אבישי ברקוביץ
צילום: אבישי ברקוביץ

השקעה ביין: למה מניית CWGL שווה מבט?

הצמיחה במכירות של Crimson Wine הייתה אפסית בשנים האחרונות - ובכל זאת מדובר במניה מעניינת 

אבישי ברקוביץ | (1)

Crimson Wine (סימול: CWGL) היא דוגמה לכך שחברה גרועה במחיר טוב יכולה להיות השקעה מעניינת. CWGL הינה הבעלים של כמה יקבי בוטיק כאשר חשוב לציין שיקבים, בוטיק או לא, הם עסק נורא. מגדלי ענבים תלויים בגורמים חיצוניים ושולטים בצורה חלקית בלשון המעטה על איכות הענבים, ועלות הקרקע נוטה להיות גבוהה.

ענף היינות תחרותי מאוד. עלות ממוצעת של בקבוק יין בארה"ב עומד על כ-6.5 דולר, רבע מהבקבוקים עולים פחות מ-3 דולר ו-97% מהבקבוקים עולים פחות מ-13 דולר. בתחום יקבי הבוטיק יש יינות יקרים הרבה יותר, אבל בשביל למכור את הבקבוקים צריך להשקיע תקציבי ענק בפרסום וקידום (תחשבו על ערבי טעימות, מועדוני יין, פיתוח קשרים עם מפיצים ועוד). בקיצור, מבחינה כלכלית, עדיף להיות קונה יינות מאשר מוכר יינות. אתם יכולים להחליט לבד אם עדיף להיות קונה או מוכר מנקודות מבט אחרות.

ספציפית לגבי CWGL, הצמיחה במכירות הייתה אפסית בשנים האחרונות. מכפיל הרווח, כלומר, מספר השנים שייקח להרוויח חזרה את סכום ההשקעה מתוך רווחי החברה עומד על כ-42. במבט זריז על המתחרים של CWGL, ניתן לראות שזה מעט גבוה יחסית לחברות עם צמיחה גבוהה יותר.

למה לקנות CWGL?

החברה קטנה, בלי כיסוי של אנליסטים, בבעלות יוסף שטיינברג ואיין קמינג', זוג מיליארדרים שנראה שפשוט אוהבים להיות בעלים של יקב. CWGL מחזיקה בכ-3500 דונם שנקנו החל מ-1991. אחד הדברים המעניינים בחשבונאות אמריקאית הוא שבאופן כללי, נכסים מוחזקים במחיר העלות בדוחות שלהם. אם קניתם דירה לפני 20 שנה תמורת 500,000 שקל, יש סיכוי לא רע שהדירה הזו שווה יותר.

כשהשכן ליד מוכר את הדירה ב-2.1 מיליון שקל, והשכן ממול מוכר את הדירה ב-2 מיליון שקל, לא צריך להיות גאון כדי לדעת שהדירה שלכם שווה משהו כזה. לפי כללי החשבונאות האמריקאית, הדירה עדיין שווה בדיוק 500,000 שקל (כנראה שאפילו פחות כי לדירה יש פחת).

לפני כמה שנים, CWGL מכרה כמה חלקות קטנות והרוויחה כ-70-80% על כל מכירה. עסקאות אלו העידו שהקרקע לא הייתה שווה 129 מיליון דולר כפי שרשום בספרי החברה אלא כ-50% יותר (לא 80% יותר כי חייבים מרווח ביטחון) כלומר, 193 מיליון דולר. אם נוסיף לזה 30 מיליון דולר מזומן ו-75  מיליון דולר מלאי, ונפחית 28 מיליון דולר של חובות, נקבל ערך של 270 מיליון דולר. תוסיפו הנחה של 20% ברכישת יין לבעלי מניות, והעסקה הזו מתחילה להיראות מושכת יותר.

שימו לב שאני משאיר את המלאי לפי השווי בספרים, כלומר 75 מיליון דולר. לפני שנה וקצת שווי המלאי היה 66 מיליון דולר, כלומר יש גידול במלאי. ברוב החברות זה מצב לא רצוי, אבל יין, במיוחד פרמיום, מתייקר עם הגיל.

אם החברה הייתה נרכשת על ידי יקב גדול יותר, השווי היה יכול להיות גדול יותר בגלל סינרגיות ועוד מילים שמנהלים אוהבים להשתמש בהן בשביל להצדיק מחירים גבוהים, והמחיר היה יכול לטפס ל-450-500 מיליון דולר.

CWGL נוצרה כספין-אוף מתוך (Leucadia National (LUK בתחילת 2013. בארה"ב יש חוקים שמונעים העברת בעלות על חברה במשך שנתיים אחרי ספינאוף, וההגבלות האלה נגמרו. בעלי השליטה רוכשים לא מעט מהחברה, כמה מיליונים מפעם לפעם.

בסיכון נמוך: CWGL מסתמנת כעסקה כדאית

יתרון נוסף שיש ל-CWGL זה שהיא הבעלים של כל תהליך הייצור. כלומר, מרגע גידול הענבים ועד לבקבוק בחנות היינות הקרובה לביתכם היא צריכה רק מים, בקבוקים ותוויות. כשתהליך הייצור של היין מתייקר מגדלי ענבים סובלים, ואם הענבים מתייקרים יצרני היין סובלים. CWGL חשופה פחות מאחרים לתנודות בתהליך הייצור.

חזרה קצרה. עסק נוראי ששווה 270-500 מיליון דולר, בלי הגבלות מס על מכירת השליטה בחברה ובעלי עניין קונים בצורה נמרצת. השאלה היחידה היא כמה צריך לשלם על דבר כזה? התשובה היא סביב 206 מיליון דולר, או הנחה של בין 23% ל-59% לשווי ההוגן. במונחי מחיר למניה, החברה שווה 11.25-20.83 דולר לעומת מחיר מניה היום של 8.69 דולר.

מעבר לכך, העסקה הזו כמעט חסרת סיכון. לחברה אין חוב נקי (יש לה יותר מזומן מחוב) וזה אומר שאם יש משבר כלשהו, החברה תצטרך להוריד מחירים (אנשים נוטים להוציא פחות על יינות יקרים בזמן משבר), אבל בנקים ובעלי חוב אחרים לא יוכלו לפעול נגד החברה.

עכשיו תגידו, מי מבטיח שמישהו יקנה את החברה במחיר הזה? יש לי עוד בונוס קטן. לפני לא הרבה זמן מונתה קרן דיפולז לתפקיד סמנכ"לית כספים של החברה. כשמסתכלים על הקריירה שלה, רואים דפוס מאוד מעניין. קרן מצטרפת לחברה בתור סמנכ"לית ואחרי שנתיים בערך, החברה נמכרת בפרמיה גדולה. זה מה שקרה בארבעת החברות האחרונות שהיא עבדה בהן. כלומר, מביאים אותה כל פעם שעומדים לקראת מכירת החברה. במחירים האלה ובתנאים האלה, נראה שזו מניה ששווה התייחסות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תשואה 0% במשך 5 שנים, למה להשקיע בזה בכלל? (ל"ת)
    b 20/10/2018 09:37
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.