ניו יורק ארה"ב נדל"ן בניין
צילום: Istock

סוף הקפיטליזם? רווח זה לא הכל

במסמך שפרסם "השולחן העגול העסקי", ארגון המאגד את החברות החזקות במשק האמריקאי, הם מתחייבים לפעול למען כל בעלי העניין בחברות שלהן, כולל העובדים והקהילות. עכשיו נשאלת השאלה: האם זה ייושם בפועל?
ארז ליבנה | (8)

מאז אמצע שנות ה-80, התאגידים בארצות הברית אימצו שיטת ניהול שנקראת "ראשוניות בעלי המניות", שמטרתה למקסם את הרווח של בעלי המניות הראשיים של חברה על פני כל שיקול אחר. עכשיו, למעלה מ-30 שנה, יש אפשרות לשינוי מהותי בתפישה הכלכלית, שרבים טוענים כי הובילה חברות רבות להתמקד ברווחים קצרי טווח עבור גרעיני שליטה, במקום יצירת רווח מתמשך עבור כל בעלי העניין בחברה.

 

"השולחן העגול העסקי" – ארגון המאגד לתוכו עשרות מנכ"לים של החברות הגדולות בארצות הברית, בהם מנכ"לי אמריקן איירליינס, אמריקן אקספרס, אמזון, בנק אוף אמריקה, אפל, בואינג, נאסדאק ועוד ועוד – פרסם מסמך בו כלל המנכ"לים מתחייבים לשינוי בסדר העדיפויות של תאגידי הענק אותם הם מנהלים.

 

לטענתם, הם יחלו לפעול לכך שהחברות שהם מנהלים לא יפעלו רק לטובת שורת הרווח של בעלי המניות, אלא לטובתם של כל בעלי העניין בחברה – בהם העובדים, הקהילה והלקוחות.

מעבר מבעלי מניות לבעלי עניין

במסמך בעל 5 הנקודות המנכ"לים מתחייבים לשורה של הבטחות לשינויים מרחיקי לכת באופן שבו ינהלו עסקים. הנה 5 הנקודות:

 

הענקת ערך ללקוחותינו. אנחנו נעמיק את המסורת של חברות אמריקניות ונוביל את הדרך לענות על הציפיות של הלקוחות ואף מעבר לכך.

- השקעה בעובדים שלנו. זה מתחיל מתשלום הוגן ואספקה של הטבות חשובות. זה כולל תמיכה באמצעות הכשרה וחינוך, שיאפשרו להם לרכוש יכולות חדשות הנדרשות לעולם המשתנה במהירות. נקדם גיוון, הכללה (של כל האוכלוסיות) וכבוד.

- ניהול עסקי אתי עם הספקים שלנו. אנחנו מחויבים להיות פרטנרים עסקיים טובים לחברות אחרות, קטנות כגדולות, שיעזרו לנו לעמוד במשימות שלנו.

- תמיכה בקהילות שבתוכן אנחנו עובדים. אנחנו מכבדים את האנשים בקהילות שלנו ולשמור על הסביבה באמצעות מעבר לשיטות עבודה ברי קיימא.

- יצירת ערך לטווח ארוך לבעלי המניות, שכספם מאפשר לחברות להשקיע, לגדול ולחדש. אנחנו מחויבים לשקיפות והתנהלות אפקטיבית עם בעלי המניות. 

לסיכום, חברי השולחן העגול קובעים כי "כל בעלי העניין הוא חיוני. אנחנו מתחייבים לספק ערך לכול בעלי העניין, למען ההצלחה העתידית של החברות שלנו, הקהילות שלנו והמדינה שלנו".

 

עכשיו עוברים לשלב החשוב: לביצוע

שלא תטעו, מדובר במהפכה של ממש במחשבה העסקית האמריקאית. לדאגה היחידה לשורת הרווח של בעלי המניות בכל רבעון יש תחלואות רבות, שהובילו לפערים בלתי נתפסים בין השכבות הגבוהות באוכלוסייה לשכבות הנמוכות.

 

עם זאת, כציניקן מובהק, גם אני הרמתי גבה כשקראתי את המסמך. האם באמת עידן המרדף אחרי הרווח המהיר בכלכלה האמריקאית מסתיים? אז זהו שלא בטוח. אבל גם אסור לזלזל בהצהרה החתומה הזו. חלקים ממנו "נכתבו" על ידי הלקוחות עצמם, שיותר מעורבים בעמדות של התאגידים, שנדרשים לאחריות תאגידית, אחרת הם סופגים מטחים מהציבור האמריקאי ומסתכנים בחרמות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אפילו האדם הנאיבי ביותר לא יאמין שהכול ישתנה בתחלואי התאגידים בן-לילה. אבל זה בהחלט צעד שבכיוון הנכון. מספיק להסתכל על יוזמת RE100, עליה חתמו ענקיות גלובליות כמו קוקה קולה, גוגל ועוד, שחתרו להגעה ל-100% אנרגיה מתחדשת בעסקיהם – ושבחלקן הגדול כבר עמדו ביעדים אלה – כדי לדעת שלמסמך זה יש חשיבות עצומה.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 27/08/2019 08:17
    הגב לתגובה זו
    כסף, הרס את העולם ואת הערכים
  • 4.
    אייבי 27/08/2019 08:16
    הגב לתגובה זו
    תראו מה קורה באמזונס
  • 3.
    יום אבל למצביעי זהות, העובדים עוד עלולים לקבל פירורים (ל"ת)
    ספרטקוס 21/08/2019 08:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כפיר 21/08/2019 06:47
    הגב לתגובה זו
    קפיטליזם הוא הביטוי הכלכלי של הליברליזם במובנו הקלאסי ולא "עשיית רווח מהיר". השאת ערך ללקוחות ושכר אטרקטיבי לעובדים הם לא עניין חדש ואלמנטים כאלה מופיעים בחזונן של חברות רבות כבר עשרות שנים. לקרוא לזה מהפכה זה לא רק מוגזם אלא ההיפך מהאמת.
  • אייבי 27/08/2019 08:18
    הגב לתגובה זו
    והעולם נעלם
  • 1.
    אופטימי 20/08/2019 23:03
    הגב לתגובה זו
    מכינים תירוץ לירידות...
  • אנונימי 27/08/2019 08:20
    הגב לתגובה זו
    יהיו ירידות חדות מאוד
  • אנונימי 27/08/2019 08:18
    הגב לתגובה זו
    תרוצים ליום השחור
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.