גיא ארמוני
צילום: יח"צ
דעה

גוררת רגליים: ממשלת ישראל מותירה את משקיעי הביטקוין בערפל

מדינה שמיתגה את עצמה כאומת הסטארט-אפ חייבת להתייחס לתופעה החדשנית כדי לתפוס מקום טוב בתחרות לפני מרוץ השוורים הבא –  או לפחות לא להפריע

גיא ארמוני | (2)

בקרוב תתכנס ממשלה חדשה במשכן הכנסת בו ממתינה ערימת ענק של נושאים לטיפולה. במה תחל הממשלה החדשה לטפל קודם? איזה דבר חקיקה ראשון יעלה לסדר יומה של כנסת ישראל?

בישראל כמו בישראל, הרבה פעמים מי שצועק צודק. כשיש טילים באוויר דנים במצב הביטחוני, כשהמורים שובתים עולה השיח על מצב החינוך, וכשהביטקוין עולה כך מתרחב הדיון הציבורי ומגיע לתוך ועדות הכנסת ושולחנותיהם של הרגולטורים. 

עם ישראל כבר הוכיח שהוא יודע להרעיש, אבל כאשר מדיניות נקבעת במודל של כיבוי שריפות או ניהול משברים ללא חזון או תכנון ארוך טווח, חסימת הצירים של איילון לא באמת יכולה להניב פרי בסוגיות מאקרו כלכליות. החדשנות הטכנולוגית שביטקוין הביא איתו לעולם הפיננסי פרצה את גבולות המציאות המוניטרית שהכרנו והיא דורשת קבלת החלטות אקטיבית על מנת שנוכל ליהנות מפירות התעשייה החדשה לכשיבשילו.

המטבעות הדיגיטליים לא ממהרים להיעלם

אמנם הצונאמי שפקד את שוק המטבעות הדיגיטליים כבר מאחורינו, אבל ביטקוין וחבריו לשוק לא ממהרים להיעלם מהשטח ורבים צופים להם תפקיד משמעותי בכלכלת העתיד. שוק המטבעות הדיגיטליים הוא שוק צעיר ומאתגר במיוחד, שכן הוא קורא תיגר על חוקי העולם הפיננסי המסורתי והטכנולוגיה שעומדת בבסיסם של המטבעות מאפשרת מציאות שבה ניתן להעביר ערך כלכלי ללא תלות בגוף מרכזי.

כמובן שהמערכת הבנקאית לא אוהבת את הרעיון שמאיים על המונופול שלה בייצור ושליטה על הכסף וראייה לכך ניתן לראות בעובדה שהיא מקשה על עסקים ויחידים הפועלים בתחום לבצע פעילות בחשבונותיהם, גם במקרים שבהם ניתן להוכיח שמדובר בפעילות שאין בה רבב.

למרות הירידות של השוק מאז הגיע לשיאו בשלהי 2017 ולמרות המספידים, כבר כמעט עשור שביטקוין צובר תאוצה לתוך הכלכלה הבינלאומית ויש לזכור שמדובר בנכס ייחודי שסיפק למשקיעים בו תשואות אדירות. משקיע שנכנס להשקעה בדולרים בודדים או אפילו במאות דולרים הניב תשואה של מאות ואלפי אחוזים וגם כאשר לוקחים בחשבון את התנודתיות הגדולה מדובר בהון בלתי מבוטל.

עם זאת, על אף שמדובר בפעילות השקעה חוקית לגמרי, משקיעים שמחפשים לממש את רווחיהם ולהעביר אותם לחשבון הבנק שלהם נתקלים בסבר פנים חשדני מצד המערכת הבנקאית שבחרה במדיניות ניהול סיכון מחמירה שמעכבת את התפתחות התחום ודוחקת את רגליהם של משקיעים ועסקים לחפש פתרונות מעבר לים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

למרות מראית העין שנכונה לשמוע ולדון בפיתוחים ובאפשרויות החדשות המונחות על השולחן הפיננסי הבינלאומי, מדינת ישראל על כלל שלוחותיה הרגולטוריות החליטה שלא להחליט והיא גוררת רגליים, כך שבמקום לזהות את הפוטנציאל הגדול של התחום ולנצל את ההזדמנות להוביל אותו היא פועלת באדישות ומותירה את העסקים ואת המשקיעים בערפל.

עוד חוזר הניגון: הרשויות מנסות לטאטא את רוח החדשנות

האופי הבינלאומי של השוק ומהירות החידוש בו מקשים על הרגולטורים את ההתמודדות ולכן נדרשת מהם למידה מעמיקה והקמת צוותים מקצועיים כדי לאפשר חקיקה יעילה שתשמור על המשקיעים מחד ולא תפגע בהתפתחות השוק מאידך.

למרות שהרשויות מזהות את הפוטנציאל החיובי הטמון בשוק המטבעות הן דווקא ממשיכות בניגון החוזר הקושר את התחום לפשיעה, הלבנת כספים וטרור ובאותה נשימה מנסות לטאטא את רוח החדשנות מתחת להגדרות העולם הישן. בהיעדר בהירות רגולטורית הולמת שמתאימה לאופי הטכנולוגיה, פעילות פרטית או עסקית לגיטימית נדחקת לשוליים ומדינת ישראל מפסידה בינתיים את פוטנציאל הרווחיות הגדול של התחום.

להבדיל מהשליטה המונופוליסטית של בנקים מרכזיים, ביטקוין אינו כפוף באופן ישיר לרגולטור כזה או אחר וחוקים החלים על המשתמשים בו משתנים בין מדינה למדינה. הארכיטקטורה המבוזרת של ביטקוין תוכננה באופן כזה שהיא אינה שואלת רשות או דורשת את אישורו של רגולטור כזה או אחר והיא פועלת בין אם הבנקים יקבלו את הרעיון ובין אם לא.

מדינות כמו שווייץ כבר הפנימו את העובדה שמדובר בחדשנות פיננסית בלתי ניתנת לעצירה ואימצו מדיניות אוהדת עבור עסקים ומשקיעים בתחום והן מושכות אליהם חברות שיש להן את הפוטנציאל להפוך לענקיות הפיננסים של דור ה-Y, שסקרים רבים מראים את העדפתו הברורה להשתמש ולהשקיע במטבעות כמו ביטקוין על פני השקעות מסורתיות ושימוש בשירותים הבנקאים.

לסיכום, תחום המטבעות הדיגיטליים רווי דעות, אמונות ואינטרסים שנעים על התפר שבין העולם הפיננסי המסורתי לכלכלה סופר מודרנית. מצדו האחד חדשנות פורצת גבולות ומוסכמות ומצדו השני עקשנות מקובעת במסגרות ישנות. את צעדי הריקוד שבין העולמות קשה לצפות, אבל השנים הקרובות יכריעו מי תהיינה השחקניות הגדולות במגרש - וממשלות שלא יפנימו את המציאות החדשה ימצאו את עצמן במקרה הטוב יושבות על הספסל ובמקרה הגרוע, מתמודדות מחאה אמתית שניתן להיערך לה כבר היום.

לכן, מדינת ישראל שמיתגה את עצמה כאומת הסטארטאפ שנמצאת בחזית הטכנולוגית הבינלאומית לא יכולה להרשות לעצמה לגרור רגליים אל מול התופעה וחייבת להתייחס אליה כדי לתפוס מקום טוב בתחרות לפני מרוץ השוורים הבא –  או לפחות לא להפריע.

 

 ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.  

 הכותב הוא יועץ אסטרטגי בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישראלי 02/05/2019 09:13
    הגב לתגובה זו
    כתבה הזויה
  • 1.
    חבל שהמדינה לא תקלוט את זה עד שיהיה מאוחר מדי (ל"ת)
    נאורי 08/04/2019 15:01
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.