שנה מתוקה: הרווח הנקי של כרמית זינק ב-60%, ל-8.1 מיליון שקל
חברת הממתקים כרמית -4.43% מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לשנת 2019, במסגרתם הציגה גידול של 15% בהכנסות, וזינוק של 60% ברווח הנקי. מניית החברה שנסחרת לפי שווי שוק של 72 מיליון שקל, ירדה בחודש האחרון בכ-26%. להמשך התפשטות הנגיף עשויות להיות השפעות שליליות על תוצאות החברה.
הכנסות החברה בסיכום שנת 2019 עמדו על כ-162.4 מיליון שקל, גידול של כ-15%, בהשוואה לכ-141.1 מיליון שקל אשתקד. העלייה מיוחסת בעיקר לגידול במחזור המכירות של מגזר השוקולד והגרנולה.
בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של כ-8.1 מיליון שקל, עלייה של כ-59%, ביחס לכ-5.1 מיליון שקל בשנת 2018.
הרווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (EBITDA) עמד על כ-18.8 מיליון שקל (11.6% מההכנסות), גידול של כ-65%, לעומת כ-11.4 מיליון שקל (8.1% מההכנסות). הגידול מיוחס ליישום לראשונה של תקן החשבונאות IFRS 16.
שיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית
הרווח הגולמי במהלך שנת 2019 צמח בכ-18%, והסתכם בכ-38.8 מיליון שקל על שיעור רווחיות גולמית של 23.9%. זאת, לעומת כ-32.8 מיליון שקל על רווחיות גולמית של כ-23.2%, אשתקד. השיפור בשיעור הרווחיות מיוחס לעליה במכירות ולירידה באחוז ההוצאות הקבועות
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעול של החברה עמד על כ-10.2 מיליון שקל בשנת 2019, גידול של כ-51%, ביחס לכ-6.7 מיליון שקל בשנת 2018.
השפעות נגיף הקורונה
לדברי החברה, אין באפשרותה לאמוד את ההשלכות האפשריות על פעילותה ותוצאותיה, כתוצאה מהתפשטות הנגיף. אך, התמשכותו של משבר זה, תוך עלייה בשיעורי התחלואה והתרחבות של אזורי הסגר והיקפי הבידוד, עלולים, להוביל להשפעה שלילית מהותית על תחומי הפעילות של הקבוצה. זאת, בין היתר, בשל היעדרות מסיבית של כוח אדם שחיוני לפעילותה העסקית של הקבוצה או נותני שירותים לקבוצה בעלי מומחיות, לרבות מחו"ל, וצמצום בהוצאות הצריכה בשווקים בהם פעולת הקבוצה.
מתניה שוורץ, מנכ"ל כרמית: "החברה גדלה ב 4 השנים האחרונות ב 32% במכירות ולרווחיות תפעולית של 6.1%. הפכנו בשנים האחרונות לשחקן בשוק המקומי שאין רשת שיווק שלא מקצה לו תצוגות מידי חודש, לשותפה אסטרטגית של כול חברות המזון המובילות במשק, לחברה בעלת יכולות משמעותיות בעולם הבריאות , במוצרי וויגן, במוצרים ללא אלרגנים, ובמוצרים ללא סוכר בארץ ובעולם".
תחומי הפעילות
לקבוצה ארבעה תחומי פעילות עיקריים: שוקולד, סוכריות, מאפים וגרנולה, בהם היא מפתחת, מייצרת, מייבאת, מוכרת, משווקת ומפיצה את מוצריה. בתחום השוקולד, מייצרת החברה מגוון מוצרי שוקולד לשוק הצרכני המקומי המאורגן, לשוק הפרטי, לסיטונאים, לעמותות ולשוק המוסדי והתעשייתי בארץ.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
