לאחר מאבק מתוקשר: הבורסה חתמה על הסכם שכר עם העובדים
לאחר שנתיים וחצי של מאבק מתוקשר ובמהלכו עלו טענות קשות של העובדים כנגד הנהלת הבורסה - ולהיפך, הבורסה וועד העובדים חתמו הלילה על הסכם קיבוצי חדש, מה שיאפשר להביא את החוק לשינוי מבנה הבורסה לאישור כבר בימים הקרובים.
במסגרת ההסכם, 250 עובדים יקבלו ביטחון תעסוקתי ל-5 השנים הקרובות, העלאת השכר השנתית שעמדה על כ-6% תופחת לכ-3.5%. מנגד, העובדים יקבלו 6% ממניות הבורסה בהפרטה. נקודת מחלוקת נוספת שעמדה על הפרק נוגעת לעובדי הקבלן. לפי ההסכם החדש הבורסה תקלוט חלק מעובדי הקבלן המועסקים.
יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אמר לחברי הכנסת: "מרגע שהושג הסכם עם העובדים, אין מבחינתנו כל מניעה לאשר את החוק ורוב חברי הוועדה סוברים ששינוי מבנה הבורסה, הבעלות והמסחר בה הוא מחויב המציאות על-מנת לעודד את התחרות ואת המסחר בה. כמו בפעמים קודמות של שינויים מבניים בחברות, בתאגידים או ברשויות שלטון, גם הפעם, ועדת הכספים לא אישרה את הרפורמה, ללא השגת ודאות לגבי העובדים".
ועד עובדי הבורסה: עובדי הבורסה מודים לאבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, על התמיכה והליווי שקיבלנו בחודשים האחרונים ומאחלים הצלחה לאיתי בן זאב בתפקידו".
- האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה: "אנו שמחים כי המשא ומתן הממושך והמורכב הגיע לסיומו. זו הזדמנות להודות ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן אשר נרתמו למאמץ וסייעו להביא את המו"מ לסיומו המוצלח לטובת כל הצדדים וכמובן לוועד העובדים אשר הוביל את המו"מ. יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר בירך אף הוא על ההסכם ומסר כי זוהי נקודת מפנה לטובת הבורסה והמשק הישראלי. כעת, משנחתם ההסכם, נוכל לפעול יחד במלוא המרץ לחיזוקה של הבורסה נוכח האתגרים המשותפים הרבים העומדים בפנינו במטרה להשיב את הבורסה למקומה הטבעי המרכזי בכלכלה הישראלית".
- 6.אלי 06/02/2017 14:43הגב לתגובה זורוב האנשים בבתי החולים הם משכילים איכפתיים ובאחד המגזרים הכי מלחיצים אבל השכר "על הפנים".
- 5.אזרח שאפתן 06/02/2017 13:18הגב לתגובה זועכשיו נותר רק לפתוח מקומות עבודה בתחום. אולי יתנו לעוד אנשים להתפרנס בכבוד במדינה...
- 4.בא 06/02/2017 12:26הגב לתגובה זושמפניה .
- 3.מתושלח 06/02/2017 11:53הגב לתגובה זוועוד אפא באחת הבורסות העלובות בעולם.....
- 2.הבורסה מתה ! תתעוררו (ל"ת)מחלקים שלל... 06/02/2017 11:13הגב לתגובה זו
- 1.מדינה מטורפת ,הבורסה כאן מתה ,איזה שכר .? (ל"ת)בא 06/02/2017 10:51הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?