בראשית דבריי חשוב לי להביע את דעתי לגבי הסיכונים בהשקעות בתחום הנפט. התנודות והשינויים החריפים יוצרים רושם שיש כאן הזדמנויות לרווח מהיר וקל. אולם כגודל הרווח ואף יותר גודל ההפסד. השוק מאוד תנודתי, לא ניתן לצפייה ולפעמים - גם בדיעבד קשה להסביר את שינויי המחיר, מאחר ויש  שילוב של גורמים רבים ולא רק ניתוח כלכלי כפי שניתן לנתח חברה, אלא כלכלה עולמית, גאופוליטיקה, סנקציות, מלחמות ומאבקי כוח; ואחרון חביב מסחר בנגזרים המעצים וממנף השפעות אלו.

המלצתי האישית הינה לא לעסוק במסחר בנפט ישירות, אלא כמובן לאלו שעיסוקם במסחר פיזי בתחום כמו חברות חשמל/אנרגיה, תעופה, ספנות, וצרכני דלקים גדולים אחרים.

הכתבות שמפציעות מידי שעה בימים האחרונים לגבי ירידת מחיר הנפט לאפס ואף מתחת, אכן מסקרנות. העובדה שמחיר הנפט בחוזה למאי היה שלילי לא מובנת ועלולה לתת לנו הרגשה שאנו מחמיצים הזדמנויות לרכישה בזול. אך דווקא האירוע בסיום המסחר אתמול בניו יורק – הירידה למינוס 38 דולר לחבית נפט, יכול להסביר שאין בהכרח קשר בין מחיר הנפט על פי מסחר בחוזים/ בניירות לבין מחיר נפט פיזי -  האם מישהו מאתנו, שאינו בתחום יכול באמת לרכוש נפט בדולר לחבית או פחות?

הנקודה החשובה ביותר לציון הינה שמדובר על חוזה לחודש מאי אשר פוקע היום - 21/04,  בעוד שאר החוזים, לתקופות ארוכות יותר, הן בניו יורק והן בלונדון (נפט BRENT), נסחרים ב-20 דולר ומעלה.

• מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
• אופ"ק+ מפתיעה עם הגדלת תפוקה – האם שוק הנפט בדרך לירידות חדות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בבורסה הסחורות בניו יורק נסחרים חוזים עתידיים לפי חודשים כאשר לכל חוזה מוגדר מראש מועד פקיעה. המסחר בבורסה הינו משחק שסכומו אפס Zero sum game, כלומר על כל צד שקונה חוזה יש מנגד מוכר חוזה ובסך הכל - מול כל רווח יש צד שני שהפסיד בדיוק את אותו סכום, ולהפך.

החוזים על נפט מסוג  WTI הם חוזים עם מסירה פיזית. המשמעות היא שמי שנותר עם חוזה ליום הפקיעה יש לו התחייבות לספק (אם מכר חוזה) או לקבל (אם קנה חוזה) פיזית נפט גולמי בנמל Cushing באוקלהומה ארה"ב.

כעת תארו לכם משקיעים שקנו חוזי מאי WTI אשר פוקעים תוך יום. החוזה הוא "עסקת נייר" במשך כל חייו, ואפשר בכל רגע לקנות או למכור. אך, ברגע האחרון החוזה הופך להתחייבות פיזית כמוסבר לעיל. כלומר אותם משקיעים שקנו חוזים אלו ב-20 דולר או ב-18 דולר ואולי ב-8 דולר ופחות עומדים בפני ההחלטה הבאה - למכור את החוזים ולהשתחרר מהתחייבותם או שיאלצו לקבל את הנפט פיזית.

• קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

כתבות קשורות:

> הנפט עלה ל-1 דולר אחרי שצנח למינוס 38 דולר

> עד סוף השנה הנפט צפוי לזנק לכ-35 דולר

> כמה באמת שווה חבית נפט?

> איך משקיעים בנפט?

במצב זה הם "לחיצים" וסחיטים מאחר וסוחרים מקצוענים בשוק הנפט ו/או כאלו שכן מסוגלים לטעון ולאחסן את הנפט פיזית ממתינים עד שהמחיר יירד ויוכלו לקנות בזול מאותם מחזיקים ב-LONG שאין להם אפשרות להעמיס אלפי חביות על אנייה. הלחץ של מחזיקי החוזים ב-LONG למכור מהר את החוזים מעצים את הירידות. מצב זה נקרא "Long Squeeze", והוא קורה רבות, אך לא זכורה מעולם תופעה כזו חריפה.

משקיעים מסוימים נאלצו אתמול למכור חוזה מאי בדולרים ספורים, או במינוס שזה לא נתפס. אבל הם עשו זאת כי אלצו לעשות זאת כי לא תכננו ואין ביכולתם לבצע עסקה פיסית בפועל, בין היתר בגלל חוסר יכולת לאחסן, להוביל ועוד. שילוב של גורמים – חוסר מקום אחסון, ביקוש קטן לנפט, ירידה לא מספקת בהיצע, ופעילויות פיננסיות במישור החוזים והנגזרות על הנפט – גרמו לאירועי הנדיר הזה – נפט במחיר שלילי שתיקן למחיר של דולרים בודדים. השאלה, מה יהיה בהמשך?  

משקיעים שיבקשו להמשיך להחזיק בחוזה נפט, יקנו כעת (אחרי שמכרו את חוזה מאי בדולרים בודדים ופחות) את חוזה יוני או יולי במחיר של מעל 20 דולר כאמור (כמובן שיכלו לעשות פעולה זו בכל יום מסחר). לגלגול הזה יש עלויות - פערים משמעותיים במחיר, ואם תעודת הסל שלכם/ קרן הסל שלכם, עובדת בשיטה הזו – ומאוד ייתכן שכן, אזי עלות הגלגול שלה גבוהה. לעלות הזו קוראים – קונטנגו.

ומה המשקיעים יעשו בעוד חודש? האם הם לא יחששו לקראת פקיעת החוזה ממצב דומה לזה שקרה עכשיו – מה מבטיח להם שבעיות האחסון ייפתרו עוד חודש?

חשוב להבהיר - מי שקונה תעודת סל או קרן סל האמורה לעקוב אחר מחירי החוזים העתידיים לא יימלט מהסיכון המתואר, אם כי אני מקווה, שמנהלי תעודות הסל שזה עיקר עיסוקם יצלחו בנזק קטן יותר אירועים כאלו.

באופן תאורטי יכול המסחר להיסגר גם ללא מעבר של חבית נפט אחת אפילו בין צדדים, אילו כל מי שהחזיק בפוזיציה פתוחה (קרי חוזה שקנה או חוזה שמכר וטרם ביצע פעולה הפוכה) יסגור את הפוזיציה. במקרה תיאורטי קיצוני כזה כל העסקאות ייסגרו "על הנייר" בלבד.

ומכאן גם שאין קשר בין היקף החוזים שנסחרים לבין כמויות ההפקה בפועל. לדוגמא אתמול היקף המסחר ב-WTI בחוזה מאי בלבד היה שווה ערך ל 250 מיליון חביות, כאשר התפוקה היומית  העולמית לדוגמא הינה בשנים האחרונות כ-100 מיליון חביות ליום. סך היקף המסחר בכל החוזים הסתכם במעל 2 מיליארד חביות!!

הכותב הינו רמי ששון מומחה בניהול סיכונים פיננסים