הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
אבי לוי דיסקונט
צילום: רמי זינגר

המערכת הבנקאית נערכת להתפשטות וירוס הקורונה לישראל

אבי לוי, סמנכ"ל בנק דיסקונט ומנהל הסיכונים הראשי: ״אנחנו נערכים לתרחישי קיצון כל ימות השבוע. אנחנו חיים בישראל וסיכונים קיימים כל הזמן. אבל ברור שסיכוני המקרו לטווח ארוך ישפיעו על כולם וגם על המערכת הבנקאית"
ניצן כהן | (5)
נושאים בכתבה בנקים וירוס הקורונה

כשמדברים על סיכונים מקרו כלכליים הנוגעים להתפשטות וירוס כמו הקורונה, אנחנו חייבים לקחת בחשבון את המערכת הבנקאית. היא זו שבשעת חירום תספק את סם החיים הכלכלי בעולם המערבי, הפתוח והחופשי. המערכת הבנקאית היא זו שמספקת נזילות וביטחון כלכלי ומסחרי ולכן היערכות טובה של המערכת, תבטיח בחירום חיים תקינים.

 

התפשטות נגיף שגורם לאנשים לשבת בבית היא הסיוט של הכלכלה המודרנית ולכן אדישות של המערכת הבנקאית עלולה להחריף הידרדרות, כל הידרדרות ובטח כזו שיש לה השלכות כלכליות כשמנגד, היערכות טובה, תקל על החיים והחזרה לשיגרה של החיים במהלך ואחרי תקופות חירום.

 

אבי לוי, סמנכ"ל בנק דיסקונט ומנהל הסיכונים הראשי של הבנק מהחשובים בכלכלה הישראלית מעריך היום כי לטווח הקצר והבינוני המערכת הבנקאית נערכת להתפשטות וירוס הקורונה לישראל, לטווחים הארוכים יותר, ההיערכות לאסקלציה בעיצומה אך תלויה במידע והנחיות שיגיעו ממשרד הבריאות.

 

״קשה היום להעריך לטווח הארוך איך תשפיע הקורונה על הכלכלה, על הלקוחות ועלינו כבנק אבל אנחנו נערכים ושומרים על האצבע קרוב לדופק. כלומר, אנחנו מבצעים הערכות מצב תוך יומיות והכל כשבכירי הבנק לרבות המנכ״ל מעורבים בתהליך״.

 

מה המשמעות של הערכות כאלה? 

״המשמעות היא שאנחנו מדברים עם הלקוחות. מנסים להבין אותם ולהבין את החשיפה שלהם. בכל מקום שאנחנו יכולים אנחנו עוזרים להם אבל זה בכפוף לניהול הסיכונים של הבנק. המטרה היא לעזור ללקוחות שעלולים להיפגע ממה שקורה ולכן אנחנו מנהלים תהליך תוך יומי של ניהול סיכונים ומשתפים את המנכ״ל וכל בכירי הבנק בתהליך״.

 

באשר לסיכונים ארוכי טווח אמר לוי כי בסך הכל המערכת הבנקאית תדע להתמודד עם סיכונים ארוכי טווח ככל שמערכת הבריאות תצליח לצמצם את כניסת הוירוס לישראל. ״אנחנו נערכים לתרחישי קיצון כל ימות השבוע. צריך לזכור שאנחנו חיים בישראל וסיכונים קיימים כל הזמן. מבחינתנו זה דבר שבשגרה, אבל ברור שסיכוני המקרו לטווח ארוך ישפיעו על כולם וגם על המערכת הבנקאית. אנחנו נערכים כל הזמן לתרחישי קיצון ומקווים שלא יהיה בהם צורך״.

 

לוי ציין עוד כי קיימים מספר מעגלי לקוחות אליהם המערכת הבנקאית שמה לב יותר בימים האלה. לוי מסרב להתייחס לבנק דיסקונט אבל מעריך שהמערכת הבנקאית כולה מנהלת תקשורת תוך יומית עם סקטורים העוסקים בתחומי התיירות ואלה שתלויים במסחר עם מדינות שהמסחר איתן נפגע או צפוי להיפגע. ״אני לא רוצה להתייחס לבנק דיסקונט, אבל ניתן להניח שהבנקים, במסגרת ניהול הסיכונים שלהם, לא חושבים שצריך כרגע ללחוץ יותר מידי על הלקוחות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

״בעיקרון, אנחנו מבקשים מהלקוחות להיות איתנו בקשר רציף והדוק יותר כדי שכולם יוכלו להיערך טוב יותר. בכל מקום שאנחנו מוצאים שאנחנו יכולים לסייע ללקוחות, אנחנו עושים את זה, כמובן במסגרת ניהול הסיכונים של הבנק, ואגב, כל בנק".

 

עוד הוסיף לוי כי בשלב הזה הבנק מבצע הערכות תוך יומיות באשר להתפשטות וירוס הקורונה והשפעתו על לקוחות הבנק. "זה תהליך שכל המערכת הבנקאית עושה כרגע, אנחנו פועלים במסגרת הידע של מה שקורה עכשיו והמידע שקיים היום במערכת, אנחנו לא מנסים להחריף את המצב אצל הלקוחות הפגיעים אלא לעזור להם ולכן אנחנו, במסגרת ניהול הסיכונים שלנו מול הלקוחות, בשיתוף המנכ"ל וכל ההנהלה הבכירה, עומדים בקשר עם הלקוחות ומנסים לסייע.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דירה=קורת גג 27/02/2020 17:48
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 4.
    יוני 27/02/2020 16:44
    הגב לתגובה זו
    הבנקאים תמיד מרויחים
  • 3.
    שומרים על הכסף בבידוד (ל"ת)
    Q 27/02/2020 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עמך 27/02/2020 15:34
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט מגדל הקלפים הזה שנקרא בנקאות ישראלית עלול להתמוטט עלינו יחד עם בועת הנדלן של בנק ישראל יצר לנו בעזרתו האדיבה של הגאון מארה"ב פישר.
  • 1.
    טרלול 27/02/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
    השפוי היחיד הוא טראמפ
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0.93%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלטשולר עולה 3%, ניו מד יורדת 1.1%; המדדים בעליות

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.2% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.4%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 0.4%, מדד הנדל"ן עולה 0.2% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


ג’י סיטי ג'י סיטי -0.25%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%. 

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


להמשך הכתבה לחץ כאן