התפרצות הר געש בגואטמלה
צילום: AFP

עוד תחנת כח של אורמת בסמיכות להתפרצות געשית, בחברה מרגיעים

התפרצות הר הגעש "פואגו" בגואטמלה שגבתה את חייהם של 25 בני אדם ופצעה מעל 300 נמצאת כ-26 ק"מ מתחנת הכח Amatitlan של אורמת
נועם בראל | (2)
כאילו שלא היה מספיק שתחנת הכח Puna סגורה מעל חודש לאחר התפרצות הגעש קילוואה בהוואי, תחנת כח נוספת של אורמת טכנו 0.9% לוגיות נמצאת כעת בסיכון, וזאת לאחר שהר הגעש "פואגו" בגוואטמלה התפרץ ועלול לפגוע בתחנת הכח Amatitlan שנמצאת במרחק של כ-26 ק"מ בלבד ממנו.  לדברי יצחק אנג'ל, מנכ"ל אורמת, "מדובר באירוע קשה אך אין לו שום קשר לאורמת. הלבה המתפרצת היא נוזלית, ובגלל שיש עוד הרים בדרך אז הטופוגרפיה לא מאפשרת ללבה להגיע, כי היא צריכה לטפס על הרים ושוב לרדת - מה שלא הגיוני בהתחשב בכיוון הלבה". מדובר בהתפרצות החזקה ביותר זה יותר מארבעה עשורים של הר הגעש, כאשר על פי הדיווחים, 25 בני אדם נהרגו, בהם לפחות שלושה ילדים. מלבד ההרוגים, קרוב ל-300 בני אדם נפצעו וכ-3,100 איש פונו מהאזור.   תחנת הכח Amatitlan, שבבעלותה מלאה (100%), מייצרת כ-20 מגה-וואט בשנה, כאשר רק בשנת 2015 לקחה אורמת הלוואה של 42 מיליון דולר להקמתה. אם אכן תגיע הלבה עד אליה ותפגע במתקן, תהיה זו מכה לחברה, שעדיין לא הספיקה לאמוד את הנזקים הצפויים מהתפרצות הר הגעש קילווה בהאווי בתחילת החודש שעבר, שגרמה להשבתת תחנת הכח Puna של החברה כבר מעל חודש ימים. החברה פרסמה עדכון לגבי מצבה של תחנת הכח Puna לפני כ-5 ימים והודיעה כי אין ביכולתה לאמוד כרגע את הזנק שיגרם לחנת הכח, וזאת כאשר הר הגעש ממשיך להתפרץ וייתכן כי הלבה תגיע בקרוב לתחנת הכח ותפגע במתקן. אורמת ציינה כי כל נזק פיזי לתחנת הכח או התארכות פרק הזמן בו התחנה מושבתת מפעילות עלול להוביל לפגיעה ביכולת הייצור של התחנה, ולפגוע בתוצאות הכספיות של החברה. עם זאת, החברה מסבירה כי היא בקשר רציף עם חברת הביטוח, וציינה כי הביטוח מכסה עד נזק של 100 מיליון דולר כתוצאה מהתפרצות וולקנית או רעידת אדמה. נכון לסוף מרץ, שווי תחנת הכח PUNA נאמד בכ-109 מיליון דולר, לא כולל הוצאות שקדמו להקמה בהיקף של 30 מיליון דולר, בניכוי הוצאות חכירה נדחות של כ-49 מיליון דולר. בנוסף, החברה תאלץ לשלם כ-22 מיליון דולר עבור הוצאות שכירות חכירה עד 2027. נציין כי תחנת הכח PUNA, המופעלת בידי PGV, מהווה כ-4.5% מהכנסותיה של אורמת, כאשר בשנת 2017 ייצרה התחנה רווח נקי של כ-11 מיליון דולר.  אורמת אוחזת בכ-63.25% מתחנת הכח, יחד עם שותפתה, Northleaf Capital Partners, שאוחזת ביתר האחזקה. מאורמת נמסר: "התפרצות הר הגעש Fuego  בגואטמלה לא השפיעה על תחנות הכוח אמטיטלן או זוניל, הנמצאות במרחק של כ -30 ק"מ ו -75 ק"מ מאזור ההתפרצות, בהתאמה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איך פימי יצאה בזמן. לא ייאמן (ל"ת)
    אני 04/06/2018 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החכמולוגים התלהבו שקנו קרקעות בזול חחח (ל"ת)
    משה 04/06/2018 13:18
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?