אורן עזר מנכל אלקטריאון
צילום: יח"צ

מנכ"ל אלקטריאון: "הכביש החכם מוזיל את כלי הרכב עצמו"

מנכ"ל החברה המפתחת כבישים הטוענים כלי רכב חושב שעתיד התחבורה יהיה שונה מהמוכר כיום
גיא עיני |

כשאורן עזר, מנכ"ל חברת אלקטריאון -0.37% החליט לעזוב את תפקידו כמנהל פיתוח בחברת אלביט מערכות ולהקים יחד עם שותפו חנן רומבק סטארט אפ שיניע רכבים חשמלים תוך כדי נסיעה, העתיד היה לוט בערפל. אפילו לאחר ששני השותפים ערכו ניסוי ברכב חשמלי והצליחו להניע אותו רק באמצעות אנרגיה אלחוטית המתקבלת מתשתית הסלילים הפרוסה בכביש, הם לא יכלו להרשות לעצמם להתרגש יתר על המידה: מספר עצום של שאלות ונעלמים לגבי הצלחת הטכנולוגיה עמד באוויר.

כשמהפכת התחבורה החשמלית בעיצומה, יצרני רכבים בעולם נמצאים במרוץ אחר הפתרון האופטימלי, ערים ברחבי העולם מעניקות הטבות מרחיקי לכת לשימוש בתחבורה חשמלית וישנם אף הגבלות בחלק מן הערים על כניסת רכבים מזהמים למרכזי ערים. היכולת של אלקטריאון להטעין רכבים חשמליים תוך כדי תנועה משתלבת היטב בחזון הזה והעתיד של החבר נראה הרבה יותר מבטיח.

את הרגע שבו הצליחו להניע רכב חשמלי אך ורק באמצעות אנרגיה אלחוטית מכביש מתאר אורן עזר בראין לביזפורטל: "אין מילים לתאר את תחושת הסיפוק, טכנולוגיית הכביש החכם היא בהחלט החזון שלנו ואם תרמנו במשהו לעולם נקי ממזהמים, דיינו".

לאחרונה, החלה חברת אלקטריאון להיסחר בבורסה בתל אביב. אלקטריאון מפתחת תשתית סלילים יחודית המעבירה אנרגיה אלחוטית לטובת הנעה וטעינה של רכב חשמלי תוך כדי נסיעה ובכך מצמצמת עד לכדי מינימום את גודל מקור האנרגיה הנדרש ברכב, מפחיתה באופן ניכר את משקלו ועלותו, מאפשרת טווח נסיעה כמעט בלתי מוגבל, כל עוד נוסעים על התשתית ומייתרת את הצורך בתשתית עמדות טעינה.  

"בשנים הקרובות אנו צפויים לחזות בשינוי הרגלי הצריכה והשימוש בתחבורה",  אומר עזר ומוסיף; "לצד הרכבים החשמליים גם הרכב האוטונומי מתקדם בקצב מהיר יחד עם שירותי הסעים שיתופי כגון UBER. אם בעשורים הקודמים, התייחסו לרכב כאל סמל לקידמה וניידות, הרי שכעת על רקע הצורך הגובר בהפחתת זיהום אוויר התפיסה היא לצמצום כמות הרכבים הפרטיים, מעבר לתחבורה ציבורית אוטונומית ורכבים נקיים מפליטות מזהמים".  עזר מסביר כי זאת גם הסיבה להתמקדות של אלקטריאון בתחבורה ציבורת עירונות "בשנים האחרונות ישנה עדיפות לתחבורה הציבורית העירונית על פני הרכב הפרטי בקרב מקבלי ההחלטות, כמו הטלת מס על כניסת רכבים פרטיים לערים מסוימות ויצירת נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית. רק לאחרונה החל משרד התחבורה בישראל בניסוי בו ינתן תשלום לנהגים שיצמצמו את נסיעותיהם ברכב הפרטי".

יתרון נוסף לתחבורה הציבורית הוא האיפיון שלה במסלולים קבועים שמשרתים מיליוני נוססעים ודורש פתרון ידידותי לסביבה. באלקטריאון מעריכים כי לאחר פריסה מספקת של תשתית בעיר עבור תחבורה ציבורית ניתן יהיה להשתמש בתשתית הכביש החכם גם עבור משאיות חלוקה, רכבים שיתופיים, רכבים אוטונומיים ובסופו של דבר גם עבור הרכבים הפרטיים.

אז מהי טכנולוגיית הכביש החכם?

עזר מסביר: "אם הרכב האוטונומי מוציא את הנהג מהמשוואה ובכך מפחית את עלות התפעול, הכביש החכם מוזיל את כלי הרכב עצמו, מאפשר נסיעה ללא עצירה, מייתר את עמדות הטעינה ותחנות הדלק. שילוב נכון בין השניים מייצר את הדור הבא בעולם התחבורה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בימים אלו משלימה החברה את בניית אתר הניסויים הייחודי שלה ובו היא מתכוונת להדגים את הטכנולוגיה על מספר פלטפומות חשמליות. אתר הניסויים יכיל כביש אליפטי שיסתרע על פני שטח של כ-4 דונם ובו תוטמן מערכת הכביש החכם אותה החברה מפתחת.

במחצית השניה של 2018 מתכננת החברה להדגים מספר ניסויים שהצלחתם תהווה פריצת דרך עולמית ובעקבותיה החברה תחל לקדם מספר פיילוטים במספר ערים מרכזיות בארץ ובעולם.

בניסוי הראשון תדגים החברה נסיעה של רכב חשמלי שאינו מכיל סוללה כלל כאשר האנרגיה מגיעה ישירות מין הכביש לצורך הנעה. בניסוי השני תדגים טעינת סוללה תוך כדי נסיעה ובכך תאפשר הגדלת טווח לרכבים חשמליים.

להערכת החברה היתרון המכריע בטכנולוגיה שלה היא הכדאיות הכלכלית ויכולת הפחתת עלויות התפעול אותה היא מציגה .להוריד מאוטובוס את הבטריה זה חיסכון של מאות אלפי דולרים לכול רכב.  בנוסף היכולת  להוריד מהאוטובוס  את הצורך לעצור להפסקת טעינה למספר שעות ובמקום ייעודי מוזיל משמעותית את עלויות התפעול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?