ניתוח מגמה גרף עליות ירידות בורסה שוק ההון
צילום: Istock

הטריגר לירידות בשווקים - העלאת הריבית של הפד' מתקרבת

נתונים חזקים בארה"ב מעלים את האפשרות להעלאת ריבית במארס; בשוק חוששים
גיא בן סימון | (8)

לאחר פתיחת שנה חלומית מדדי וול סטריט רשמו ביום המסחר האחרון ירידות חדות בצל החשש של המשקיעים כי העלאת הריבית בארה"ב מתקרבת. במהלך סוף השבוע האחרון המדדים רשמו את יום המסחר הגרוע מזה שנתיים, ומדד הפחד זינק ב-28%.

מלבד הסערה שנרשמה בשוק האג"ח, כאשר התשואה על האג"ח האמריקאי טיפסה מעל ל-2.8%, נתוני המאקרו שפורסמו ביום שישי האחרון היו מעודדים, אולי מעודדים מדי. המשק האמריקאי רשם תוספת של 200 אלף משרות (מעל לצפי של 175 אלף), וגם, התוספת של חודש דצמבר האחרון עודכנה כלפי מעלה מ-148 אלף ל-160 אלף. 

בתוך כך, השכר לשעת העבודה עלה ב-2.9% ב-12 החודשים האחרונים, ושיעור עליית השכר אשתקד עודכן מ-2.5% ל-2.7%. גם מספר המועסקים במגזר העסקי גדל יותר מההערכות המוקדמות: תוספת של 196 אלף, לעומת 172 אלף. הנתון לחודש דצמבר עלה מתוספת של 148 אלף לתוספת של 168 אלף. בשורה התחתונה, כאשר שוק העבודה האמריקאי נושק לתעסוקה מלאה, לפד' נגמרו התירוצים להמשך התמיכה בשווקים. החשש להתפתחות אינפלציונית הביא לירידה חדה בשוקי המניות, וכאשר האג"ח ל-10 מבטיח תשואה של כמעט 3% - שוק המניות נראה פחות אטרקטיבי.

רונן מנחם, מזרחי טפחות: "נתוני התעסוקה בארה"ב מגדילים את הסיכוי לכך שריבית הפד' תעלה כבר בחודש מארס הקרוב ומעלים כעת אפשרות שהריבית תעלה 4 פעמים במהלך השנה הקרובה, בעוד התרחיש הבסיסי עומד על 3-2 העלאות. לכך יש לצרף את האמירה של הפד' מאמצע השבוע שעבר, שקצב האינפלציה יגיע ליעד של 2% עוד השנה. לא במפתיע, זינקה תשואת הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב, עקום התשואה לפדיון עלה הפעם יותר בחלקו הבינוני-ארוך מאשר בחלקו הקצר - נתון המצביע על הערכת השוק שלדו"ח התעסוקה החזק תהיה השפעה מתמשכת ומובהקת יותר על תוואי הריבית האמריקאית".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גון 04/02/2018 22:25
    הגב לתגובה זו
    כל בפרמטרים חיוביים, מדובר בתיקון, עוד חודש יישברו שיאים חדשים. עד יולי נראה מגמה חיובית בסך הכל.
  • 4.
    אלון 04/02/2018 15:29
    הגב לתגובה זו
    נגמרה החגיגה שלך ושל כחלון על הציבור... מתי את מעלה ריבית? או שאת מעדיפה לשקוע בבוץ עוד קצת לפני שתנסי לגרור אותנו החוצה משם איכשהו, בשן ועין
  • 3.
    אבי3 04/02/2018 15:18
    הגב לתגובה זו
    העלת ריבית זה דבר טוב כי זה אומר שהכלכלה סוף סוף חוזרת לעצמה, כל הפחדים והשטויות זה תיקון מתבקש לאחר יותר משנה כמעט ללא ירידות, גם אם יהיו עוד כמה ימים ירידות זו לא סיבה הגיונית לירידות לטווח ארוך, אולי יקרה משהו אחר אבל העלת הריבית זה תירוץ גרוע
  • 2.
    Short Guy 04/02/2018 13:25
    הגב לתגובה זו
    Well, I was wrong by a month. All the foolish money came last and the analysts sold all they could before the train came down the raod. It's a very extreme panic reaction. More to come...22000 is coming in the next 2-3 weeks...
  • שאול 04/02/2018 17:34
    הגב לתגובה זו
    How do you know??? Arey you a prophet ??? I this is only 2.5percent correction. A drop of 650 points in the Dow in 1987 was 22 percent. I'm not saying that the market is not overbought but this is not a sell off yet.
  • או שכן או שלא. נחזה ונראה בימים הקרובים (ל"ת)
    מאיר 04/02/2018 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 04/02/2018 13:21
    הגב לתגובה זו
    אבל היה חייב כבר להעלות ריבית בצורה חדשה לאור ההתפרצות האנפלציונית אשר משתקפת בתשואות האגח. אגב גם ריבית המשכנתאות בארה"ב זינקה לשיא וחוששים ממשבר sub prime נוסף. הפד עשה טעות באופן חישוב האחזקות שאותם אמור היה להתחיל למכור. בפועל המכירות רק התחילו בשבוע שעבר ולכןמ יש צפי להמשך המפולת בשוק האגח וכמובן במניות. שימו לב שרק לפני 3 חודשים מדד המעוף עמד על 1400, אין ספק שהוא אמור לחזור עוד בסבב בירידות הנכחי לפחות לאותן רמות. מי שעקב אחרי החוזים ביום שישי בלילה אחרי סיום המסחר בארה"ב ראה שהחוזים בארה"ב המשיכו לרדת וגם באירופה וגם במזרח (בעוד כ 1%, אירופה ומזרח וכחצי אחוז בארה"ב)
  • יריב 04/02/2018 16:16
    הגב לתגובה זו
    אהה אנונימי מה אתה אומר. הרי שלמה העיארקי הנחמד היה לידך ואיתך. איך טחן אותכם רמי המלעון.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.