הוגשה בקשה דחופה לקיים דיון סגור לציבור בעניין 'פישמן רשתות'

ענת דניאלי | (4)

אייל פישמן, בנו של אליעזר פישמן ומנכ"ל 'פישמן רשתות', הגיש מטעם החברה בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שמטרתה לקיים את הדיונים הקשורים בחברת 'פישמן רשתות' בדלתיים סגורות, בטענה לרגישות עסקית וסוד מסחרי בחשיפת המידע של החברה. פישמן רשתות הנה חברה פרטית שכ-55% הנה בבעלות אליעזר פישמן, בין החברות בקבוצה זו רשת האופנה סליו, ZER4U, הום סנטר ועוד.

הבקשה לקיים את הדיון בדלתיים סגורות הינה בנוגע לתת קבוצה פרטית של חברות המכונה 'פישמן רשתות'. זאת בעקבות בקשה של המנהל המיוחד, עו"ד בנקל, לבטל שינוי שבוצע בתקנון החברה. ל-Bizportal נודע כי בתחילת 2016, עם בקשת רשות המסים לפשיטת רגל לאיש העסקים פישמן, שונה תקנון החברה בפישמן רשתות. השינוי משמעותו שרק ההנהלה בחברה, יכולים למנות דירקטורים ולא ניתן לפטרו ועל כן כעת אין בידיו של המנהל המיוחד דרכי פעולה במסגרת כינוס הנכסים בחברה זו. 

בבקשה מובהר כי מדובר בבקשה רק לחברת 'פישמן רשתות' ולא כל הליך הפירוק ופשיטת הרגל של פישמן. "המנהל המיוחד, עו"ד בנקל, הנו בעל סמכות אך ורק על החזקות החייב ב-55% מהון המניות של החברה. הא ותו לאוץ הוא איננו מנהל מיוחד של החברה, וודאי לא של החברות הבנות", נכתב בבקשה.

עוד מוסיפים בבקשה כי החברה ובנותיה הנן חברות תפעוליות מהנהלות עסקים מסחריים וקמעונאים רחבי היקף. "מדובר בקבוצת חברות המעסיקה עובדים רבים, פועלת אל מול מאות ספקים בארץ ובעולם, מרבית הבנקים בישראל, נותני זיכיונות בינלאומיים, וכיוצא באלה". 

"הליכי חדלות פירעון שמתנהלים בתיק זה עלולים להתפרש בציבור כהליכים הנוגעים לחברה עצמה, ולהכתימה בכתם של 'חדלות פרעון', להטיל דופי באמון של ספקים ובנקאים באיתנות החברה, ובכך לפגוע ביציבותה, על לא עוול בכפה. מדובר בתוצאת לוואי של הליך פשיטת הרגל של מר פישמן, שלכל הצדדים יש אינטרס למנוע אותו, כולל כמובן גם לקופת פשיטת הרגל של מר פישמן".

לטענתם "מרבית הנושים של מר פישמן, הנם גם בנקאים או נושים או או בעלי אינטרס בשמירת יציבות החברה והחברות הבנות. לאלה, אין עניין לחרב את החברה ובנותיה אגב הליך פשיטת הרגל ואף ליצור מעגלים נוספים של נושים ונפעים בתוככי החברה ובחברות הבנות. כמו כן, ציינו כי "חלק מהנושאים שמפורטים בתגובת החברה לבקשת המנהל המיוחד, וכן שעשויים להיות נדונים בתיק הם בעלי היבטים תפעוליים וכלכליים של החברה והחברות הבנות, שהנם בעלי רגישות עסקית או שהנם סוד מסחרי. חשיפת המידע עלולה להיות מנוצלת לרעה על יד מתחרים עסקיים וכן עלולה להביא לפגיעה בליבת עסקיהן של החברה ובנותיה". 

 חובותיו של אליעזר פישמן מוערכים בכ-5 מיליארד שקל, אך קיים קושי למפות את כל החובות כשם שמדובר בקבוצת חברות במבנה פירמידת שליטה. על כן, במידה והדיונים יתקיימו בפומבי ייתכן כי ישנו מידע רב על החברות שאינו ידוע או גלוי לציבור.  

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דוד 07/03/2017 19:51
    הגב לתגובה זו
    חופשי? מדוע נוכל כמו פישמן אינו עצור עד תום ההליכים.לו היה זה גנב של שקלים בודדים היה זוכה גם ליחס כזה
  • 3.
    למה הבנקאים יוצאים בחינם מהסיפור הזה? (ל"ת)
    אורן 07/03/2017 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הילדים שלו לא מכירים אותו. זה איזה "מר פישמן" שלא קשור. (ל"ת)
    כבר נהיה מגוחך 07/03/2017 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכבישמן 07/03/2017 10:57
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לדעת מבלי לקבל את הניירות שהם מסתירים מי נגד מי שם, איך מתגלגלים ונעלמים הכספים ואיך הזליגה לאורך השנים של חלק מ 5 המיליארד מצאה את הכיסים של המשפחה הקרובה בחשבונות בעולם. לדעתי גם אם נחשוב שאנחנו יודעים הכל עדין כל בן משפחה שם יחזיק איזה סטפה של כמה עשרות מיליונים איפה שהוא בחשבון בעולם. בטח מחזיקים מיליונים בחשבונות בסין ליום סגריר.
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.