איך ייתכן שמחיר הנפט ירד למינוס ולמה השקעה בנפט עדיין מסוכנת?
בראשית דבריי חשוב לי להביע את דעתי לגבי הסיכונים בהשקעות בתחום הנפט. התנודות והשינויים החריפים יוצרים רושם שיש כאן הזדמנויות לרווח מהיר וקל. אולם כגודל הרווח ואף יותר גודל ההפסד. השוק מאוד תנודתי, לא ניתן לצפייה ולפעמים - גם בדיעבד קשה להסביר את שינויי המחיר, מאחר ויש שילוב של גורמים רבים ולא רק ניתוח כלכלי כפי שניתן לנתח חברה, אלא כלכלה עולמית, גאופוליטיקה, סנקציות, מלחמות ומאבקי כוח; ואחרון חביב מסחר בנגזרים המעצים וממנף השפעות אלו.
המלצתי האישית הינה לא לעסוק במסחר בנפט ישירות, אלא כמובן לאלו שעיסוקם במסחר פיזי בתחום כמו חברות חשמל/אנרגיה, תעופה, ספנות, וצרכני דלקים גדולים אחרים.
הכתבות שמפציעות מידי שעה בימים האחרונים לגבי ירידת מחיר הנפט לאפס ואף מתחת, אכן מסקרנות. העובדה שמחיר הנפט בחוזה למאי היה שלילי לא מובנת ועלולה לתת לנו הרגשה שאנו מחמיצים הזדמנויות לרכישה בזול. אך דווקא האירוע בסיום המסחר אתמול בניו יורק – הירידה למינוס 38 דולר לחבית נפט, יכול להסביר שאין בהכרח קשר בין מחיר הנפט על פי מסחר בחוזים/ בניירות לבין מחיר נפט פיזי - האם מישהו מאתנו, שאינו בתחום יכול באמת לרכוש נפט בדולר לחבית או פחות?
הנקודה החשובה ביותר לציון הינה שמדובר על חוזה לחודש מאי אשר פוקע היום - 21/04, בעוד שאר החוזים, לתקופות ארוכות יותר, הן בניו יורק והן בלונדון (נפט BRENT), נסחרים ב-20 דולר ומעלה.
- מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
- אופ"ק+ מפתיעה עם הגדלת תפוקה – האם שוק הנפט בדרך לירידות חדות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבורסה הסחורות בניו יורק נסחרים חוזים עתידיים לפי חודשים כאשר לכל חוזה מוגדר מראש מועד פקיעה. המסחר בבורסה הינו משחק שסכומו אפס Zero sum game, כלומר על כל צד שקונה חוזה יש מנגד מוכר חוזה ובסך הכל - מול כל רווח יש צד שני שהפסיד בדיוק את אותו סכום, ולהפך.
החוזים על נפט מסוג WTI הם חוזים עם מסירה פיזית. המשמעות היא שמי שנותר עם חוזה ליום הפקיעה יש לו התחייבות לספק (אם מכר חוזה) או לקבל (אם קנה חוזה) פיזית נפט גולמי בנמל Cushing באוקלהומה ארה"ב.
כעת תארו לכם משקיעים שקנו חוזי מאי WTI אשר פוקעים תוך יום. החוזה הוא "עסקת נייר" במשך כל חייו, ואפשר בכל רגע לקנות או למכור. אך, ברגע האחרון החוזה הופך להתחייבות פיזית כמוסבר לעיל. כלומר אותם משקיעים שקנו חוזים אלו ב-20 דולר או ב-18 דולר ואולי ב-8 דולר ופחות עומדים בפני ההחלטה הבאה - למכור את החוזים ולהשתחרר מהתחייבותם או שיאלצו לקבל את הנפט פיזית.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
כתבות קשורות:
> הנפט עלה ל-1 דולר אחרי שצנח למינוס 38 דולר
> עד סוף השנה הנפט צפוי לזנק לכ-35 דולר
במצב זה הם "לחיצים" וסחיטים מאחר וסוחרים מקצוענים בשוק הנפט ו/או כאלו שכן מסוגלים לטעון ולאחסן את הנפט פיזית ממתינים עד שהמחיר יירד ויוכלו לקנות בזול מאותם מחזיקים ב-LONG שאין להם אפשרות להעמיס אלפי חביות על אנייה. הלחץ של מחזיקי החוזים ב-LONG למכור מהר את החוזים מעצים את הירידות. מצב זה נקרא "Long Squeeze", והוא קורה רבות, אך לא זכורה מעולם תופעה כזו חריפה.
משקיעים מסוימים נאלצו אתמול למכור חוזה מאי בדולרים ספורים, או במינוס שזה לא נתפס. אבל הם עשו זאת כי אלצו לעשות זאת כי לא תכננו ואין ביכולתם לבצע עסקה פיסית בפועל, בין היתר בגלל חוסר יכולת לאחסן, להוביל ועוד. שילוב של גורמים – חוסר מקום אחסון, ביקוש קטן לנפט, ירידה לא מספקת בהיצע, ופעילויות פיננסיות במישור החוזים והנגזרות על הנפט – גרמו לאירועי הנדיר הזה – נפט במחיר שלילי שתיקן למחיר של דולרים בודדים. השאלה, מה יהיה בהמשך?
משקיעים שיבקשו להמשיך להחזיק בחוזה נפט, יקנו כעת (אחרי שמכרו את חוזה מאי בדולרים בודדים ופחות) את חוזה יוני או יולי במחיר של מעל 20 דולר כאמור (כמובן שיכלו לעשות פעולה זו בכל יום מסחר). לגלגול הזה יש עלויות - פערים משמעותיים במחיר, ואם תעודת הסל שלכם/ קרן הסל שלכם, עובדת בשיטה הזו – ומאוד ייתכן שכן, אזי עלות הגלגול שלה גבוהה. לעלות הזו קוראים – קונטנגו.
ומה המשקיעים יעשו בעוד חודש? האם הם לא יחששו לקראת פקיעת החוזה ממצב דומה לזה שקרה עכשיו – מה מבטיח להם שבעיות האחסון ייפתרו עוד חודש?
חשוב להבהיר - מי שקונה תעודת סל או קרן סל האמורה לעקוב אחר מחירי החוזים העתידיים לא יימלט מהסיכון המתואר, אם כי אני מקווה, שמנהלי תעודות הסל שזה עיקר עיסוקם יצלחו בנזק קטן יותר אירועים כאלו.
באופן תאורטי יכול המסחר להיסגר גם ללא מעבר של חבית נפט אחת אפילו בין צדדים, אילו כל מי שהחזיק בפוזיציה פתוחה (קרי חוזה שקנה או חוזה שמכר וטרם ביצע פעולה הפוכה) יסגור את הפוזיציה. במקרה תיאורטי קיצוני כזה כל העסקאות ייסגרו "על הנייר" בלבד.
ומכאן גם שאין קשר בין היקף החוזים שנסחרים לבין כמויות ההפקה בפועל. לדוגמא אתמול היקף המסחר ב-WTI בחוזה מאי בלבד היה שווה ערך ל 250 מיליון חביות, כאשר התפוקה היומית העולמית לדוגמא הינה בשנים האחרונות כ-100 מיליון חביות ליום. סך היקף המסחר בכל החוזים הסתכם במעל 2 מיליארד חביות!!
הכותב הינו רמי ששון מומחה בניהול סיכונים פיננסים
- 17.עזרו לעצמאים עם עסקי הנפט, ולא לשכירים מובטלים (ל"ת)דר בכור לשם 25/04/2020 10:57הגב לתגובה זו
- 16.קש 22/04/2020 09:19הגב לתגובה זובהתבוננות במסחר של כלל הסחורות בעולם יש ירידה תלולה והדרך למטה עוד ארוכה .היוצא דופן הוא מחיר הזהב בתור מקלט מפני אסונות וחוסר אמון במטבעות אך לפי דעתי יש סיכוי למחיר אונקייה של 900-980 $ בעתיד.
- 15.מנסה להבין 21/04/2020 21:56הגב לתגובה זוהאם יתקשרו אלי ויגידו לי בא תיקח נפט? האם יכול להיות שאני אהיה במינוס - (כמו כותב אופציה) - למרות בצעתי קניה? דוגמא - קניתי uco ב-100$ - האם אוכל להפסיד יותרמקרן ההשקעה?
- 14.מתי מבני ברק 21/04/2020 21:09הגב לתגובה זולמה לא לקנות אופציות קול על oil שנסחרות בסנטים מה יש לסכן
- 13.רוני מהברוקראז' 21/04/2020 17:03הגב לתגובה זובסוף העסקה, לא בא לי להישאר עם חביות נפט אמיתיות בנמל. רמי ששון, תמשיך לכתוב לנו כאן כל יום ברצף. זה לא טוב שאתה בא לנו בהפסקות.
- 12.כתבה טובה (ל"ת)Q 21/04/2020 16:51הגב לתגובה זו
- 11.Ben 21/04/2020 14:39הגב לתגובה זואיך מושפעות RDS וBP XOM???
- 10.אלישע 21/04/2020 14:08הגב לתגובה זוהעולם הגיע סופסוף לנקודה בה כדאי לו לעזוב סופית את הדלק הפוסילי באדמה לפני שיהיה מאוחר מדי!!
- 9.אופטימי 21/04/2020 12:10הגב לתגובה זוהכלכלה נעצרה, חוץ מהבורסה, שעולה בלי קשר לכלום
- 8.משקיע 21/04/2020 11:47הגב לתגובה זובגלל הקורונה אנים נשארים בבית ואין טיסות כמעט אין ביקוש לנפט. כשבעולם יחזור לשיגרה זה ישתנה ויחזור הביקוש וגם המחיר יעלה
- העולם לא יחזור לקדמותו, גם אם ה"מגפה" תיעלם מחר (ל"ת)אופטימי 21/04/2020 18:30הגב לתגובה זו
- 7.נהנתי לקרוא את הכתבה, תודה. (ל"ת)יואל 21/04/2020 11:31הגב לתגובה זו
- 6.מה עם הגנבים מהכנסת?? אצלנו המחיר חוגג (ל"ת)ערן 21/04/2020 11:26הגב לתגובה זו
- 5.אסף 21/04/2020 11:00הגב לתגובה זושלום רמי, נהניתי לקרוא את דבריך. הגיוניים ומקצועיים. שאלתי היא על כמה לדעתך צריכה להתייצב מחיר חבית?
- רמי 21/04/2020 11:10הגב לתגובה זוכרגע הביקוש נמוך מאד, נעשה ניסיון לקצץ בהיצע אבל הוא לא מספיק.
- 4.עמוס 21/04/2020 10:41הגב לתגובה זועניין של שנה או אפילו פחות, הנפט ישוב להיות המוצר הנדרש ביותר בעולם. כל עוד לא המציאו איזשהי המצאה גאונית או היתוך קר, נפט ימשיך להיות העיקר.
- קובי 21/04/2020 16:26הגב לתגובה זועל מנת ליהנות מהמחיר לטווח ארוך עליך לקנות פיסית נפט ולאפסן אותו. האלטרנטיבה זה קרן סל שבכל חודש על לאיזון נורמלי בין ההיצע לביקוש תישחט במכירת החוזה הפוקע וקניית החוזה לחודש הבא. החוזים לטווח הארוך יותר מתומחרים כבר היום במחיר גבוה משמעותית ממחיר הנפט הנוכחי
- אדורם 21/04/2020 11:43הגב לתגובה זוייתכן שגם הזינוק העתידי במחירי הנפט לא יפצה על השחיקה בקרנות.
- 3.אני 21/04/2020 10:35הגב לתגובה זומה המשמעות לתעודות סל? uso
- 2.אוריאל 21/04/2020 10:26הגב לתגובה זולא ברור לי מה ההשלכות של הנאמר בכתבה על מי שרכש מניות בUSO לדוגמא בימים האחרונים, אפשר הסבר לזה?
- מנהל תיקים ותיק 21/04/2020 12:31הגב לתגובה זועד כמה שאני מכיר תעודה/קרן זו מחזיקה רצף של חוזים אז האירוע יותר מוחלק בגלל שהחוזים ליוני והלאה נותרו יותר יקרים - לכן לדוגמא אתמול היא חרדה כ- 11% "בלבד" .
- 1.אחד העם 21/04/2020 10:26הגב לתגובה זוהאם גלגול החוזים יפגע אנושות בתעודה זו גם? יש למישהו דעה/המלצה בנוגע לנייר הזה?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
