקוש שלו נמוכה. כמו הטלפונים הציבוריים שהתייתרו והוסרו מהמרחב הציבורי למניעת הפרעה – כך גם עתה. עיריית תל אביב-יפו תמשיך להשקיע עשרות מיליוני שקלים מדי שנה בסלילת שבילי אופניים, ובעוד מספר חודשים נשיק את התוכנית האסטרטגית 'עיר אופניים 20-25': תכנית להעלאת היקף הנסיעות בכלים אישיים עד שנת 2025 ל-20% מהיקף הנסיעות בעיר, רישות ורציפות שבילי האופניים, פרוייקטי תשתית תומכים, השקעה בחינוך ובהסברה, ועוד".

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    למה לסגור 02/05/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    גם אנשים מחוץ לתל אביב יכלו להנות מזה
  • 4.
    נבלות. למה לסגור? הרבה אוהבים את הכלי. (ל"ת)
    ראש עיר בן פרוצה 30/04/2020 13:15
    הגב לתגובה זו
  • פויה (ל"ת)
    נכון 02/05/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
  • חולדהE מיצתה את מכסת יחסי הציבור מנפרוייקט. (ל"ת)
    מתי יכו אותו? 30/04/2020 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני 30/04/2020 12:15
    הגב לתגובה זו
    עולם השקר. עוד מעט גם "המיזמים" החשמליים ייגנזו
  • 2.
    ישראלים 30/04/2020 11:54
    הגב לתגובה זו
    לציבור הלקוחות . אולי תהיה האפשרות לרכוש את האופניים מה דעתכם עירית ת"א .
  • 1.
    כישלון ובזבוז 30/04/2020 11:30
    הגב לתגובה זו
    טובה לכל מקום ולא לחכות לאוטובוס חצי שעה במרכז תל אביב
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.