אבישי ברקוביץ
צילום: אבישי ברקוביץ

השקעה ביין: למה מניית CWGL שווה מבט?

הצמיחה במכירות של Crimson Wine הייתה אפסית בשנים האחרונות - ובכל זאת מדובר במניה מעניינת 

אבישי ברקוביץ | (1)

Crimson Wine (סימול: CWGL) היא דוגמה לכך שחברה גרועה במחיר טוב יכולה להיות השקעה מעניינת. CWGL הינה הבעלים של כמה יקבי בוטיק כאשר חשוב לציין שיקבים, בוטיק או לא, הם עסק נורא. מגדלי ענבים תלויים בגורמים חיצוניים ושולטים בצורה חלקית בלשון המעטה על איכות הענבים, ועלות הקרקע נוטה להיות גבוהה.

ענף היינות תחרותי מאוד. עלות ממוצעת של בקבוק יין בארה"ב עומד על כ-6.5 דולר, רבע מהבקבוקים עולים פחות מ-3 דולר ו-97% מהבקבוקים עולים פחות מ-13 דולר. בתחום יקבי הבוטיק יש יינות יקרים הרבה יותר, אבל בשביל למכור את הבקבוקים צריך להשקיע תקציבי ענק בפרסום וקידום (תחשבו על ערבי טעימות, מועדוני יין, פיתוח קשרים עם מפיצים ועוד). בקיצור, מבחינה כלכלית, עדיף להיות קונה יינות מאשר מוכר יינות. אתם יכולים להחליט לבד אם עדיף להיות קונה או מוכר מנקודות מבט אחרות.

ספציפית לגבי CWGL, הצמיחה במכירות הייתה אפסית בשנים האחרונות. מכפיל הרווח, כלומר, מספר השנים שייקח להרוויח חזרה את סכום ההשקעה מתוך רווחי החברה עומד על כ-42. במבט זריז על המתחרים של CWGL, ניתן לראות שזה מעט גבוה יחסית לחברות עם צמיחה גבוהה יותר.

למה לקנות CWGL?

החברה קטנה, בלי כיסוי של אנליסטים, בבעלות יוסף שטיינברג ואיין קמינג', זוג מיליארדרים שנראה שפשוט אוהבים להיות בעלים של יקב. CWGL מחזיקה בכ-3500 דונם שנקנו החל מ-1991. אחד הדברים המעניינים בחשבונאות אמריקאית הוא שבאופן כללי, נכסים מוחזקים במחיר העלות בדוחות שלהם. אם קניתם דירה לפני 20 שנה תמורת 500,000 שקל, יש סיכוי לא רע שהדירה הזו שווה יותר.

כשהשכן ליד מוכר את הדירה ב-2.1 מיליון שקל, והשכן ממול מוכר את הדירה ב-2 מיליון שקל, לא צריך להיות גאון כדי לדעת שהדירה שלכם שווה משהו כזה. לפי כללי החשבונאות האמריקאית, הדירה עדיין שווה בדיוק 500,000 שקל (כנראה שאפילו פחות כי לדירה יש פחת).

לפני כמה שנים, CWGL מכרה כמה חלקות קטנות והרוויחה כ-70-80% על כל מכירה. עסקאות אלו העידו שהקרקע לא הייתה שווה 129 מיליון דולר כפי שרשום בספרי החברה אלא כ-50% יותר (לא 80% יותר כי חייבים מרווח ביטחון) כלומר, 193 מיליון דולר. אם נוסיף לזה 30 מיליון דולר מזומן ו-75  מיליון דולר מלאי, ונפחית 28 מיליון דולר של חובות, נקבל ערך של 270 מיליון דולר. תוסיפו הנחה של 20% ברכישת יין לבעלי מניות, והעסקה הזו מתחילה להיראות מושכת יותר.

שימו לב שאני משאיר את המלאי לפי השווי בספרים, כלומר 75 מיליון דולר. לפני שנה וקצת שווי המלאי היה 66 מיליון דולר, כלומר יש גידול במלאי. ברוב החברות זה מצב לא רצוי, אבל יין, במיוחד פרמיום, מתייקר עם הגיל.

אם החברה הייתה נרכשת על ידי יקב גדול יותר, השווי היה יכול להיות גדול יותר בגלל סינרגיות ועוד מילים שמנהלים אוהבים להשתמש בהן בשביל להצדיק מחירים גבוהים, והמחיר היה יכול לטפס ל-450-500 מיליון דולר.

CWGL נוצרה כספין-אוף מתוך (Leucadia National (LUK בתחילת 2013. בארה"ב יש חוקים שמונעים העברת בעלות על חברה במשך שנתיים אחרי ספינאוף, וההגבלות האלה נגמרו. בעלי השליטה רוכשים לא מעט מהחברה, כמה מיליונים מפעם לפעם.

בסיכון נמוך: CWGL מסתמנת כעסקה כדאית

יתרון נוסף שיש ל-CWGL זה שהיא הבעלים של כל תהליך הייצור. כלומר, מרגע גידול הענבים ועד לבקבוק בחנות היינות הקרובה לביתכם היא צריכה רק מים, בקבוקים ותוויות. כשתהליך הייצור של היין מתייקר מגדלי ענבים סובלים, ואם הענבים מתייקרים יצרני היין סובלים. CWGL חשופה פחות מאחרים לתנודות בתהליך הייצור.

חזרה קצרה. עסק נוראי ששווה 270-500 מיליון דולר, בלי הגבלות מס על מכירת השליטה בחברה ובעלי עניין קונים בצורה נמרצת. השאלה היחידה היא כמה צריך לשלם על דבר כזה? התשובה היא סביב 206 מיליון דולר, או הנחה של בין 23% ל-59% לשווי ההוגן. במונחי מחיר למניה, החברה שווה 11.25-20.83 דולר לעומת מחיר מניה היום של 8.69 דולר.

מעבר לכך, העסקה הזו כמעט חסרת סיכון. לחברה אין חוב נקי (יש לה יותר מזומן מחוב) וזה אומר שאם יש משבר כלשהו, החברה תצטרך להוריד מחירים (אנשים נוטים להוציא פחות על יינות יקרים בזמן משבר), אבל בנקים ובעלי חוב אחרים לא יוכלו לפעול נגד החברה.

עכשיו תגידו, מי מבטיח שמישהו יקנה את החברה במחיר הזה? יש לי עוד בונוס קטן. לפני לא הרבה זמן מונתה קרן דיפולז לתפקיד סמנכ"לית כספים של החברה. כשמסתכלים על הקריירה שלה, רואים דפוס מאוד מעניין. קרן מצטרפת לחברה בתור סמנכ"לית ואחרי שנתיים בערך, החברה נמכרת בפרמיה גדולה. זה מה שקרה בארבעת החברות האחרונות שהיא עבדה בהן. כלומר, מביאים אותה כל פעם שעומדים לקראת מכירת החברה. במחירים האלה ובתנאים האלה, נראה שזו מניה ששווה התייחסות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תשואה 0% במשך 5 שנים, למה להשקיע בזה בכלל? (ל"ת)
    b 20/10/2018 09:37
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.