שאול אלוביץ' בזק
צילום: יח"צ

"לפרשת בזק יכולות להיות השלכות לא מבוטלות על המשק"

עו"ד אייל בסרגליק משתומם: "אם החשדות היו ידועים בזמן אמת, אז למה ברשות לא עצרו את העסקה?"
גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה בזק

יומיים מאז נודע דבר חקירת בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' ובכירים נוספים בקבוצה בחשד לניפוח ושיפוץ דו"חות כספיים להפקת רווח מוגדל לבעל השליטה, היום מתברר כי גם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר בילתה בחדרי החקירות. ברקע להתפתחויות, שוחחנו עם עו"ד אייל בסרגליק ממשרד עורכי הדין בסרגליק שחיבר ושות', על השלכות החקירה, האם יש לזמן בכירים נוספים ואיך תשפיע החקירה על החברה, ובכלל.

בסרגליק: "בעסקאות בעלי עניין שהן עסקאות מורכבות ומפוקחות היטב' תמיד עולות טענות באשר לריח ותוכן העסקה הרי מדובר בבעל עניין שעושה עסקה בחלקים מרכושו כאשר העסקה משפיעה על הציבור. בדרך כלל בחקירות ניירות ערך הרבה אנשים מעורבים והחקירות מאד ארוכות. הרי בסופו של דבר צריכה להתגבש ראיה משמעותית, שהיא נובעת בדרך כלל ממכלול ראיות נסיבתיות שנובעות מעדויות של העדים. זה יכול להיות רואי החשבון שליוו את העסקה, עורכי דין, חוקרים של רשות ניירות ערך. כל הזמן בעסקאות האלה הביקורת שואלים שאלות".

"מה שאני טוען זה שזה לא שבמצב נתון פתאום מופתעים מהעסקה הרי היא דורשת אישור. אז אם הנתונים שהוצגו בפני רשות ניירות ערך היו כוזבים, זה משהו אחד. אבל אם בסופו של דבר כל הביקורות של רשות ניירות ערך לא הביאה לעצירת העסקה, אז יש לזה משמעות. זה מהותי. הרי בכל עסקה בה מדובר בעסקת בעל שליטה יש התנהלות גם מול הרשות. אז איפה היתה הרשות בזמן הפעילות הזו, זה מה שאני שואל. למה בזמן התגבשות העסקה הרשות שהיא הגורם המבקר שמעודכן בכל עסקה, לא אומרת 'stop it'".

מה העונשים הצפויים במקרה של הרשעה?

"במקרה של הרשעה, ככל שהחומר הראיתי יוביל באמת להרשעה, העונשים הם חמורים מאד. זה נע בין מאסר של שנה או שנה וחצי למספר שנים. זו התוצאה, בין היתר, של תיקון 113 לחוק העונשין שהביא להחמרה בענישה. באופן כללי ישנה מגמה מאד רחבה של החמרה בענישה של בית המשפט הכלכלי בתל אביב, שהעליון מגבה, בוודאי ובוודאי בעסקאות מפוקפקות. ככל שיתברר שיש יד גם לחשודים נוספים, וכי יש בסיס לחשדות (כלומר, גם אלו שכתבו את הדו"חות הכספיים), זו יכולה להיות פרשיה מאד מאד מורכבת עם השלכות לא מבוטלות על המשק".

אם אלוביץ' יימצא אשם, האם הוא יאלץ למכור את מניות בזק שבהחזקתו?

"בהחלט יכול להיות. אם אתה זוכר היה סיפור שנמשך הרבה מאד זמן גם בעניין של בזק, ובסופו של דבר הסתיים בזיכוי - הפרשיה של מיכאל צ'רנוי. זו פרשיה שנמשכה יותר מ-10 שנים. פרשת אלוביץ' זו אחת מהפרשות החמורות אבל צריך לקחת את הדברים בזהירות הראויה. קשה מאד לדעת ברצינות כעת האם יש בסיס לחשדות. מה גם שכבר ראינו שחרור בהסכמה למעצרי בית בשלב מאד מוקדם".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אזרח. 25/06/2017 08:25
    הגב לתגובה זו
    כמה זמן ייקח עד שיתחילו לחקור את העומד בראש ?. אתם באמת מאמינים שהוא לא קשור ?. ואם לא למה פוטר מיד מנכ"ל משרד התקשורת ?.
  • 7.
    שושו 25/06/2017 08:08
    הגב לתגובה זו
    יותר חשוב שיקחו להם הכל ויפצו את מי שניזוק
  • 6.
    קובי 24/06/2017 19:50
    הגב לתגובה זו
    רבים מסביבו? ניתן לחוש באוויר ריח של השתלבות מיוחדת במינה של מס' פרשיות שנדונות בחודשים האחרונים כמייצרות שחיתות במדינה
  • 5.
    שלי 24/06/2017 19:18
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לעשות סדר כול מושחת מקומות בכלא
  • 4.
    אחד 24/06/2017 16:38
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לעו"ד בסרגליק שהצליח לסחוט עוד כתבה שיווקית בלי כל תוכן. עסקאות בעלי עניין לא צריכות לקבל אישור של הרשות לניירות ערך ולא נבדקות בזמן אמת על ידי הרשות
  • 3.
    גל 23/06/2017 16:08
    הגב לתגובה זו
    לבעלי שליטה בחברות יש דרכים מגוונות להרוויח בלי להתחלק עם שאר בעלי המניות ה"פשוטים": דמי ניהול גבוהים ללא הצדקה. מינוי עצמם או קרובים לתפקידים בשכר אסטרונומי עם או בלי אופציות ובונוסים. מכירת נכסים לחברה במחיר מופקע. קניית שירותים לחברה ממקורבים במחיר מופקע. השכרת הנדל"ן בהם פועלת החברה לחברה במחיר גבוה (כאשר מדובר בחנויות אין לחברה אופציה להחליף מקום). הלוואות לחברה בריבית גבוה.
  • 2.
    yossipilo 22/06/2017 23:55
    הגב לתגובה זו
    הכתבה הזאת משכנעת ביותר ויש פה היתממות של ראשי ראשות ני''ע,הם נרדמו בשמירה וזו לא פעם ראשונה לכן לדעתי ההתנהלות שלהם דורשת בדיקה מעמיקה של המערכת המשפטית והאוצר בדכיפות.על מנת שלא יפגעו בעלי חברות נוספות,אחרת כל המשק יפגע.
  • 1.
    הרשות אשמה 22/06/2017 20:35
    הגב לתגובה זו
    הרשות אישרה את העיסקה הזו ! ועכשיו היא פותחת החקירה כאילו היא לא מכירה את עצמה החקירה זה בגלל אותו אחד שרץ ללכלך ופוחדים ממנו יסתיים בלא כלום כי אין כלום
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 11.26%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.