אוטובוס דן נוסעים נהיגה תחבורה ציבורית
צילום: מורן ישעיהו

מעצבן או הכרחי? מיום שישי נהגי דן בת"א יפסיקו להתעסק בכסף

שכחתם להטעין את הרב קו? תצעדו. צפו ברשימת המקומות בהם אפשר להטעין את הרב קו. הנהגים ימכרו כרטיסים רק לאזרחים ותיקים. הצעה: יהיה ניתן להיכנס למינוס ברב קו
ערן סוקול | (12)

משרד התחבורה דיווח היום (ג') כי רפורמת הכרטוס החכם מגיעה לגוש דן והחל מיום שישי הקרוב (21 בדצמבר) נהגי האוטובוסים של חברת דן במטרופולין תל אביב, יפסיקו למכור או להטעין כרטיסי נסיעה. זאת במטרה לאפשר לנהגים להתרכז בנהיגה בלבד ולהפוך את הנסיעה לבטוחה ומהירה יותר, בדומה לנהוג במדינות אירופה המתקדמות.

על פי ההודעה, לאור הצלחת רפורמת הכרטוס החכם בירושלים ובבאר שבע, הוחלט להרחיב את הרפורמה גם למטרופולין תל אביב. שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ ציין כי ביטול התשלום אצל הנהג נועד לשפר את השירות לנוסעים ולהפוך את התחבורה הציבורית ליעילה, בטוחה ומהירה יותר. "ביטול אפשרות טעינת הרב קו אצל הנהגים ימנע עיכובים והסחת דעת של הנהגים וישפר את הבטיחות ומהירות הנסיעה. זאת, בדומה לנהוג ברבות ממדינות אירופה המתקדמות", הוסיף השר כץ. עם זאת, קיימות מספר בעיות המראות כי יוזמי הרפורמה לא חשבו עד הסוף על משמעות הצעדים.

שכחתם להטעין את הרב קו? תצעדו

לקראת יישום הרפורמה, העמיד משרד התחבורה לרשות ציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית, מגוון אפשרויות להטענת כרטיס הרב קו, לפני העלייה לאוטובוס, במזומן או בכרטיס אשראי. הנוסעים יוכלו להטעין את כרטיס הרב-קו באינטרנט, במוקד הטלפוני ובכל אחת מאלפי נקודות ההטענה, שנפתחו ברחבי המטרופולין.

אז איפה מטעינים? 

בין היתר, יוכלו הנוסעים להטעין את כרטיסי הרב קו שברשותם, ברשתות "סופר פארם", "גוד-פארם", "צומת ספרים", בסניפי "דינמיקה", ברשת "יינות ביתן" הכוללת גם את סניפי "מגה" ו"שוק מהדרין" וברשתות "מעיין 2000", "סופר יודה", "נתיב החסד" ו"בר-כל", וכן במאות נקודות "תל-אופן" ובקיוסקים הפזורים בגוש דן.

 

הטענת כרטיסי הרב-קו מתאפשרת גם בכל אחת מאלפי נקודות הטענה הפרוסות במטרופולין תל אביב, ובהן אלפי כספונטים המאפשרים הטענה בכרטיס אשראי ללא עמלה, עשרות מכונות אוטומטיות בהן ניתן להטעין במזומן ובאשראי ובמרכזי שירות "על הקו" בהם ניתן להטעין את הרב קו במזומן ובאשראי.

מה יעשו הנוסעים המזדמנים?

משרד התחבורה ודן לא מציעים פתרונות לנוסעים מזדמנים, שאין ברשותם רב קו. נוסעים אלו יצטרכו לחפש מקום בו מפיקים רב קו - ורק אז יוכלו לנסוע כחוק.

אפשר גם באפליקציה

ניתן להטעין את כרטיס הרב קו גם בטלפון הנייד, באמצעות אפליקציית "רב קו אונליין", אולם נכון לכרגע לא ניתן להשתמש באפליקציה בחלק גדול מהמכשירים הניידים ועדיין לא ברור מה יעשו החרדים שלרובם כלל אין טלפון חכם. לחילופין ניתן לבצע הטענה במחשב הביתי, באמצעות "קורא כרטיסים" ייעודי. בנוסף, פועל משרד התחבורה להרחבת אפשרויות ההטענה של כרטיסי הרב קו גם בסניפי הדואר הפרוסים ברחבי הארץ.

 

הנהגים ימשיכו למכור כרטיסים לאזרחים ותיקים 

יצוין כי בקווי האוטובוס של דן ניתן לשלם באמצעות האפליקציה של חברת "הופ-און" ללא צורך בכרטיס רב-קו. בתקופה ההסתגלות של הציבור לשינוי, נהגי האוטובוס ימשיכו למכור כרטיס "רב-קו אנונימי" המוטען בנסיעה בודדת. כמו כן, כדי להקל על ציבור האזרחים הוותיקים, ימשיכו הנהגים למכור כרטיסי אזרח ותיק בהנחה, בדומה הסדר הקיים היום.

קיראו עוד ב"בארץ"

בינואר 2019 יצטרפו לרפורמה שאר החברות בגוש דן

בשלב השני ביישום הרפורמה, שיחל ב-18 בינואר 2019, יצטרפו לרפורמת הכרטוס ללא נהג גם שאר חברות התחבורה הציבורית, הפועלות בגוש דן. עם הצטרפותן של החברות הנוספות, לא תתאפשר מכירה והטענה של נסיעות על גבי כרטיסי רב קו אצל כל נהגי האוטובוסים העירוניים במטרופולין תל אביב.

 

במשרד התחבורה קוראים לציבור הנוסעים להיערך ולהצטייד בכרטיס רב קו טעון. ניתן לבדוק באתר האינטרנט את מיקום עמדות ההטענה הקרובות ביותר למקום מגוריכם, באתר האינטרנט.trans-reform.org.il, באתרי חברות רב קו און ליין והופ און, ובמוקד הטלפוני *8787.

הצעה: להיכנס למינוס ברב-קו

בדיון שהתקיים אתמול בוועדה לפניות הציבור בעניין הרפורמה עלה החשש שהתחנות שפוזרו גיאוגרפית לטעינת הכרטיסים לא יספיקו לנוסעים בתחבורה הציבורית. לכן, הציע יו"ר הוועדה אייכלר להרשות שבכרטיסי הרב קו יחרוג האזרח ליתרה שלילית סמלית, שתקוזז בשעת הטעינה הבאה מחמת הדאגה שלא יישארו אזרחים בתחנות האוטובוס.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מה עם תיירים? (ל"ת)
    שחר 19/12/2018 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הטענה?איפה משיגים את הכרטיס עצמו?בחו״ל בכל קיוסק (ל"ת)
    למה להקשות 19/12/2018 10:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ישראל 19/12/2018 09:26
    הגב לתגובה זו
    וזהו אם בא פקח מראים לו בטלפון שחייבתם נסיעה
  • 8.
    מומחה לקנוניות 19/12/2018 08:22
    הגב לתגובה זו
    או שזה בכוונה...
  • 7.
    שאול 19/12/2018 06:04
    הגב לתגובה זו
    האם באמת משרד התחבורה דורש מאנשים בני 80 ומעלה לכתת את רגליהם לעמדות ההטענה כדי להטעין את הרב קו? האם משרד התחבורה אינו מודע לכך שחלק גדול מקרב האוכלוסיה המבוגרת אינו יודע להשתמש בסמארטפונים? האם יעלה על הדעת שמבקר כרטיסים יוריד מהאוטובוס נוסע בן 80 ומעלה או ייתן לו קנס על זה שנסע מבלי לשלם?
  • 6.
    שט 19/12/2018 00:39
    הגב לתגובה זו
    אין שום סידור למי שמשתמש רק במזומן. כל כרטיסי האשראי בארץ הם מכונת עמלות, את העמלות מסתירים במילים יפות. יש אזרחים שבכלל לא יכולים להחזיק כרטיסי אשראי בגלל מוגוגבלויות או שלא מוכנים להחזיק בכרטיסי אשראי בגלל העמלות שהם מחוייבים. כרטיסאוטובוס משתלם אם אפשר להטעין אותו בסכומים נמוכים, אחרת אובדן כרטיס משמעו הפסד כספי. עכשיו לטיעון האידיוטי שהטענת כרטיס על ידי נהג האוטובוס לוקח מזמנו. זו שטות, נהג אוטובוסים עוסק מקסימום 5 אחוז מזמנו בהטענה כי מאעינים בפעם אחת עשרות נסיעות.
  • 5.
    מי אמר לכם לנסוע באוטובוסים? סעו במכונית!!! (ל"ת)
    ביבי 18/12/2018 20:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דני 18/12/2018 18:14
    הגב לתגובה זו
    הסמרטפונים היקרים מכילים רכיב זה שהוא יכול לשמש כמו רב קו אים הרכיב הזה יהיה פופלרי בסמרטפונים לא תהיה בעיה להסתדר.[למעט מבוגרים שלהם דאגו]
  • שט 19/12/2018 00:44
    הגב לתגובה זו
    בטלפון סלולרי משוכלל ולא ישתמשו לעולם.. אז אתה מוכן לדפוק אותם. אסור להגביל את ההטענה של כרטיסים עד שלא יהיו תחנות הטענה במזומן במרחק 500 מטר זו מזו, אחרת האזרחים ללא כרטיסי אשראי ידפקו קשה.
  • 3.
    דני 18/12/2018 18:00
    הגב לתגובה זו
    הסמרטפונים היקרים מכילים רכיב זה שהוא יכול לשמש כמו רב קו אים הרכיב הזה יהיה פופלרי בסמרטפונים לא תהיה בעיה להסתדר.[למעט מבוגרים שלהם דאגו]
  • 2.
    המנהיגים שלנו מטורללים (ל"ת)
    יוסי 18/12/2018 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שוש 18/12/2018 16:35
    הגב לתגובה זו
    אותם מותר לדפוק .. רובם בוחרים באלו שדופקים אותם !!!!
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןטקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים

מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל

מנדי הניג |

אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.

במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.

המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.

יירוט בעלות שולית נמוכה 

אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.

המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.


"היום, ה-28 בדצמבר שנת 2025, החל עידן הלייזר הביטחוני בעולם"