האיש שפרש אחרי 16 שנה ורה-ארגון מהגדולים בהיסטוריה - הסיפור של GE

נחזור היום ל-GE שעליה כתבנו פעמים רבות בעבר. אנחנו לא עושים זאת בשל ההודעה "המפתיעה" על סיום תפקידו של היו"ר-מנכ"ל ג'פרי אימלט (דבר שידוע אגב והוכרז ע"י החברה לפני יותר משנה אבל שימש היטב את התקשורת במאבקי הרייטינג שלה) אלא בשל העובדה (לדעתנו ובניגוד לדעת מומחים רבים) שהאיש הצליח לבצע את אחד הרה-ארגונים הגדולים בהיסטוריה העסקית של ארה"ב ובהצלחה שלדעתנו פנומנלית ושאותה נראה בעתיד. האיש, שנכנס לתפקידו ב 2001, הבין כבר אז ובצורה מפליאה ממש את השינויים שמהפכת הטכנולוגיה מביאה וביצע, במהלך 16 שנות כהונתו, התאמה לשינויי המהפכה וזאת תוך כדי זעזועים מקרו כלכליים, חברתיים וגלובליים אדירים שיצרה המהפכה ושאימלט לא יכול היה לצפות אותם, בטח לא לשלוט בהם.

הדעה שלנו היא ש-2017 היא שנת התפר בין GE הישנה, שבמשך למעלה ממאה שנים הייתה קונגלומרט עסקי מהגדולים בעולם, ל-GE החדשה שלדעתנו תמשיך להוביל גם את כלכלת הטכנולוגיה בשנים הבאות. מה שהצליח ג'ף אימלט לבצע ב-GE וכנגד כוחות אדירים שלא הייתה לו שליטה עליהם, אינו דומה לרה ארגונים גדולים אחרים שנכפו מאז תחילת המאה על חברות ענק אחרות בעקבות התקדמות מהפכת הטכנולוגיה. חברות כמו ויאוליה, נוקיה, AT&T, בנקים המובילים וענקיות צרכנות עברו גם הם רה ארגון מתאם אבל אלו מתגמדים לנוכח המבצע של אימלט שבעינינו אפשר להקביל אותו, מבחינת ההיקף ותנאי הסביבה, אך ורק לרה הארגון שניסה לבצע בזמנו מייקל ארמסטרונג, האיש שהתמנה כיו"ר-מנכ"ל של AT&T ב-1997.

ארמסטרונג, בדיוק כמו אימלט ב-2001, צפה בדייקנות את השפעת שינויי המהפכה הטכנולוגית הצפויים והוביל את ענקית התקשורת לרה ארגון ענק שנכשל לבסוף בגלל משבר הבועה של 2000 ומשבר 2008 והוביל את AT&T למשבר עמוק שהסתיים ברכישתה ע"י SBC בסוף 2008 (סיפור שכתבנו עליו בהרחבה בעבר). לאחרונה, מסיבות שנפרט בהמשך, החלו כמה מהמומחים וכמה מבעלי המניות הגדולים של GE לחשוש שהניתוח שעשה אימלט הצליח אולי מהבחינה הרפואית אבל שהחולה עלול למות כתוצאה מסיבוכים שלאחר הניתוח, אנחנו מאמינים שהמומחים טועים ועל כך נדבר היום.

בשנת 1981 התמנה ג'ק וולש כיו"ר/מנכ"ל חברת GE, הוא החליף את רג'ינלד ג'ונס שהוביל את החברה במשך 10 שנים. 20 שנה מלך וולש על הקונגלומרט הגדול ובשנת 2001 פרש לגמלאות והעביר את השרביט לג'פרי אימלט. במהלך 20 השנים הצליח וולש להעלות את ערך החברה בלמעלה מ-4000% ולהקנות לה מוניטין כאחת החברות היעילות והרווחיות ביותר בעולם ומה שלא פחות חשוב, הוא הפך אותה לאהובת המשקיעים. ערב פרישתו הגיעה המניה לשיא כל הזמנים של למעלה מ-60 דולרים.

• המדדים החזירו את הירידות; אודיטי זינקה ב-30%, קומפיוג'ן עם 13%
• וול-סטריט ננעלה בעליות שערים; טבע קפצה ב-3.7%, סול-ג'ל עם 8%

האמת היא שהצעד הכי משמעותי שהאיש (שנחשב כאחד מגדולי המנהלים בהיסטוריה העסקית האמריקאית) עשה היה ההקמה והניווט של החטיבה הפיננסית של GE, GE Capital, שבסוף המאה הקודמת הפכה למוסד הפיננסי הגדול בעולם. וולש למעשה הפך את הקונגלומרט התעשייתי לקונגלומרט שמבינת הצמיחה נשען בעיקר על התחום הפיננסי ועל המדיה (רכישת RCA/NBC). ב-2000 ולאחר מאבק ארוך בין 4 מועמדים, בחר וולש ביורשו, ג'פרי אימלט, האיש שהוביל ופיתח בהצלחה עצומה את החטיבה הרפואית של GE שהסתמכה אז בעיקר על ציוד הדמיה.

המניה עלתה לשיא כל הזמנים לאחר שנודע שוולש בחר באימלט וזה היה כאשר שוק המניות החל כבר להתדרדר בעצמה, בסוף קיץ 2000, השוק אהב את המינוי. 16 שנים מולך אימלט ב-GE ובסוף השנה יעביר את השרביט ל-John Flannery בן ה-55 שכמו כל יושבי הראש/מנכ"לים הקודמים "גדל" ב-GE ומשמש היום כמנהל החטיבה הרפואית שאימלט הפך למרכזית בהכנסות הקונגלומרט (GE היא חברת הדיאגנוסטיקה הרפואית המובילה בעולם ואחת מחברות הציוד והעברת האינפורמציה הרפואית המובילות).

GE אינה "עוד חברה גדולה". החברה נוסדה לפני 128 שנים כ-Edison General Electric Company ע"י הממציא/תעשיין האגדתי תומאס אדיסון בניו ג'רסי והיא סמל הקפיטליזם האמריקאי שהשפעתה על הכלכלה הגלובלית והתפתחותה עצומה. זו החברה היחידה שהיא חלק ממדד הדאו ג'ונס מאז החלו לפרסמו ב 1896 (הונפקה ב-1892). מבחינת המשקיעים מדובר בחברה שמניותיה מוחזקות בפיזור מהמובילים בוול סטריט ולמרות שוול סטריט מעולם לא אהבה קונגלומרטים (בעיקר בשל הקושי להעריך מבנים עסקיים כאלו) הצליח ג'ק וולש להפוך את המניה לאחת מחביבות המשקיעים, האנליסטים והפרשנים, מה שמוכיח שוב את חשיבות המנהל בוול סטריט (ב-1999 נבחר האיש כ"מנכ"ל המאה ה 20" ע"י פורצ'ון).

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

האודיסיה של אימלט: האיש נכנס לתפקידו ב-2001 כאמור וראה, בתחילת המאה ובדייקנות מדהימה ממש, את ההתפתחויות הטכנולוגיות הצפויות והשפעתן הצפויה על הכלכלה ברמות המקרו והמיקרו. דעתנו היא שאם וולש היה ממשיך להוביל את החברה רוב הסיכויים היו שהייתה מגיעה, ב-2008-9 למצבה של ג'נרל מוטורס (סימול: GM) ש"נפטרה" ב-2008 והוחזרה לחיים (בהצלחה גדולה אגב ועל חשבון בעלי המניות הוותיקים) על ידי הממשל האמריקאי. "התעשייה והכלכלה", אמר אימלט בשבוע הראשון לכניסתו לתפקיד, "עומדים לעבור שינויים גדולים שילוו בזעזועים גדולים.

GE נכנסת למאה ה-21 כמלכה הגלובלית של תעשיות וכלכלת המאה ה-20 ותפקידי יהיה להעבירה את הגשר למאה ה-21, מהלך ארוך, קשה ויקר אבל אפשרי". הוא לא תיאר לעצמו שתחזיותיו לגבי השינויים הצפויים יתחילו להתממש מידית ודווקא מכיוונה של וול סטריט שתוך שנה וחצי מכניסתו לקחה מהמנייה 62% מערכה וזאת למרות שהחברה עצמה לא נפגעה בעסקיה, ההפך, המשיכה לצמוח. אימלט הצליח לשכנע את מועצת המנהלים שלמרות המשבר דאז תכניותיו, לרה ארגון החברה והתאמתה להתפתחויות הטכנולוגיות, ימשיכו.

המטרה בגדול (עוד ב-2001 להזכירכם) לצאת מהתחום הפיננסי ומתחום המדיה ולהיכנס לתחומי האנרגיה האלטרנטיבית והטיפול במים, פיתוח מערכות העברת האינפורמציה התעשייתית על הרשת, הרחבת הסקטור הרפואי לתחום הדיאגנוסטיקה ומדעי החיים וחיזוק החטיבות הוותיקות של הכוח לתעשייה ומנועי המטוסים, "להיכנס בעצמה לכלכלה החדשה", כפי שטען. על פי תכניתו אמורים היו המכירה של החטיבה הפיננסית (בחלקים במהלך 2005-8) וחטיבת המדיה (מכירת NBC) לאפשר את מימון המעבר ונציין שהשוק אהב את התכנית, בין 2002 ל-2007 עלתה מניית GE בקרוב ל-100%. אלא שאז פרץ משבר 2008-9 ותפס את החברה, שהחטיבה המובילה שלה, הפיננסית, נכנסת למשבר עמוק, כאשר מכנסיה מופשלים מטה, ההשקעות הענקיות היו בתנופה אבל המכירות שאמורות היו לממן נקטעו. אלמלא "תרומת" ה 3.3 מיליארד במזומן של ווארן באפט יכול מאוד היה להיות ש GE לא הייתה חוצה את סערת 2008. אבל החברה הצליחה לחצות את המשבר ואימלט עמד לבסוף בכול תכניותיו.

אין שום ספק ש-GE נכנסת ל-2017 כחברה יעילה ומתואמת היטב להתפתחויות העתידיות ובתחומים מובילים בתעשייה הגלובלית. הכנסות החברה קטנו אמנם מ-181.6 מיליארד ב-2008 ל-123.7 ב-2016 אבל אליבט הקונצנזוס 2016 סימלה את סיום הירידה בהכנסות והחל מהשנה יתחילו המכירות והרווחים לעלות, גם בגלל התרומה של הסקטורים החדשים וגם בגלל ההתייעלות שביצע אימלט. מבחינת הקונצנזוס יעלו ההכנסות מ-123.7 ב-2016 ל-126.1 השנה, 131.8 ב-2018 וב-2020 יגיעו ל-143 מיליארד ואילו הרווח לפני מס יעלה מ-21.4 מיליארד ב-2016 ל-22.8 השנה, 24.2 ב-2018 ול-26.75 ב-2020. הקונצנזוס מאמין שמגמות אלו יימשכו גם בעשור הבא. הרווח למניה ב 2017 יהיה, לפי הקונצנזוס, 1.63 דולר לעומת 1.42 ב-2016 וב-2018 יהיה 1.9 דולרים.

הכנסות החברה מגיעות היום בעיקר מתחום האווירייה (מנועים ועוד, 32%), הכוח התעשייתי (31.5%), בריאות ומדעי החיים (19%), ציוד נפט וגז (6%), הובלה (5%), אנרגיה אלטרנטיבית (4%), העברת אנרגיה ומוצרי חשמל (2.5%) והחברה התמקמה בהובלה בתחום ה-IOT התעשייתי הגלובלי.

זה אומר שאימלט הצליח לבצע את אחד מתהליכי הרה ארגון הגדולים בהיסטוריה התעשייתית מאז ומעולם אבל המניה זה ספור שונה לחלוטין. מאז החלה ההתאוששות בוול סטריט, בתחילת 2009, GE מציגה את התשואה הגרועה ביותר מבין 30 מניות הדאו והניבה כמחצית מהמדד כאשר מאז תחילת השנה ירדה המניה בכ-10% לעומת העלייה של 5% במדד הדאו ג'ונס.

אם נראה היה, עד סוף 2016, שהאמון של וול סטריט בחברה הולך ומשתפר והמניה זחלה לאיטה מעלה הרי שמאז תחילת השנה (ולמרות שבחודשים אפריל-מאי 6 אנליסטים עברו להמלצת "קניה"), המניה במסלול ירידה שהחריף לקראת השבוע שעבר. ההחרפה החלה בשל הורדת המלצה מפתיעה ל"מכירה" שנתן האנליסט ג'ון אינץ' מדויטשה בנק וזאת בעיקר בעקבות חששות שהעלה אימלט עצמו שיכול להיות שהחברה תתקשה להגיע לרווח של 2 דולר למניה שהיה הקונצנזוס הקודם. לטענת אינץ' החברה תצטרך להוריד את רמת הציפיות לרווח למניה שלה, "יותר קרוב לדולר מאשר לשניים" וזאת בעקבות צמיחה נמוכה מהצפוי שהוא צופה ואפילו תצטרך לקצץ בדיבידנד כיוון שתזרימי המזומנים יחייבו זאת לדעתו. המניה לדעתו מוערכת גבוה ולכן נתן לה מחיר מטרה של 24 דולרים.

אינץ' הוא אנליסט מכובד ביותר והשוק הגיב להמלצתו בחריפות. בנוסף, החל גם בעל מניות גדול במאבק כנגד אימלט וההנהלה, מה שלא עוזר. המעניין הוא שכל זה קורה בדיוק בזמן שבו מחליט אימלט לרכוש עוד 100,000 מניות, ב-30 דולר המניה, כשבוע לפני יציאת המלצת המכירה של אינץ' (אימלט מחזיק היום ב-2 מיליון מניות). אלא שבשלב זה מצטרפת התקשורת לתמונה ומשתמשת במחקר של אינץ' לפתוח חגיגת פרשנויות שבינן לבין המציאות אין כלום. מבול של שמועות הופך במהירות לעובדות והלחץ על המניה גובר.

כעת נכנס פלאנרי לתמונה (למעשה ייכנס רק בתחילת 2018). כניסתו, כאילו ומחר ישתנו דברים, העירה האלגוריתמים והאינדיאנים שפעלו יחד והטיסו המניה ב-4% כמעט (נדיר ל-GE ביום אחד) וללא סיבה אבל זה שייך לאותם שינויים שעוברים על וול סטריט שעליהם כתבנו בכתבה האחרונה.

לאן מכאן? למשקיע ההגיוני/סולידי אנחנו אומרים, "המתן מעט, אפשר למהומה שיצר אינץ' לגווע ותן לעובדות להופיע". הרבעון השני מסתיים בקרוב וכדאי להמתין ולראות התוצאות. לנו נראה שאימלט, למרות כעסם של בעלי המניות, עשה מהפך חיובי אבל כפי שראינו בשנים האחרונות בוול סטריט ההיגיון מתחיל לפעול רק לאחר תקופה ארוכה שבה שולט חוסר ההיגיון. אין מה למהר אבל חשוב לעקוב שלא תפספסו עוד NOK או VIE ושכמותן.

על השטויות של התקשורת: למה אפל, אינטל וקוואלקום ירדו ביום ו' ה 9.8.